פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8097/21

הרייני נ' צבא הגנה לישראל ואח'

העותר דרש כי מעצרים יזומים באזור יהודה ושומרון יבוצעו על פי צו מעצר שיפוטי ולא כנוהל שגרתי ללא צו.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 10/10/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8097/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעצרים יזומים באיו"ש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) הרייני נגד צבא הגנה לישראל ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר דרש כי מעצרים יזומים באזור יהודה ושומרון יבוצעו על פי צו מעצר שיפוטי ולא כנוהל שגרתי ללא צו.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8097/21

הרייני נ' צבא הגנה לישראל ואח'

העותר דרש כי מעצרים יזומים באזור יהודה ושומרון יבוצעו על פי צו מעצר שיפוטי ולא כנוהל שגרתי ללא צו.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה נגד צה"ל והרשויות באיו"ש בדרישה לחייב הוצאת צו מעצר שיפוטי לפני ביצוע מעצרים יזומים באזור, במקום המצב שבו מעצרים אלו בוצעו ללא צו שיפוטי מראש. במהלך הדיונים בעתירה, המשיבים שינו את עמדתם וקבעו נוהל חדש, לפיו במקרים של חשד לעבירות פליליות מובהקות (שאינן ביטחוניות), המשטרה תפנה לקבלת צו מעצר שיפוטי. לאחר שהנוהל הוטמע והפך לקבוע, בית המשפט העליון קבע כי העתירה מיצתה את עצמה שכן חל שינוי משמעותי במצב העובדתי והמשפטי. העתירה נמחקה, תוך שמירת זכותו של העותר לטעון בעתיד נגד יישום הנוהל, והמשיבים חויבו בהוצאות משפט בסך 8,000 ש"ח בשל תרומת העתירה לשינוי המדיניות.

השלכות רוחב

שינוי מדיניות המעצרים של כוחות הביטחון באיו"ש לעבר חובת צו שיפוטי בעבירות פליליות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, חאלד כבוב
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • סאמי הרייני

נתבעים

  • צבא ההגנה לישראל
  • המפקד הצבאי לאזור איו"ש
  • היועצת המשפטית לממשלה
  • היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון
  • הפרקליטה הצבאית הראשית
  • בתי המשפט הצבאיים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ביצוע מעצרים יזומים באזור נעשה כדין בהתאם לאילוצים ביטחוניים.
  • קיימות הנחיות פנימיות סודיות להפעלת סמכות המעצר.
  • הנוהל החדש שגובש בעקבות העתירה מסדיר את הצורך בצו שיפוטי לעבירות פליליות מובהקות.
טיעוני ההגנה
  • יש להחיל חובת צו מעצר שיפוטי על מעצרים יזומים באזור.
  • הנוהל החדש שנקבע אינו מספק ואינו מבטיח שמעצר ללא צו יהיה החריג בלבד.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המצב המשפטי והפרקטיקה הנוהגת לפני העתירה הצדיקו מעצרים ללא צו שיפוטי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעות מעדכנות מטעם המשיבים בדבר שינוי הפרקטיקה וקביעת נוהל חדש.

תגיות נושא

  • מעצרים
  • יהודה ושומרון
  • צו שיפוטי
  • משפט מנהלי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

8000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8097/21 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט חאלד כבוב העותר: סאמי הרייני נגד המשיבים: 1. צבא ההגנה לישראל 2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 3. היועצת המשפטית לממשלה 4. היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון 5. הפרקליטה הצבאית הראשית 6. בתי המשפט הצבאיים עתירה למתן צו על-תנאי; הודעה מעדכנת מיום 25.7.2024 מטעם המשיבים 5-1; תגובה מיום 15.8.2024 מטעם העותר; תגובה מיום 29.9.2024 לסוגיית פסיקת ההוצאות מטעם המשיבים 5-1 תאריך ישיבה: ז' באב התשפ"ב (04 אוגוסט 2022) בשם העותר: עו"ד חגי קלעי, עו"ד קרין תורן היבלר בשם המשיבים 5-1: עו"ד עמרי אפשטיין פסק-דין 1. העתירה שלפנינו, אשר הוגשה בשנת 2021, נסבה בעיקרו של דבר על הדרישה כי מעצרים יזומים באזור יהודה ושומרון (להלן: האזור) מכוח הצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 (להלן: הצו בדבר הוראות ביטחון) יבוצעו על-פי צו מעצר שיפוטי, למעט בנסיבות שבהן פניה לקבלת צו כאמור תסכל את תכלית המעצר. בין השאר, נטען בה כי יש לקבוע נוהל בעניין זה. כפי שיפורט להלן, בעקבות הגשת העתירה והערות שהופנו למשיבים בדיון, האחרונים נענו באופן חלקי למבוקש בה, וקבעו נוהל חדש המפרט את המצבים שבהם יש לפנות להוצאת צו מעצר שיפוטי עובר לביצוע מעצר יזום באזור. 2. בתגובה המקדמית מטעם המשיבים 5-1 (להלן: המשיבים) מיום 12.7.2020 נטען כי ביצוע מעצרים יזומים באזור נעשה כדין, בהתאם לאילוצים ביטחוניים שונים, וכי לא נדרשת הוצאת צו שיפוטי לשם כך. כן נטען כי בפועל מעצרים כאמור נעשים "על-פי אישורים של דרגים בכירים ותוך שמוצאות בהם פקודות מעצר כאמור על-ידי קצין צה"ל או קצין משטרה מוסמך". עוד צוין כי ישנן הנחיות פנימיות ביחס להפעלת סמכות ביצוע המעצרים באזור המעוגנות במסגרת "הוראת פקמ"ז ממעצר עד כליאה" שהינה סודית. 3. ביום 4.8.2022 התקיים דיון בעתירה (בהרכב שכלל באותה עת את הנשיאה א' חיות, והשופטים ד' ברק-ארז ו-ח' כבוב) ובמסגרתו הופנו הערות שונות למשיבים. בהמשך לדיון הגישו המשיבים ביום 30.11.2022 הודעה מעדכנת מטעמם שבה ציינו כי הוחלט לשנות את הפרקטיקה הנוהגת בכל הנוגע למעצרים יזומים באזור. כך צוין כי במקרים שבהם מדובר במעצר של מי שמיוחסים לו חשדות לביצוען של עבירות פליליות מובהקות שאינן עבירות ביטחוניות או בעלות היבטים ביטחוניים – משטרת ישראל תפנה בבקשה להוצאת צו מעצר שיפוטי בטרם ביצוע המעצר. זאת, בכפוף לסייגים מסוימים שפורטו בהודעה (להלן: הנוהל החדש). בהודעה מעדכנת נוספת מטעם המשיבים מיום 27.9.2023 נמסרו נתונים אודות יישום הנוהל החדש בתקופה שבין החודשים מאי לאוגוסט 2023. בהודעה מעדכנת אחרת שהוגשה ביום 25.7.2024 נמסר כי בחלוף שנה מכניסתו של הנוהל החדש לתוקף הוחלט כי הוא יהפוך נוהל קבוע. בהתאם לכך טענו המשיבים כי יש להורות על מחיקתה או דחייתה של העתירה. 4. העותר, לעומת זאת, עומד על המשך בירור העתירה. בתגובתו מיום 15.9.2024 הוא טוען, בעיקרו של דבר, כי הנוהל החדש שנקבע אינו מספק, ואינו מביא לכך שמעצר יזום ללא צו שיפוטי יהיה החריג לכלל. בתגובתם מיום 29.9.2024 הותירו המשיבים את סוגיית פסיקת ההוצאות לשיקול דעתנו, וביקשו כי ככל שנורה על כך ההוצאות ייפסקו על הצד הנמוך. 5. לאחר שבחנו את טענות הצדדים אנו סבורים כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ולפיכך דינה להימחק. העתירה הצביעה על הצורך לבחון את ההצדקה לבצע מעצרים יזומים ללא צו שיפוטי באזור. לאחר הגשתה נכנס לתוקף נוהל חדש בנושא, הקובע כי כאשר המעצר היזום נעשה בשל חשדות פליליים יתבקש צו מעצר שיפוטי (בכפוף לחריגים), ונוהל זה עודנו מצוי בתהליכי הטמעה. מכל מקום, עצם כניסתו של הנוהל החדש לתוקף יצר שינוי במצב שקדם להגשת העתירה. בנסיבות אלה, ואף בהתחשב באילוצי התקופה, דומה שחל שינוי משמעותי בתשתית העובדתית ששימשה בסיס להגשת העתירה. 6. העתירה נמחקת אפוא. טענותיו העקרוניות של העותר שמורות לו, ובפרט בכל הנוגע ליישומו של הנוהל החדש. בנסיבות העניין, ובשים לב לזמן שחלף מאז שהוגשה העתירה, לכך שהתקיים בה דיון, וכן בהתחשב בתרומתה של העתירה לקידום הנוהל החדש, המשיבים יישאו בהוצאות העותר בסך של 8,000 שקלים. ניתן היום, ח' תשרי תשפ"ה (10 אוקטובר 2024). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא דפנה ברק-ארז שופטת חאלד כבוב שופט