הללויה אילנה נ. מדורגי מקימים בקרני שומרון ע"ר

2 1 בבית המשפט העליון ע"א 8097/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. הללויה אילנה 2. הללויה בת שבע לוי 3. אביטל חיים 4. אביטל פנינה תמר נ ג ד המשיבים: 1. מדורגי מקימים בקרני שומרון ע"ר 2. בנק מזרחי טפחות 3. המועצה המקומית קרני שומרון ונושים נוספים 4. משה גוטליב 5. מירב גוטליב 6. יוכבד שרעבי 7. נורית ודוד סראו 8. ליליאן לטין 9. אורלי מטרי 10. אלעד מטרי 11. דורית אלהרר 12. עדה ומשה דורון 13. ליה שטראוס 14. יוסף שרעבי 15. שרית שרעבי 16. שלומציון הרמוס 17. משה הרמוס 18. שלמה שוהם 19. רונית שוהם 20. אבישי לטין 21. קוקי צמח 22. אמיר כהן 23. אורטל כהן 24. יאיר איתיאל 25. ענת איתיאל 26. שלומית קראוני 27. רביב קראווני 28. כונס הנכסים הרשמי הממונה על חדלות פירעון 29. רשם העמותות וחל"צ ירושלים 30. משרד הבינוי והשיכון 31. הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 16.11.2022 בחדל"פ 38846-08-22 שניתנה על ידי כבוד השופט א' דורות; תגובה מטעם המשיבה 1 מיום 11.12.2022 בשם המערערים: עו"ד מעיין בכר; עו"ד שירה הרשקוביץ בשם המשיבה 1: עו"ד עמי פולמן; עו"ד שני חובב פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' דורות; להלן: המותב) מיום 16.11.2022 בחדל"פ 38846-08-22 (להלן: הליך חדלות הפירעון) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים. המערערים הם ארבעה מתוך שלושים ושלושה חברים בעמותה הרשומה "מדורגי מקימים בקרני שומרון" (להלן: העמותה או המשיבה). העמותה התאגדה בשנת 2015 לצורך התקשרות עם משרד השיכון והממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש, וזאת במטרה להקים מתחם של 33 דירות בבנייה רוויה על מקרקעין המצויים בישוב קרני שומרון. בשלב מסויים נקלעה העמותה למשבר תזרימי ונאלצה לפתוח הליך חדלות פירעון לצורך שיקומה. זהו ההליך שבגדרו התקבלה ההחלטה נושא הערעור שלפניי. יצוין כי מלבד הליך זה, מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים נוספים ובהם תביעה כספית שהוגשה, בין השאר, נגד המערער 2 שהיה יו"ר העמותה (ת"א (מחוזי תל אביב) 18255-11-21); הליך לסילוק ידם של גורמים מטעם המערערים (ת"א (שלום ירושלים) 20369-04-22) ותביעה שהגישו המערערים וחברי עמותה נוספים לפירוק השיתוף בזכויות המגרש (ת"א (מחוזי ירושלים) 49077-04-22). ביום 17.8.2022 הגישה העמותה בקשה דחופה למתן צו הקפאת הליכים ולמניעת דיספוזיציות לצורך שיקומה. ביום 22.8.2022 התקיים דיון בבקשה ובסופו נעתר המותב לבקשת העמותה והורה על מתן צו זמני להקפאת הליכים אשר הוארך מעת לעת, וכן הורה על מינוי נאמן זמני להליכי ההקפאה. יצוין כי מאז מינוי הנאמן הזמני הוגשו על ידו לבית המשפט קמא בקשות למתן הוראות, שעניינן קידום הבראת העמותה, שהתקבלו. בהחלטתו מיום 22.8.2022 הורה בית המשפט, בנוסף, כי העמותה תפנה לשר המשפטים לצורך קבלת צו המחיל את הוראות הפרק השלישי לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) על עניינה. המערערים ערערו לבית המשפט העליון על החלטה זו של המותב ועל שתי החלטות נוספות שניתנו בימים 29.8.2022 ו-1.9.2022 (להלן: ע"א 6168/22), וטענו כי בית המשפט קמא נעדר סמכות להורות על מתן צו זמני להקפאת הליכים. זאת, בטענה כי לא קיימת כיום בחוק כל הוראה המקנה לשר המשפטים סמכות להחיל את הוראות חוק החברות על תאגיד שהתאגד כעמותה. בקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה על ידי המערערים בד בבד עם הערעור נדחתה בהחלטת השופט א' שטיין מיום 15.9.2022. ביום 20.9.2022 הגיש הנאמן הזמני במסגרת הליך חדלות הפירעון בקשה להורות לנאמן לפעול לקבלת צו מאת שר המשפטים המחיל את הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון), על עניין העמותה, בהתאם לסעיף 354 לחוק האמור. זאת, חלף הוראתו המוקדמת של בית המשפט קמא לפנות לשר המשפטים לקבלת צו המחיל את הוראות הפרק השלישי לחוק החברות. משבקשה זו נתקבלה על ידי המותב, פנה הנאמן לשר המשפטים לקבלת הצו שצוין. בו ביום, הגישו המערערים בקשה לבית המשפט קמא "לסגירת התיק" בטענה כי עד שיתקבל אישור שר המשפטים לפי סעיף 354 לחוק חדלות פירעון, בית המשפט המחוזי נעדר סמכות ליתן צו הקפאת הליכים, להורות על מינוי נאמן זמני, ולהכריע בבקשות הנאמן הזמני למתן הוראות. בקשה דומה בעיקרה הוגשה על ידי המערערים גם לבית המשפט העליון, אך זו נדחתה ביום 28.9.2022 על ידי השופט ע' גרוסקופף בקובעו כי אין מקום לדיון מקביל בסוגיה זו על ידי ערכאת ערעור בטרם אמרה הערכאה הדיונית את דברה. ביום 29.9.2022 חתם שר המשפטים על צו המחיל את הוראות חוק חדלות פירעון על עניין העמותה, והצו פורסם ברשומות ביום 6.10.2022. בהמשך אותו היום ניתנה החלטת המותב לפיה משניתן הצו, "ניתנת לעמותה האפשרות להגיש עד ליום 18.10.22 בקשה מתוקנת, למתן צו הקפאת הליכים וצו איסור דיספוזיציה, לשם הפעלת העמותה לשיקומה, על פי הוראות חוק חדלות פירעון. עד למועד הנ"ל יעמוד בתוקפו המינוי הזמני של עו"ד אולמן" (להלן: ההחלטה מיום 6.10.2022). גם את ההחלטה הזו ביקשו המערערים לתקוף במסגרת ע"א 6168/22. בבקשה שהגישו בעניין זה לבית המשפט העליון טענו המערערים כי בית המשפט קמא לא היה מוסמך להורות על הקפאת ההליכים הזמנית, על מינוי הנאמן הזמני, ועל קבלת הבקשות למתן הוראות של הנאמן הזמני – קודם לקבלת הצו האמור של שר המשפטים. עוד נטען כי אף לאחר קבלת הצו, ככל שהעמותה מעוניינת בהגשת בקשה מתוקנת עליה לעשות כן בהליך חדש ונפרד ובינתיים ההליך הקיים בבית המשפט קמא צריך "להיסגר". כמו כן נטען כי יש לבטל את החלטות בית המשפט בעניין הקפאת ההליכים הזמנית, מינוי הנאמן הזמני, וכן את ההחלטות בבקשות למתן הוראות. בקשה זו של המערערים נדחתה אף היא ביום 13.10.2022 בהחלטת השופט י' כשר, אשר קבע כי האופן שבו נוסחה הבקשה כמו גם הסעדים שהתבקשו בה אינם תואמים את סדרי הדין הקיימים; כי מהות הבקשה אינה אלא קבלת הערעור עצמו; וכי המערערים לא הוכיחו שמאזן הנוחות נוטה לטובתם. בשולי החלטתו העיר השופט כשר כי עד כה לא נפסקו לחובת המערערים הוצאות בגין הבקשות השונות שהגישו, בשים לב לכך שלא נתבקשה תגובה, אך הבהיר כי "אין המדובר ב-"תקדים מחייב", ואין על ה[מערערים] להניח כי כך ייעשה בהכרח גם בעתיד". ביום 27.10.2022 הגישה העמותה לבית המשפט קמא בקשה מתוקנת להקפאת הליכים לפי חוק חדלות פירעון והדיון בה התקיים ביום 15.11.2022. סמוך לפני הדיון הגישו המערערים התנגדות למתן צו לפי חוק חדלות פירעון שבה טענו, בין היתר, כי הבקשה המתוקנת הוגשה בחוסר תום לב; כי לא צורפו לה צדדים רלבנטיים; כי טרם נערכה אסיפה כללית של העמותה בעניין הגשת הבקשה; כי לא צורפו מסמכים שונים ועוד. במהלך הדיון הציע המותב לבאת כוח המתנגדים לצאת להפסקה לצורך התייעצות על מנת לשקול את האפשרות שהמתנגדים יחזרו בהם מהתנגדותם לבקשה. ואולם, המתנגדים החליטו שלא לקבל את הצעת המותב וביקשו את פסילתו בטענה לקיומה של "פגיעה במראית פני הצדק". לעמדתם, העובדה שהמותב הותיר על כנם את הסעדים שניתנו וכן התבטאויות שונות של המותב באשר למניעי באת-כוחם של המתנגדים, מעידות כי דעתו של נתקבעה והן מצדיקות את פסילתו. בהחלטתו מיום 16.11.2022 דחה המותב את בקשת המערערים. תחילה, ציין המותב כי העיתוי שבו הועלתה טענת הפסלות מעורר קושי באשר המערערים ביססו את בקשתם לפסילת המותב על החלטות קודמות של המותב שניתנו זה מכבר, בעוד שעל פי הדין טענת פסלות יש להעלות מיד עם היוודע העילה הנטענת לכך. המותב הוסיף וציין כי בענייננו דומה שבקשת הפסלות באה על רקע המלצת בית המשפט כי המתנגדים ישקלו את האפשרות לחזור בהם מהתנגדותם לבקשה. ואולם – כך הדגיש בית המשפט קמא – הצעה מסוג זה כמו גם העלאת שאלות ועמידה על נקודות חולשה בעמדתו של בעל דין מסוים, אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות. בית המשפט קמא ציין כי בדיון שהתנהל ביום 15.11.2022 הוא אכן הצביע על נקודות חולשה בעמדתה של העמותה אך בכך אין כדי ללמד על "דעה נעולה" לא כל שכן על חשש למשוא פנים ועל כן דין הבקשה להידחות. מכאן הערעור שלפניי, בו שבים המערערים וטוענים כי התנהלות המותב בהליך נושא הערעור מחייבת את פסילתו. המערערים מפנים לשורה של החלטות קודמות שניתנו על ידי המותב בהליך, החל מיום 22.8.2022, בהן בית המשפט נעתר לבקשות שונות של העמותה מבלי שהבקשות הומצאו לידיהם של המערערים ומבלי שנשמעה עמדתם בעניין. כמו כן נטען כי המותב התעלם מטענות הצדדים לעניין היעדר סמכות כמו גם מבקשתם לסגירת התיק וכי החלטותיו לאורך ההליך נועדו לשמר "באופן מלאכותי הליך נעדר סמכות בדין". עוד מפנים המערערים להחלטה מיום 6.10.2022, שם ציין המותב כי "במסגרת 'מלחמתם' של המבקשים בהחלטה מיום 22.8.22 [...] הוגשה גם הבקשה הנוכחית, בצד בקשות נוספות (בבית משפט זה ובבית המשפט העליון) אשר נועדה לעצור ולשבש את תוכנית ההפעלה וההבראה". לטענת המערערים, התבטאויות אלו של המותב והלשון בה נקט, מלמדות על כך שהמותב מחזיק בעמדה שלילית לגביהם ולפיה מטרתם היא לעצור ולשבש את שיקום העמותה. המערערים מוסיפים ומלינים על כך שהמותב הותיר צווים והחלטות קודמות על כנם בהיעדר סמכות, והדבר מעיד על "גילוי דעתו של בית המשפט קמא בדבר החלטתו מראש ביחס לבקשה המתוקנת שהורה על הגשתה". כמו כן, נטען כי בדיון מיום 15.11.2022 בית המשפט קמא איפשר לנאמן הזמני ולבא-כוח העמותה לשטוח את טענותיהם אך מנע זאת מבאת כוחם של המערערים. עוד צוין כי המותב המליץ להם לחזור בהם מהתנגדותם שאחרת, ככל שידרש בית המשפט ליתן החלטה בעניין זה, יפסקו הוצאות לחובתם. התנהלות זו של המותב, לגישתם, מעידה כי הוא נהג בצדדים באופן בלתי שוויוני ובחוסר ניטרליות, כי דעתו ננעלה וכי גילה "מעורבות יתר בהליך". העמותה מצדה טוענת כי דין הערעור להידחות. לעמדתה, אין כל בסיס לטענת המערערים לפיה החלטות המותב בהליך ניתנו מבלי שניתן להם יומם. בהקשר זה נטען כי בית המשפט המליץ למערערים לחזור בהם מהתנגדותם וזאת לאחר שניתנה להם ההזדמנות להגיב, באריכות, לבקשה המתוקנת שהגישה העמותה, מתוך היכרות עמוקה עם העובדות והראיות בהליך שהתנהל בפניו, ובהתאם לטענות הצדדים שהובעו בכתובים ובעל פה. לעמדת העמותה, הסיבה להגשת הערעור דנן אינה אלא חוסר שביעות הרצון של המערערים מהכרעותיו של בית המשפט קמא בעניינם וטענות המערערים בעניין זה, אינן מקימות עילת פסלות. עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט קבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי מתקיים חשש כזה בענייננו. תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעת כי בקשה לפסלות שופט תוגש "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" [ההדגשה הוספה]. בענייננו, טענות המערערים לפסלות המותב הועלו בדיון מיום 15.11.2022 והן התייחסו לשורת החלטות שניתנו על ידי המותב שבועות ואף חודשים קודם לכן. בית המשפט קמא אף ציין בהחלטת הפסלות, ובצדק, את השיהוי שדבק בהתנהלות המערערים ואילו הם מצדם, לא סיפקו כל הסבר לפגם זה בהתנהלותם. לפיכך, שיהוי זה מצדיק כשלעצמו את דחיית הערעור (ראו: ע"א 782/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 (20.4.2021)). מכל מקום, גם לגופם של דברים לא מצאתי ממש בטענת המערערים. אשר לטענות בדבר התנהלות המותב בדיון מיום 15.11.2022 ולהמלצותיו כי המערערים ישקלו לחזור בהם מהתנגדותם. כפי שנפסק לא אחת, בית המשפט רשאי, ולעתים אף מחויב, לשקף לצדדים – בזהירות הראויה – התרשמות לכאורית לגבי קשיים שעולים מעמדות הצדדים (ראו, למשל: ע"א 8916/20 פלוני נ' פלוני, פסקה 8 (21.2.2021)). אינני סבורה כי בנסיבות שתוארו, העובדה שהמותב הציע לצדדים לשקול חזרה מן ההתנגדות מקימה חשש ממשי למשוא פנים מצדו. לבסוף יש לציין כי טענות המערערים, רובן ככולן, מבקשות לתקוף החלטות שיפוטיות שנתן המותב לגופן, ושביחס אליהן המערערים אף הגישו את השגותיהם לבית משפט זה (ראו ע"א 6168/22 אשר עודנו תלוי ועומד). ואולם, כפי שנפסק לא אחת, הליך פסלות שופט אינו האכסניה המתאימה להעלאת טענות נגד החלטות מסוג זה (ראו: ע"א 6962/22 כהן נ' ברודסקי, פסקה 8 (29.11.2022)), ובוודאי שאין הוא הליך שיורי לאחר דחיית ההשגות הערעוריות לגופן. מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה. המערערים ישאו יחד ולחוד בהוצאות העמותה שהשיבה לערעור, בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ט"ו בטבת התשפ"ג (‏8.1.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 22080970_V03.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1