ע"א 8110-23
חוזה מכר קרקע
פלוני נ. פלוני
ערעור על דחיית תביעה לביטול חוזה מכר קרקע בטענת כפייה ועושק.
נדחה (לטובת הנתבע/המשיב)
?
סיכום פסק הדין
בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר דחה תביעה לביטול חוזה מכר קרקע. המערער טען שהחוזה נגוע בכפייה ועושק מצד המשיב, שרכש ממנו את הקרקע. בית המשפט המחוזי קבע כי המערער אכן התקשר בחוזה על רקע מצוקה אישית, אך מצוקה זו לא נבעה ממעשי המשיב, אשר רק ביקש לרכוש את הקרקע שהוצעה לו. בנוסף, נקבע כי המחיר החוזי היה הוגן בהתבסס על חוות דעת מומחה. בית המשפט העליון אימץ את ממצאי בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור, תוך קביעה כי אין צו להוצאות בערכאה זו לאור הנסיבות.
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים
דפנה ברק-ארז,
יעל וילנר,
רות רונן
בדעת רוב
3/3
ניתוח/פירוק פסק הדין
-תובעים
-- פלוני
נתבעים
-- פלוני
טענות הצדדים
-
טיעוני התביעה
-
- החוזה נכרת על רקע מצוקה אישית של המערער.
- הפניה להליך פלילי שהתקיים בעניין (כנגד גורמי פשיעה).
- הקושי האישי והמצוקה שאליהם נקלע המערער.
טיעוני ההגנה
-
- המשיב לא היה הגורם למצוקה האישית של המערער.
- המשיב רק ביקש לקנות קרקע שהוצעה לו.
- המחיר החוזי לא היה בלתי הוגן (בהתבסס על חוות דעת מומחה).
ראיות משפטיות
-
ראיות מרכזיות שהתקבלו
-
- חוות דעת מומחה לגבי המחיר החוזי.
הדגשים פרוצדורליים
-- אימוץ ממצאי בית המשפט המחוזי לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
הפניות לתיקים אחרים
-
פרטי התיק המקורי
-
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 4389-07-21
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה
תגיות נושא
-- חוזה מכר
- כפייה
- עושק
- מצוקה
- ערעור אזרחי
שלב ההליך
-
ערעור
סכום הוצאות משפט
-
0
סכום הפיצוי
-
0
פסק הדין המלא
-
2
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 8110/23
לפני:
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופטת יעל וילנר
כבוד השופטת רות רונן
המערער:
פלוני
נגד
המשיב:
פלוני
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.7.2023 בת"א 4389-07-21 שניתן על-ידי כבוד השופט מ' רניאל
תאריך ישיבה:
ו' אדר תשפ"ו (23 בפברואר 2026)
בשם המערער:
עו"ד אריק מוסא, עו"ד חאתם סעב
בשם המשיב:
עו"ד ויסאם פארס
פסק-דין
הערעור שבפנינו נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה טענות לכך שחוזה למכירת חלקת קרקע בבעלותו של המערער היה נגוע בכפייה או עושק מצד המשיב מי שרכש אותה ממנו.
ברקע הדברים מצויה פרשה קשה של סחיטה שלה היה חשוף המערער. הפרשה הובילה לניהולו של הליך פלילי – אך זאת כנגד גורמי פשיעה, ולא כנגד המשיב.
בעיקרו של דבר, כך נקבע בבית המשפט המחוזי, המערער התקשר בחוזה על רקע המצוקה האישית שאליה נקלע. אולם, האחריות לכך לא רבצה לפתחו של המשיב, שאך ביקש לקנות קרקע שהוצעה לו באותה עת על-ידי המערער.
בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, במישור העובדתי, כי המחיר החוזי לא היה בלתי הוגן, בהתבסס על חוות דעת מומחה.
בערעור הדגישו באי-כוחו של המערער את הקושי האישי והמצוקה שאליהם נקלע, והפנו להליך הפלילי שהתקיים בעניין.
לאחר שבחנו את מכלול הטענות איננו רואות מוצא מדחיית הערעור, תוך אימוץ ממצאיו ומסקנותיו של בית המשפט המחוזי בתוקף סמכויותינו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
בהתחשב בנסיבות שתוארו, ובמידה לא מבוטלת לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות בערכאתנו.
ניתן היום, ז' אדר תשפ"ו (24 פברואר 2026).
דפנה ברק-ארז
שופטת
יעל וילנר
שופטת
רות רונן
שופטת