בש"א 8117-16
טרם נותח
סוג הליך
בקשות שונות אזרחי (בש"א)
פסק הדין המלא
-
החלטה בתיק בש"א 8117/16
בבית המשפט העליון
בש"א 8117/16
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
גד ליבמן
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק דיסקונט בע"מ
2. כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
ערעור על החלטתו של רשם בית המשפט העליון ג' לובינסקי-זיו מיום 29.9.2016 בע"א 5309/16
פסק-דין
ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי זיו בע"א 5309/16-ז' מיום 29.9.2016, במסגרתה הבהיר הרשם שמאחר שהבקשה להוספת ראיות מובאת לפני ההרכב במועד הדיון בערעור, על בעלי הדין להגיש את סיכומיהם ללא התייחסות לראיות שהוספתן התבקשה. כן ציין הרשם כי הנחיה זו נכונה בין אם הבקשה להוספת ראיות הוגשה עובר למתן צו סיכומי הטענות ובין אם לאחר שניתן הצו.
מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו המערער מבקש להורות על ביטול ההחלטה לפיה לא יוכל להתייחס בסיכומיו לראיות החדשות שהוספתן התבקשה, או לחילופין להורות על דחיית המועד שנקבע להגשת סיכומי הצדדים עד למתן הכרעה בנושא הראיות הנוספות. המערער טוען כי ללא התייחסות לאותן ראיות חדשות כתב הסיכומים שיוגש לא יהיה שלם, וכי בפני ערכאת הערעור לא תיפרס תמונת המצב המלאה כהווייתה. לשיטתו של המערער, במצב דברים זה יש פוטנציאל לפגיעה קשה בזכויותיו המהותיות ואף בחקר האמת. כן מטעים המערער כי יש בראיות החדשות כדי לשפוך אור על התנהלותן הבלתי הוגנות של המשיבות, ובתוך כך גם להצביע על הטעויות שנפלו, לדידו, בפסק דינה של הערכאה הדיונית. בנוסף, המערער מעלה בערעורו טעויות נוספות שנפלו, לטענתו, בהחלטת הרשם, וביניהן: היעדר התייחסות לבקשתו לדחות את המועד להגשת סיכומי הצדדים עד לאחר הכרעה בבקשה להוספת ראיות; ופרשנותו של הרשם את תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ואת הנחיית הנשיאה 1/92 (מיום 17.11.02) כחלות גם כאשר הבקשה להוספת ראיות ניתנה טרם שניתן צו סיכומים בכתב.
לאחר שעיינתי בטענות שהועלו בערעור ולאחר שקראתי את החלטת הרשם, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. כפי שהבהיר הרשם בהחלטתו, כאשר ישנה בקשה להוספת ראיות שמובאת לפני ההרכב שידון בערעור (במועד הדיון), על בעלי הדין להגיש את סיכומיהם ללא התייחסות לראיות שהוספתן התבקשה. זאת, בהתאם להנחיה 7ב להנחיות נשיאת בית המשפט העליון – ראיות נוספות – מיום 1.11.2010, שזו לשונה:
1. בקשה להגשת ראיה נוספת לפי תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תוגש בהתאם להוראותיה של תקנה 465 לתקנות סדר הדין האזרחי, תציין את עיקר מהותה של הראיה בלי לצרפה, ויובאו בה הנימוקים להגשתה של הראיה בשלב זה של ההליכים.
2. הבקשה תומצא לבעלי הדין האחרים, ותכלול את תגובתם. לא הוספה התגובה, יצוין הטעם לכך.
3. כל עוד לא הוחלט להתיר את הגשת הראיה, לא תהיה בסיכומים בכתב התייחסות לראיה שהגשתה נתבקשה ולא ניתן יהיה לצרפה לתיק המוצגים.
4. הותרה הגשת הראיה הנוספת, יתירו לבעלי הדין גם הגשת תוספת לסיכומים בין בכתב ובין בעל פה, הכל כאמור בהחלטה המתירה.
החלטה של המותב בעניין דחיית בקשה להגשת ראיה נוספת או הנמקתה יכול שתיכלל בפסק הדין. (ההדגשה הוספה – ס.ג'.).
כפי שעולה בבירור מלשון ההנחיה, כל עוד לא הותרה על ידי בית המשפט הגשת הראיות הנוספות, לא תהיה התייחסות אליהן בסיכומי הצדדים – וזאת ללא תלות בשאלה האם הבקשה להוספתן של ראיות אלה הוגשה עובר למתן צו סיכוי הטענות או לאחר שניתן הצו. כאמור, סבורני כי די בכך כדי לשמוט את הקרקע תחת טענותיו של המערער. משכך, אין בידי לקבל את הערעור ודינו להידחות.
סוף דבר, הערעור נדחה.
ניתן היום, י"ג בחשון התשע"ז (14.11.2016).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16081170_H01.doc שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il