מיכאל ורטינסקי נ. משטרת ישראל

פסק-דין בתיק בשג"ץ 8092/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בשג"ץ 8092/13 בשג"ץ 8664/13 בשג"ץ 8665/13 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: מיכאל ורטינסקי נ ג ד המשיבים בבשג"ץ 8092/13: משטרת ישראל ואח' המשיבים בבשג"ץ 8664/13: ד"ר דוד תדמור ואח' המשיבים בבשג"ץ 8665/13: שופטת בית משפט השלום בתל אביב ואח' ערעורים על החלטותיה של כבוד רשמת בית המשפט ל' בנמלך מיום 28.10.13 בבג"ץ 7258/13 ומיום 9.12.13 בבג"ץ8090/13 ובג"ץ 8091/13 פסק-דין 1. המערער משיג על שלוש החלטותיה של כבוד הרשמת ל' בנמלך: האחת ניתנה ביום 28.10.2013 בבג"ץ 7258/13; והאחרות שתיהן מיום 9.12.2013, האחת בבג"ץ 8090/13 והשנייה בבג"ץ 8091/13. בשלוש ההחלטות דחתה הרשמת בקשות שהגיש המערער לפטור מאגרה בגדרי עתירות שהגיש לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ. נוכח מהות ההחלטות ראיתי לדון בשלושת הערעורים במאוחד. 2. בהחלטתה בבג"ץ 7258/13 קבעה הרשמת כי העתירה אינה מגלה עילה להתערבותו של בית המשפט בציינה כי עניינה של העתירה, בפועל, הוא בבקשה לעיון חוזר בפסק דין שניתן בעתירה קודמת שהגיש המערער (בג"ץ 2239/13). לפיכך קבעה הרשמת, חרף טענות המערער בדבר מצבו הכלכלי, כי דין הבקשה להידחות מטעם זה וכי על המערער לשלם את האגרה הנדרשת. בהחלטתה בבג"ץ 8091/13 קבעה הרשמת כי אמנם ניתן להניח שמצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים אלא שספק אם העתירה שהגיש, המכוונת לביטול החלטות שיפוטיות ודיון שנקבע, מגלה עילה להתערבות בית המשפט. לפיכך מצאה הרשמת לחייב את המערער לשלם אגרה מופחתת בסך 350 ש"ח. בהחלטתה בבג"ץ 8090/13 הפנתה המערערת להחלטתה כאמור בבג"ץ 8091/13, וכן הוסיפה וציינה כי גם עתירה זו מעלה שאלה באשר להתערבות בית המשפט הגבוה לצדק. הרשמת מצאה גם בהליך זה לחייב את המערער לשלם אגרה מופחתת בסך 350 ש"ח. 3. בערעורים שהגיש מעלה המערער טענותיו באשר להליכים העיקריים. כמו כן טוען המערער כי מצבו הכלכלי אינו שפיר ומפרט על אודות מצבו הבריאותי. 4. לאחר שעיינתי בחומר שהונח לפניי הגעתי לכלל מסקנה כי דין שלושת הערעורים להידחות. ערכאת הערעור אינה מתערבת בקלות בשיקול הדעת הרחב הנתון בידי הרשמת (ראו בש"א 474705 ראובן פלד עבודות בניין בע"מ נ' בית הארחה – מעלה החמישה (29.8.2005)). המקרה דנן אינו נכלל בגדר המקרים החריגים שיצדיקו את התערבות ערכאת הערעור כאמור. לגופו של עניין, בית המשפט יעניק לבעל דין פטור מאגרה בהתקיים שני תנאים המצטברים האחד לשני: כי בעל הדין אינו מסוגל לעמוד בחיוב זה; וכי ההליך מגלה עילה (ראו סעיף 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). בנסיבות שלפניי אף אם אניח כי מצבו הכלכלי של המערער אינו טוב כטענתו, ההליכים אינם מגלים עילה לצורך מתן פטור מאגרה. כך, במוקד העתירה בבג"ץ 7258/13 עומד פסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 2239/13, והשגות המערער כלפיו, במסגרתן ביקש להורות על ביטול פסק הדין. בנוסף, בבג"ץ 8090/13 ובבג"ץ 8091/13 עתר המערער לביטול החלטות שניתנו לטענתו בחוסר סמכות כמו גם ביטול דיון שנקבע. בדומה לרשמת סבורני אף אני כי בנסיבות העניין המערער לא עמד בנטל ההוכחה כי העתירות מגלות עילה, במידה הנבחנת בבקשה לפטור מאגרה. יתר על כן, הרשמת היטיבה עם המערער כאשר הפחיתה בשתי עתירות את האגרות, ובהחלטות אלו כאמור איני רואה להתערב. סיכומם של דברים, הערעורים נדחים. המערער ישלם את האגרות בסכומים שהוטלו עליו בכל אחת מן העתירות, בתוך 14 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיו. לא יעשה כך, יימחק ההליך שלא שולמה בו אגרה ללא מתן הודעה נוספת. ניתן היום, ט"ו בשבט התשע"ד (16.1.2014). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13080920_H02.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il