פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 8109/01

ישראל רשטניק נ. שר התחבורה

העותר ביקש לבטל את חובת השימוש בתוכנת 'ענבר' לתכנון רמזורים, בטענה לחוסר סמכות, חוסר סבירות ופגיעה בחופש העיסוק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/05/2003 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 8109/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון רמזורים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל את חובת השימוש בתוכנת 'ענבר' לתכנון רמזורים, בטענה לחוסר סמכות, חוסר סבירות ופגיעה בחופש העיסוק.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 8109/01

ישראל רשטניק נ. שר התחבורה

העותר ביקש לבטל את חובת השימוש בתוכנת 'ענבר' לתכנון רמזורים, בטענה לחוסר סמכות, חוסר סבירות ופגיעה בחופש העיסוק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, מהנדס תנועה שפיתח תוכנה לתכנון רמזורים, עתר נגד החלטת משרד התחבורה לחייב את כל העוסקים בתחום להשתמש בתוכנה ממשלתית בשם 'ענבר'. העותר טען כי ההחלטה אינה סבירה, פוגעת בעיסוקו וכי פיתוח התוכנה נעשה ללא מכרז. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי למשרד התחבורה יש סמכות רחבה לקבוע הסדרי תנועה, וכי החלטה על שימוש בתוכנה אחידה היא עניין מקצועי שבית המשפט אינו נוטה להתערב בו, כל עוד היא אינה בלתי סבירה בעליל. בנוסף, ציין בית המשפט כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' גרוניס, ד' ביניש, א' פרוקצ'יה
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ישראל רשטניק

נתבעים

  • שר התחבורה
  • המפקח על התעבורה במשרד התחבורה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • למשיבים לא הייתה סמכות להטיל חובה להשתמש בתוכנת 'ענבר'.
  • התוכנה אינה מתאימה ומסורבלת.
  • פיתוח התוכנה נעשה תוך עקיפת חובת המכרזים.
  • ההחלטה מהווה תחרות לא הוגנת בעותר שפיתח תוכנה מתחרה (SIPLAN).
טיעוני ההגנה
  • למשיבים סמכות רחבה לקבוע הסדרי תנועה ותמרורים מכוח פקודת התעבורה ותקנותיה.
  • החובה להשתמש בתוכנה אחידה נועדה להבטיח בטיחות ואחידות בתכנון רמזורים.
  • ההחלטה סבירה ואינה מצדיקה התערבות שיפוטית.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התוכנה מסורבלת או יעילה.
  • האם הייתה חובה לערוך מכרז בעת פיתוח התוכנה עם הטכניון.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פקודת התעבורה [נוסח חדש]
  • תקנות התעבורה, תשכ"א-1961

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 1554/95 עמותת שוחרי גילת נ' שר החינוך התרבות והספורט

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 8109/01 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8109/01 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' גרוניס העותר: ישראל רשטניק נ ג ד המשיבים: 1. שר התחבורה 2. המפקח על התעבורה במשרד התחבורה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד א' ברק בשם המשיבים: עו"ד ע' הלמן פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. העתירה שבפנינו מכוונת כנגד הוראה שהוציאו המשיבים, ולפיה לשם תכנון רמזורים יש לעשות שימוש בתוכנה הידועה בשם "ענבר" (עיצוב וניהול בקרת רמזורים). העותר הינו מהנדס העוסק בתכנון רמזורים ובנוסף לכך הוא פיתח תוכנה המכונה ""SIPLAN, שאף היא משמשת לתכנון רמזורים. טענות העותר הן שלא הייתה סמכות בידי המשיבים להטיל חובה שתכנון רמזורים יעשה באמצעות תוכנת ענבר, התוכנה האמורה אינה מתאימה ופיתוחה של התוכנה נעשה תוך עקיפה של החובה לערוך מכרז. 2. רמזור הינו תמרור שמטרותיו העיקריות הן שתיים: ראשית, להגביר את הבטיחות של התנועה בדרכים, על דרך צמצום החשש של מפגש בין כלי רכב הבאים מכיוונים שונים וכן של פגיעה בהולכי רגל בעת החצייה. שנית, ויסות של תנועת כלי הרכב בצורה מושכלת על מנת שניתן יהיה להעביר במקום מסוים מספר מירבי של כלי רכב. מתברר, כי כבר בשנות ה-80 פותחה על ידי גורם פרטי תוכנה שמסייעת בתכנון הפעולה של רמזורים. בשנת 1995 התקשר משרד התחבורה בחוזה עם הטכניון על מנת שתפותח תוכנה חדשה לתכנון רמזורים. התוכנה שפותחה - תוכנת ענבר - הינה נשוא העתירה. לאחר הגשתה של העתירה המקורית (שהוגשה בחודש אוקטובר 2001) ולפני הגשתה של העתירה המתוקנת (בחודש מרץ 2002), הורה המשיב 2 לכל רשויות התמרור המקומיות שתוכנת ענבר תשמש כמכשיר היחידי לתכנון תוכניות הפעלה של רמזורים (בכפוף למקרים חריגים). יצויין, כי משרד התחבורה מממן את העלות המלאה של רמזורים המוקמים על ידי מחלקת עבודות ציבוריות (מע"צ), בעוד שהוא נותן מימון בשיעור 70% מעלות ההקמה של רמזורים בתחומי הרשויות המקומיות. 3. המשיבים הם האחראים לנושא התעבורה היבשתית בארץ; המשיב 1 הינו השר המופקד על התחום מכוח הוראות שונות בדין (למשל, סעיף 70 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]), ואילו המשיב 2, כמפקח הארצי על התעבורה, רשאי לקבוע תמרורים והסדרי תנועה (תקנה 16 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - התקנות)). המפקח הארצי על התעבורה הוא אף "רשות תימרור מרכזית", כהגדרת הדיבור האחרון בתקנה 1 לתקנות. ככזה, רשאי הוא ליתן הוראות לרשות תימרור מקומית בעניין הסדרי תנועה (תקנה 17 לתקנות). המונח "הסדר תנועה", המוגדר בתקנה 1 לתקנות, כולל, בין היתר, תמרור. בתקנה 1 מוצאים אנו אף הגדרה של המושג "תמרור", והנה בגדרו נכלל רמזור. מכאן, שהמפקח על התעבורה רשאי לקבוע הוראות בעניין רמזורים. כך הוא עשה משקבע שיש לעשות שימוש בתוכנה אחת - תוכנת ענבר - לשם תכנונם של רמזורים. אף אם תועלה טענה, כי הסמכות הקבועה בתקנות 16 ו-17 אינה כוללת באופן ישיר הסמכה ליתן הוראה מעין זו שניתנה, ברי שהסמכות האמורה תבוא בגדר סמכות עזר (מכוח סעיף 17 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981). 4. העותר מוסיף וטוען, כי אף אם רשאים היו המשיבים ליתן את ההוראה לחייב עשיית שימוש בתוכנת ענבר, הרי התוכנה הינה מסורבלת וגורמת לבזבוז זמן למשתמש בה. בפעולתו כמהנדס תנועה, העוסק בתכנון רמזורים, מוצא הוא עצמו חייב לעשות שימוש בתוכנת ענבר על אף חסרונותיה. זאת ועוד, בתור מי שפיתח תוכנה דומה - SIPLAN - מוצא העותר, שהמשיבים מתחרים בו באמצעות תוכנת ענבר ואף מחייבים את כל העוסקים בנושא הרימזור להשתמש בתוכנת ענבר. למעשה אומר העותר כי ההחלטה עליה הוא קובל הינה בלתי סבירה. מן ההוראות שנזכרו לעיל עולה, כי למשיבים נתונה סמכות מקיפה ורחבה בענייני תעבורה, לרבות בנושא הרמזורים. לפיכך, אין פגם בכך שהגורמים המוסמכים החליטו, כי תכנונם של רמזורים יעשה בצורה אחידה, באמצעות תוכנה אחת. ראוי לזכור, כי לרמזורים יש אף היבט בטיחותי. גם אם נקבל שהתוכנה מסורבלת ואינה בגדר מוצר מושלם, כטענת העותר, הרי אין די בטענה האמורה על מנת שבית המשפט יתערב בשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות המופקדות על הנושא. עצם קיומם של חילוקי דעות בין מומחים, אינו תנאי מספיק על מנת שנאמר, כי ההחלטה לחייב את העוסקים בתחום לעשות שימוש בתוכנת ענבר הינה בלתי סבירה בעליל (למשל, בג"ץ 1554/95 עמותת שוחרי גילת נ' שר החינוך התרבות והספורט, פ"ד נ(3) 2, 23-20). זאת ועוד, ההחלטה בדבר הצורך בהכנתה של תוכנה שתפקידה לתכנן רמזורים נתקבלה לפני שנים. כבר בשנת 1995 נערך הסכם עם הטכניון על מנת שיכין את התוכנה. מכאן שהעתירה לוקה בשיהוי. על כן, אף אין צורך לבחון את טענתו של העותר, שלא פורטה כלל, כי חובה היה להוציא מכרז טרם נעשתה ההתקשרות בין משרד התחבורה לבין הטכניון. 5. סיכומו של דבר הוא שלא נמצאה עילה להתערב בהחלטתם של המשיבים בדבר החובה להשתמש בתוכנת ענבר לשם תכנונם של רמזורים. לפיכך, העתירה נדחית. בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות. ש ו פ ט השופטת ד' ביניש: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת א' פרוקצ'יה: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' גרוניס. ניתן היום, ו' באייר תשס"ג (8.5.03). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ______________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 01081090_S09.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il חכ/