פסק-דין בתיק ע"פ 8115/04
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
8115/04
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופטת א' חיות
המערערים:
1. חדר
ראדי
2. אחמד ראדי
נ
ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בנצרת בתפ"ח 1019/03
מיום 4.7.04 שניתן על ידי כבוד השופטים: מ' בן דוד, ג' לוי-דה-ליאו, א' אברהם
תאריך הישיבה:
ח' באדר א התשס"ה
(17.02.05)
בשם המערערים:
עו"ד סרי חורי
בשם המשיב:
עו"ד ענת חולתא
בשם קצינת המבחן:
גב' אדווה פרויד
פסק-דין
1. המערערים, שני אחים, הודו
והורשעו בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה והמערער 1 הורשע על-פי הודאתו גם בעבירה של
ניסיון לתקיפת שוטרים. תמצית העובדות הצריכות לעניין הן אלה: המתלונן, שהוא בן
משפחתם של המערערים, נסע עימם ועם אחר על-פי דרישתם ליער מגדל העמק ושם תקפו אותו
המערערים והאחר, שזהותו לא נתבררה, ודקרו אותו בסכינים בכל חלקי גופו במטרה
להורגו. לאחר שנדקר תשע פעמים לפחות הצליח המתלונן להימלט מן המקום כשהוא פצוע
בראשו, בבית החזה, בבטן, בגב ובגפיים והגיע לבית-החולים בעפולה במצב קשה. בסמוך
לאחר אירוע התקיפה המתואר לעיל נעצר המערער 1 ובניידת המשטרה לאחר התנהגות גסה
ובוטה כלפי השוטרת שהייתה ברכב, החל להשתולל וניסה לפגוע בבעיטות ובמכות בשוטרים נוספים
שהיו בו.
2. בשל מעשיהם אלה, גזר בית-המשפט המחוזי
למערער 1 שש שנות מאסר, מתוכן חמש שנים לריצוי בפועל ויתרה על-תנאי ולמערער 2 גזר
בית-המשפט שש שנות מאסר מתוכן ארבע שנים וחצי לריצוי בפועל והיתרה על תנאי.
כמו-כן, חייב בית-המשפט כל אחד מן המערערים לשלם למתלונן פיצוי בסך 10,000 ₪ בתוך
שישה חודשים מיום מתן גזר-הדין.
3. הערעור שבפנינו מופנה כנגד חומרת העונש
ובו מדגישים המערערים את העובדה כי התנהגותם בדרך כלל איננה בעלת קווים עבריינים
וכן את העובדה כי בינתיים נערכה סולחה בין המערערים ובין בני משפחת המתלונן ולדבריהם
סולחה זו שמה קץ לסכסוך בין הצדדים.
4 שקלנו את הטיעונים שהעלו המערערים בפנינו,
אך לא מצאנו כי יש בהם כדי להצדיק הפחתה בעונשים שנגזרו להם. האלימות הקשה הפושה
בחברתנו והאירועים, אשר לצערנו נעשו תכופים ותדירים, בהם נעשה שימוש פוגעני בסכין
במהלך סכסוכים שונים, מחייבים ענישה כואבת ומרתיעה על-מנת להעביר מסר ברור ובלתי
מתפשר כי מדובר בהתנהגות אשר לא ניתן להסכין עמה ואשר החוטאים בה יענשו בכל חומר
הדין. במקרה דנן תקפו שני המערערים ואדם שלישי את המתלונן בסכינים ואלמלא הצליח
להימלט מידיהם, נראה כי היה מקפח את חייו באותו אירוע אלים. הסכם הסולחה שהושג בין
המשפחות לאחר מתן גזר-הדין הוא אכן התפתחות חיובית שיש לברך עליה. יחד עם זאת, לא
מצאנו כי העונשים אותם גזר בית-המשפט למערערים מצדיקים את התערבותנו בנסיבות המקרה
דנן.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ח' אדר א, תשס"ה (17.02.05).
ש ו פ ט ש ו פ
ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04081150_V01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il