פלוני נ. שר הביטחון

פסק-דין בתיק בג"ץ 81/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 81/15 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט א' שהם העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. הרמטכ"ל 3. פרקליטות צבאית ראשית 4. פרקליטות עריקים 5. מפקד מיט"ב עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים; תגובה מקדמית מטעם המשיבים מתאריך 19.2.2015; בקשה מטעם העותר מתאריך 26.02.2015 לצירוף מסמך; בקשה מטעם העותר מתאריך 03.03.2015 להגשת תשובה לתגובה המקדמית; בקשה למתן החלטה מתאריך 24.03.2015 העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד עומרי אפשטיין פסק-דין השופט ח' מלצר: 1. לפנינו עתירה, בגדרה התבקשנו להוציא תחת-ידינו צו-על תנאי, שיורה למשיבים: ליתן טעם מדוע לא יבוטל צו מעצר שהוצא כנגד בנו של העותר (להלן: הבן), מדוע לא תבוטל הכרזתו כעריק ומדוע צה"ל מסרב להביא את הבן בפני ועדת ערר רפואית. 2. לצד העתירה הגיש העותר בקשה למתן צו-ביניים עד להכרעה בעתירה, שיורה למשיבים: לבטל את צו המעצר, אשר תלוי ועומד כנגד הבן, לבטל את הכרזתו כעריק, להעלותו בפני הוועדה הרפואית העליונה, לשחרר את הבן משירות עד למתן טיפולים רפואיים ולחייב את צה"ל במתן טיפולים רפואיים אלה. להלן נביא בתמצית את הנתונים הדרושים להכרעה. רקע עובדתי 3. בתאריך 18.11.2011 התגייס הבן לצה"ל והוצב ביחידה קרבית. בהמשך, נוכח מספר פציעות שעבר, שובץ בבסיס הקרוב לביתו בתפקיד עורפי. 4. בין התאריכים: 14.4.2013 ל-28.4.2013, הבן נעדר מן השירות הצבאי, ובגין היעדרות זו נשפט בדין משמעתי והוטל עליו עונש מסוג התראה. 5. בתאריך 30.11.2013 עבר הבן תאונת דרכים, אשר בעקבותיה נדרש לטיפול רפואי, ניתנו לו ימי מחלה והוא אף סופח לתקופה מסוימת ל-ר"מ 2. 6. בתאריך 24.12.2013 נערכה פגישה של העותר ושל הבן עם קבני"ת הפיקוד, במהלכה ביקש הבן שלא לחזור לשירות בבסיס בו שהה בשל הטראומה שחווה בדרכו לבסיסו. הבן אף פירט בפני הקבני"ת את קשייו בשירות. לאחר התייעצות – הקבני"ת החליטה להפנות את הבן לבדיקה פסיכיאטרית, וקבעה כי עד אז הוא יסופח לפיקוד, ולא ישוב לבסיסו. 7. בתאריך 5.1.2014 ביצע הבן היעדרות מהשירות, וזאת עד לתאריך 11.1.2014. בגין היעדרות זו הבן נשפט בדין משמעתי ונגזרו עליו 14 ימי ריתוק לבסיס. 8. כפי שעולה ממסמכים שהעביר הבן לרשויות הצבא – הוא נבדק ביני לביני על ידי פסיכיאטר אזרחי, אשר איבחן אותו כסובל מ-PS והמליץ על: בדיקת קב"ן, על 30 ימי מחלה, וכי לא ישוב לשירות פעיל עד לבירור רפואי בשאלת כשירותו להמשך שירות, תוך דחיית שירותו כדי לטפל במצבו הרפואי. כפי שיתבהר בהמשך, המלצות אלו לא אושרו על ידי הגורמים הרפואיים הצבאיים. 9. בתאריך 16.1.2014, בעודו מרצה את עונש הריתוק שהושת עליו – החל הבן להיעדר מן השירות שלא ברשות. לפי הנמסר מהפרקליטות הצבאית, בעקבות היעדרותו ולאחר שהוכרז בהמשך כעריק, הועבר דיווח על היעדרותו לרשויות האכיפה. 10. בתאריך 13.2.2014 נבדק הבן על ידי פסיכיאטר צבאי, ולאחר בחינת מכלול הנתונים, נקבע כי אין מקום להורות על התאמת פרופיל רפואי פוסל שירות ל-בן, והומלץ על התאמת פרופיל ל-64. בנוסף, הוסבר ל-בן כי אם לא יסדיר את עניין העריקות – לא יוכל לקבל טיפולים דרך הצבא ויצטרך לפנות לקופת חולים לצורך טיפול רפואי. 11. בתאריך 3.3.2014 הבן פנה לקבל חוות דעת פסיכיאטרית נוספת במסגרת הצבא, אך מכיוון שהוא הגיע לפגישה זו בלבוש אזרחי – נמנעה כניסתו לבסיס והפגישה לא התקיימה. עוד יצוין כאן, כי בתאריך 20.3.2014 הופנה הבן לוועדה רפואית לצורך התאמת הפרופיל שלו, נוכח המלצת הפסיכיאטר הצבאי הנ"ל, אך הוא לא מימש הפניה זו ולא התייצב בפני הוועדה. 12. במהלך תקופת עריקותו של הבן התנהלו מגעים שונים בינו לבין גורמים שונים מהצבא באשר למצבו הרפואי והשלכותיו. במסגרת המגעים, הבן ביקש כי נוכח מכלול נסיבותיו ומצבו הנפשי – לא ייפתחו נגדו הליכים משפטיים בגין עבירת היעדרות משירות שלא ברשות, וזאת, בין היתר, בהתאם לחוות דעתו של הפסיכיאטר האזרחי. עוד ביקש הבן כי ישוחרר מהשירות הצבאי לאור מצבו הנפשי. בתגובה, נמסר ל-בן בידי גורמים שונים מטעם הצבא, מספר פעמים, כי כדי שטענותיו באשר למצבו הרפואי ולאפשרותו לקבל פטור מן השירות הצבאי תתבררנה עליו להסדיר תחילה את מעמדו מול רשויות הצבא. עוד הובהר ל-בן, כי לאחר שנבחנו כלל מסמכיו הרפואיים – לא נמצאה עילה לזמנו לבדיקת גורמי הרפואה המומחים בעניינו בזמן היעדרותו משרות ביטחון שלא ברשות. על כן נאמר לו כי רק לאחר שהוא יסדיר את מעמדו, יהיה באפשרותו לקבל את כלל הטיפולים הרפואיים הנדרשים לו דרך הצבא. 13. עד עתה – הבן לא הסדיר את מעמדו ולא התייצב בפני רשויות הצבא, אף כי במהלך המגעים שנוהלו עמו הוצעו לו הקלות שונות לפנים משורת הדין והוא לא עמד לכאורה בתנאים שנדרשו ממנו לצורך זה. מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה התבקשו הסעדים הנזכרים בפיסקה 1 ו-2 שלעיל. טענות הצדדים 14. לטענתו של העותר, הטיפול והיחס אותם קיבל הבן מהגורמים הרפואיים והפיקודיים מטעם הצבא לא היה ראוי. למעשה, היחס אל הבן הושפע, לטענת העותר, מעמדות מוקדמות שליליות ביחס אליו, בצד התעלמות מהמלצותיו של הפסיכיאטר האזרחי. 15. המשיבים טוענים מנגד, בתגובה המקדמית שהגישו לפי החלטת בית המשפט, כי יש לדחות את העתירה על הסף, וזאת בעיקר נוכח התנהלותו של הבן, אשר עושה דין לעצמו, ולא התייצב בפני רשויות הצבא זה כבר כשנה. גם לגופם של דברים, המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות, מהטעם שלא נפל כל פגם בהתנהלותם. המשיבים טוענים עוד, כי לאחר שהבן יסדיר את מעמדו אל מול רשויות הצבא – לא תהיה כל מניעה כי הבן יעלה את טענותיו בעניין מצבו הרפואי והנפשי בפני הצבא, ובכלל זה במסגרת כל הליך שיינקט בעניינו בפני ערכאות השיפוט הצבאיות. דיון והכרעה 16. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שצורף להן אנו סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף. יחד עם זאת, תשומת לב המשיבים מופנית לאמור בפיסקה 19 שלהלן ולפעול כאמור שם. טעמי הדחייה יובאו בקצרה מיד בסמוך. 17. הבן נבדק, כאמור, בתאריך 13.2.2014 על ידי פסיכיאטר צבאי, וזה כתב בעקבות הבדיקה, בין השאר, כך: "...לא מצאתי סיבה להתאמת פרופיל פוסל שירות. ניתן להפנות את החייל לוועדת אי התאמה לשירות דרך מפקדיו. היום אני ממליץ פרופיל נפשי 64... יש להפנות את החייל לוועדה רפואית דרך רופא היחידה... הוסבר לחייל שאם לא יסגור את עניין העריקות לא יוכל לקבל טיפולים דרך הצבא בעוד כמה שבועות ויצטרך לפנות לקופת חולים... לא מצאתי לנכון לקבוע לחייל ימי גימלים נפשיים למרות המלצתו של פסיכיאטר האזרחי". בנסיבות אלה – איננו רואים הצדקה לכך שהבן נעדר לכאורה לא רשות משירות הצבאי כבר למעלה כשנה. די איפוא בעובדה זו ובכך שהבן לא מיצה את ההליכים בפני רשויות הצבא, ובחר לעשות דין לעצמו ולהיעדר משירות כדי לדחות את העתירה על הסף (ראו: בג"ץ 8596/13 חמו נ' שלטות צבא הגנה לישראל (7.7.2014) והשוו: בג"ץ 7663/12 רגונס נ' צבא הגנה לישראל (4.2.2013); בג"ץ 7696/03 עבד נ' מדינת ישראל (30.9.2003)). יתר על כן, על פניה – אין העתירה מגלה עילה להתערבות משפטית בשלב זה. 18. נוכח כל האמור לעיל – העתירה נדחית על הסף. 19. מבלי לגרוע מהאמור בפיסקאות 17 ו-18 שלעיל, המשיבים מתבקשים שלא לעצור את הבן עד לתאריך 03.05.2015 ולאפשר לעותר, או ל-בן – להגיש לרשויות הצבא כל חומר רפואי עדכני הקיים בעניינו של הבן, וזאת עד לתאריך 14.04.2015. הננו סמוכים ובטוחים כי חומר זה, ככל שיוגש, ייבדק במלוא תשומת הלב, והיה ורשויות הצבא יגיעו למסקנה כי אין בחומר כדי לפטור את הבן משירות – על הבן יהיה לפעול להסדרת מעמדו הצבאי והמשפטי, כמתחייב בדין, תוך שמירת זכויות וטענות הן שלו הן של המשיבים. מעבר לכך – כפי שציינו המשיבים בתגובתם המקדמית, מעת שיסדיר הבן את מעמדו בפני רשויות הצבא, עניינו צריך להיבדק כסדר על ידי גורמי בריאות הנפש בצה"ל, ובהתאם לפקודות הצבא הוא יוכל גם לפנות לוועדה הרפואית בעניין זה. 20. בנסיבות העניין – לא ייעשה צו להוצאות. ניתן ביום, ‏ו' בניסן התשע"ה (‏26.3.2015). תוקן היום, ‏י"א בניסן התשע"ה (‏31.3.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15000810_K08.doc אכ+מה מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il