פלוני נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8139/00 בפני: כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' א' לוי המערער: פלוני נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 28.9.02 בת.פ.ח. 5043/99 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא א' בן-ארי וכבוד השופטים נ' אחיטוב וה' אחיטב-הרטמן תאריך הישיבה: כ"ח בתמוז התשס"ב (8.7.2002) בשם המערער: עו"ד יוסף פרידמן בשם המשיבה: עו"ד אלון אינפלד פסק-דין השופטת ד' ביניש: 1. המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בחמישה אישומים. בשלושה אישומים הורשע בגין המעשים שפורטו בהרחבה בכתב האישום, ובהם מעשים מגונים בקטינים בנסיבות של אינוס, נסיון לאינוס ונסיון למעשה סדום. בחלק מהמקרים הומרו בהסכמה בשלב הכרעת הדין סעיפי העבירה שתוארו מלכתחילה כמעשי אינוס למעשי נסיון לאינוס, אך העובדות הרלוונטיות נותרו בעינן. עוד הורשע המערער בשני אישומים נוספים, בעבירות של החזקה ושימוש בסם מסוכן והטרדת עד. בגין הרשעתו בכל העבירות הנזכרות נידון המערער ל-25 שנות מאסר בפועל ובנוסף לכך לעונש של 24 חודשי מאסר על-תנאי. העונש שנגזר על המערער הוא אחד מהעונשים החמורים שנגזרו עד כה בגין עבירות מין, אך מסכת המעשים המיניים שבגינם הורשע המערער אף היא אחת מהפרשות החמורות אשר באו בפני בית המשפט. על חומרתו של העונש הוגש הערעור שבפנינו. בגזר דינו ציין בית המשפט קמא כי חומרתה הרבה של הפרשה נובעת מכך שמדובר במעשים רבים שבוצעו בתדירות רבה במספר ניכר של קטינים במשך תקופה של שנים ארוכות; אין ספק כי תיאור זה משקף את עניינו של המערער. בית המשפט המחוזי עמד בהרחבה על העובדות אשר הוכחו בפניו ואנו לא נוכל לחזור כאן על כל ממצאיו. נאמר רק בתמצית כי המערער היה ידיד קרוב של הורי הקטינים בשתי משפחות אשר האמהות בהן הן אחיות. כידיד המשפחה היה המערער לבן-בית אצל שתי המשפחות; ככזה, סייע לטפל בילדיהם ורכש את אמונם, כן סייע לילדים בכל הנדרש: בהסעות, בהכנת שיעורים, במשחקים ובבילוי משותף, וכך הפך לדמות המרכזית והמשמעותית ביותר בחייהם. את מעמדו זה ניצל הנאשם לסיפוק יצריו המיניים חסרי הגבולות; מאז היו הקטינים בני ארבע שנים ועד לבגרותם, ליוו אותם מעשיו המיניים הנפשעים של המערער. המעשים בוצעו הן בבנות המשפחה והן בבן הקטין של אחת המשפחות. המערער היה אהוב מאד על הילדים והוא ניצל בצורה מניפולטיבית את אהבתם אליו ואת אמונם בו. אחרי שנים רבות נתגלתה הפרשה באקראי, כשפתחה האם באחת המשפחות את דלת חדר בתה שהיתה אז בת ארבע וחצי וגילתה את המשחקים שהיה המערער משחק עמה. במסגרת עדויות התביעה העידה אחת הבנות הבוגרות ומסרה פרטים ביחס למעשים שביצע בה המערער. מעשים אלה לא שימשו נושא להרשעה עקב התיישנותם, אולם, העדות בקשר אליהם שימשה לבית המשפט כראיה למעשים הדומים בפרטים ובאופן שביצע המערער בבני משפחתה האחרים של העדה. 2. האישום הראשון שבגינו הורשע המערער מייחס לו מסכת של אירועים ומעשים מיניים מסוגים שונים, המתפרשים על פני תקופה כוללת של כ-13 שנים ובוצעו במקביל בשתי בנות הדודות א' ו-ו'. בין היתר, מעשים שבוצעו בהן בעת ובעונה אחת. בכל הנוגע לבנות אלו התייחסו הראיות לתקופה שראשיתה בגיל 7 ואילו סופה של התקופה לגבי ו' בגיל 15, כיוון שניתקה את הקשר בתהליך של חזרה בתשובה; לגבי האחרת א', הסתיימה התקופה בהיותה בת למעלה מ-17, עם חשיפת הפרשה. האישום השני מתייחס למעשים שביצע המערער באחיה של אחת המתלוננות בהיותו כבן 7 ובגינם הורשע המערער בעבירות של נסיון למעשי סדום ואינוס, שארעו במספר הזדמנויות. האישום השלישי התייחס למעשים שבוצעו בקטינה ל' אחותם הקטנה של האחרים, אלה המעשים שגילויים באקראי הביאו לחשיפת הפרשה כולה. בגין מעשים אלה הורשע המערער בעשיית מעשה מגונה בנסיבות של אינוס. כאמור, הורשע המערער גם בהטרדת עדת תביעה, בשל כך שיצר קשר עם אחת מן המתלוננות ושוחח עמה על הנושאים ששימשו נושא לאישום. 3. בפנינו טען בא-כוח המערער כי אף שהמעשים שמרשו הורשע בהם הם חמורים, העונש שנגזר עליו הינו מוגזם. בטיעוניו ציין כנימוקים לקולא את העובדה שהמערער לא עשה שימוש בכוח במעשים שביצע והם לא לוו באלימות. עוד לטענתו, תסקירי הקרבן מלמדים שלא גרם לבנות נזק חמור. כן טען שיש להתחשב בכך שסעיפי האישום הומרו לסעיפים קלים יותר. במיוחד עמד הוא על המשמעויות של הטלת עונש כה חמור על אדם בהיותו בגיל מבוגר - בן 54 - בעת גזירת עונשו. 4. לא נעלם מאיתנו כי העונש יוצא דופן בחומרתו ושקלנו את טענות הסניגור אחת לאחת. לא מצאנו כי הן מצדיקות התערבותנו לקולא בעונש שגזר בית המשפט המחוזי על המערער. ראשית, אין לתת משקל רב לכך שהמעשים לא לוו באלימות, שכן המעשים כוונו כלפי קטינות וקטין שנתנו אמון רב במערער, אהבו אותו והוא יכול היה להשיג מהם את כל מבוקשו. מעשיו לוו במניפולציות וניצול ציני של הקורבנות כשהוא עובר באותה תקופה מאחת לאחת, ואף מקיים חלק מהמעשים בשתי הבנות בצוותא. לא תמיד נהג בהם, כמובן, ברוך. מעשיו הנפשעים לוו גם בלחץ, בעלבונות ובהטחת שתי בנות הדוד, זו מול זו, תוך מתן ציונים להתנהגותן המינית, על פי מידת שיתוף הפעולה. המרת סעיפי העבירה לסעיפים קלים יותר עדיין הותירה על כנן עבירות חמורות ביותר, והשוני בין המעשים מתייחס להיבט "הטכני" של הוכחת חדירה באותם מקרים. מתסקירי הקורבן ניתן ללמוד כי בנות המשפחה הבוגרות עשו מאמץ עצום משך כל השנים לתפקד בבית הספר ובחברה, כאילו חיות הן חיים שגרתיים, כשהן מנתקות את עצמן מהאירועים שחוו מידי יום. לפי התסקירים עשו הבנות שימוש במנגנוני הגנה מוכרים של התנתקות והכחשה של האירועים כלפי עצמן, כאילו לא הן שילמו את המחיר. הנזק שנגרם הן לבנות והן לבן הקטן, הוא ללא ספק נזק בל ימחה. בגוזרו את הדין קצב בית המשפט המחוזי את העונש בנפרד בגין כל אחד מהאישומים: בגין העבירות נשוא האישום הראשון שבוצעו ביחס לשתי בנות הדוד משך שנים רבות, קבע שני עונשים של עשרים שנות מאסר בפועל באופן חופף. עוד קבע עונש נפרד בגין העבירות נשוא האישומים האחרים, כאשר חלקם חופפים וחלקם נקבעו לריצוי במצטבר. כך הגיע בית המשפט קמא לעונש הכולל של עשרים וחמש שנים לריצוי בפועל. דרך הענישה שקבע בית המשפט נתנה ביטוי לריבוי העבירות שבוצעו למעשה. ואמנם, כאשר עבירות מבוצעות במשך שנים רבות במספר רב של פעמים, אין כל הצדקה שהעבריין יצא פטור בשל ריבוי המקרים, כאילו מדובר במעשה אחד. שרשרת המעשים והתמשכותם מצדיקה אף ענישה מתמשכת שיש בה מסר מרתיע והגנה על החברה מפני מסוכנותו של העבריין. אשר על כן הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ח בתמוז התשס"ב (8.7.2002). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 00081390.N03 /צש נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il