זינה זיאדה נ. משרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 8088/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8088/15 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט א' שהם העותרים: 1. זינה זיאדה 2. אחמד זיאדה נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד נג'יב זאיד בשם המשיב: עו"ד רן רוזנברג פסק-דין השופט י' דנציגר: 1. זוהי עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב לבוא וליתן טעם "מדוע לא יזרז המשיב את הטיפול וההכרעה בבקשת העותר 2 להתאזרחות". העתירה הוגשה על רקע פרק הזמן ה"חורג מגבולות הסביר", הצפוי עד להכרעה בבקשת ההתאזרחות של העותר 2. בסיפא העתירה, ובצד הסעד הקונקרטי שהתבקש בנוגע לעותר 2, ביקשו העותרים מבית משפט זה "להידרש לשאלת חוקיות השיהוי של המשיב בהכרעה בבקשות להתאזרחות... לשבת על המדוכה, ולאחר שישקול את העניין, יוציא מלפניו פס"ד עקרוני" (כך במקור). 2. מיד עם הגשת העתירה, הוריתי על קבלת תשובת המשיב. כפי שעולה מהתגובה המקדמית של המשיב, נערכו בין הצדדים מגעים בניסיון להגיע לפתרון מוסכם שייתר את הצורך בהכרעה בעתירה, אולם אלה לא צלחו. 3. מכל מקום, בתגובה המקדמית שהגיש המשיב נמסר, כי הוחלט שהעותר יוכל להגיש את בקשתו להתאזרחות החל מיום 3.4.2016 (ולא ביום 1.6.2016), וכי המשיב מתחייב, כי החלטתו בבקשת ההתאזרחות תינתן עד לחודש פברואר 2017. בנסיבות אלה, סבור המשיב, כי הסעד המבוקש בעתירה זכה למענה, וכי עניינה המעשי של העתירה התייתר, ללא צורך בהכרעה שיפוטית. 4. בהמשך לכך, הוריתי לעותרים להגיב, תוך שהערתי, כי בסד הזמנים שנוצר, ספק אם ניתן יהיה להושיט להם סעד טוב יותר מזה המוצע על ידי המשיב בתגובתו. 5. מתגובת העותרים עולה, כי הם מסכימים להערתי זו, אולם לדידם, אין למחוק את העתירה, וזאת משני נימוקים עיקריים: ראשית, העתירה לסעד הפרטני להענקת אזרחות לעותר 2 טרם מיצתה את עצמה כל עוד לא ניתנה החלטה בעניין הבקשה לאזרחות גופה; שנית, יש מקום להעביר את התנהלותו של המשיב בנוגע לבקשות התאזרחות תחת שבט הביקורת של בית משפט זה, ואין להשלים עם המצב שבו הגשת עתירות פותרת את הבעיה במקרה הקונקרטי אך לא את הבעיה העקרונית, ובכך הופך בית המשפט ל"עמדת קבלה" של המשיב. 6. דינה של העתירה להידחות על הסף. הסעד שהתבקש בעתירה היה זירוז הטיפול וההכרעה בבקשתו של העותר 2 להתאזרחות (יובהר, העותרים לא ביקשו סעד של הענקת האזרחות). הסעד המבוקש קיבל מענה, ככל הנראה הטוב ביותר שניתן לקבל בנסיבות העניין (גם העותרים מסכימים לכך), גם אם לא אידיאלי, כפי שעולה מהתגובה המקדמית של המשיב. משכך, הפכה העתירה לתיאורטית. 7. הלכה היא, כי עתירות תיאורטיות אינן מצריכות הכרעה אפילו מתעוררת בהן סוגיה עקרונית, בכפוף לחריגים מסוימים, כגון עתירות המעוררות שאלות כלליות אשר מעצם טבען הופכות לתיאורטיות טרם שניתן להכריע בהן. אולם זה לא המקרה בענייננו. אשר על כן, העתירה נדחית. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' באייר התשע"ו (‏10.5.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15080880_W14.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il