פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 8086/17
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8086/17
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט ג' קרא
העותר:
מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית
נ ג ד
המשיבים:
1. שר האוצר
2. שר הבינוי והשיכון
3. ממשלת ישראל
4. ועדת השרים לענייני תכנון בנייה מקרקעין ודיור
5. רשות מקרקעי ישראל
6. מינהל התכנון
7. היועץ המשפטי לממשלה
8. המועצה האזורית דרום השרון
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד גד טיכו ועו"ד ישי שידלובסקי-אור
בשם המשיבים 7-1:
עו"ד נטע אורן
בשם המשיבה 8:
עו"ד יריב סומך
פסק-דין
השופט י' עמית:
1. העותרת מבקשת לבטל את החלטתה של ועדת השרים לענייני תכנון, בנייה, מקרקעין ודיור (להלן: קבינט הדיור) מיום 13.2.2017. במסגרת ההחלטה, הוכרזה קרקע חקלאית בגודל של 900 דונם כמתחם מועדף לדיור, לצורך בנייה של 3,500 יחידות דיור (להלן: ההכרזה). ההכרזה נעשתה מכוח סעיף 3 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014.
לצד העתירה התבקש צו ביניים לעיכוב תוקפה של ההכרזה, ובהחלטתי מיום 22.10.2017 הוריתי כי בשלב זה אין מקום ליתן צו ארעי.
2. בעתירה נטען כי ההכרזה מפקיעה למעשה את רוב הקרקע החקלאית של העותרת, וההחלטה על כך התקבלה בהליך "רווי פגמים", ובין היתר, על סמך תשתית עובדתית חסרה ותוך הפרה של זכות הטיעון. יתר על כן, נטען כי ההכרזה נועדה לסכל תביעה אזרחית שהגישה העותרת ביחס לזכותה בקרקע, באופן שמעורר חשש להתחשבות בשיקולים זרים. ההכרזה נתקפה גם לגופה, ונטען כי היא פוגעת בזכויות יסוד בסיסיות. בנוסף נטען בעתירה, בין היתר, כי ההכרזה "נגועה בחוסר חוקיות וחוסר סבירות קיצוני", גם משום שקבינט הדיור לא נתן דעתו לכך שמדובר בקרקע חקלאית מעובדת ולמשמעויות הרחבות שיש לכך.
המועצה האזורית דרום השרון (המשיבה 8) הצטרפה לעמדתה של העותרת.
המדינה (המשיבים 7-1) ביקשה לדחות את העתירה. לשיטתה, ההכרזה נעשתה כחוק ולא נפל בהליך פגם המצדיק התערבות שיפוטית. הודגש כי ההכרזה איננה "הפקעה" ואיננה משנה את המצב התכנוני, אלא מעניקה סמכות לוועדה למתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל). לפיכך נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף, בהיותה עתירה מוקדמת. המדינה הוסיפה כי דין העתירה להידחות גם מחמת שיהוי, שכן מאז ההכרזה ועד להגשת העתירה חלפו שמונה חודשים, שבמהלכם הושקעו משאבים לקידום התכנון של המתחם. המדינה ציינה כי עובר להכרזה התקיימו תנאי הסף שנקבעו בחוק; בפני קבינט הדיור הונחו שתי חוות דעת מפורטות; ונשקלו כל השיקולים הרלוונטיים לשלב ההכרזה. הובהר כי ההליך התכנוני עודנו בראשיתו, ובמסגרתו תינתן לעותרת הזדמנות להעלות את טענותיה. ככל שהטענות יידחו, תוכל העותרת אף להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, אך בשלב זה אין מקום להידרש לטענותיה.
3. דין העתירה להידחות מחמת היותה עתירה מוקדמת. לאחר הגשת העתירה דנא ניתן פסק דין בעתירות דומות, אשר בגדרן נתקפה הכרזה על מתחמים מועדפים לדיור באזור כפר סירקין. העתירות נדחו, והדברים שנאמרו שם יפים גם למקרה הנוכחי:
"לא נכחד כי העותרות העלו טענות כבדות משקל, אלא שהעתירות מוקדמות במובן זה שענייננו בהכרזה בלבד, שאמנם מכשירה את השטח (תרתי משמע) לקראת ההליך התכנוני, אך אין בה כדי להביא לשינוי המצב התכנוני החל על המקרקעין. ההכרזה על מתחם מועדף לדיור על פי סעיף 3 לחוק, היא שלב מקדמי, בבחינת 'קריאת כיוון' ואינה תכנית סטטוטורית. קבינט הדיור אינו מוסד תכנוני, הקבינט בוחן את המלצות הצוות המייעץ כהגדרתו בסעיף 3(ד) לחוק ומכריז על המתחמים המועדפים, אך הבחינה של הדברים במישור התכנוני תעשה על ידי הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור [...] ונתון לשיקול דעתה. משכך, נדרשים אנו להלכה המעוגנת ומושרשת בפסיקה, ולפיה בית משפט זה לא יידרש לביקורת שיפוטית על שלבי ביניים של הליך תכנון שטרם מוצה" (בג"ץ 6450/17 הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה נ' ועדת השרים לענייני תכנון, בנייה, מקרקעין ודיור, בפסקה 3 (19.11.2017) (להלן: עניין סירקין)).
כמו בעניין סירקין, כך גם בענייננו, סבורים אנו כי טרם בשלה העת להידרש לגופן של הטענות כנגד יצירת מתחם מועדף לדיור. העתירה הוגשה טרם זמנה, ומטעם זה בלבד יש לדחותה. יוער כי לא נעלמה מעינינו הערתה של המועצה האזורית, אשר ביקשה לבחון שוב את הקביעה בעניין סירקין ואת הרלוונטיות שלה למקרה הנוכחי; אך לא מצאנו ממש בטענות אלה. ודוק: ההכרזה היא החלטה מינהלית, אשר איננה חסינה מפני ביקורת שיפוטית. ואולם, בהינתן שעיקר הטענות בעתירה מתמקדות בהשלכות העתידיות של ההכרזה, הרי שעסקינן בעתירה מוקדמת (ויצויין כי יתר הטענות זכו למענה הולם בתגובת המדינה).
4. לשלמות התמונה נציין כי בעניין סירקין הוספנו הערה בנושא שיתוף הציבור כבר בשלב ההכרזה. כפי שנאמר שם:
"לצד המהירות וקיצור ההליכים יש להישמר מפני פרוייקטים שעלולים להתברר כבכייה לדורות [...] החשיבות של קבלת החלטה מושכלת גם בשלב המקדמי של ההכרזה, ודומה כי לרשות המקומית הרלוונטית תפקיד חשוב בשלב זה, בבחינת שיתוף מינימלי של הציבור בהליך קבלת ההחלטה על ההכרזה. לשם כך, גם אם אנו מקבלים את גישת המשיבים שאין מקום להליך סדור ומקיף של טיעון טרם קבלת החלטת ממשלה כגון דא, לא מצאנו טעם של ממש מדוע טרם התכנסותו של קבינט הדיור למתן הכרזה, לא תינתן הודעה פרק זמן סביר מראש לרשויות המקומיות שההכרזה אמורה ליפול בשטחן" (שם, בפסקה 5).
מתוך תגובת המדינה לעתירה דנא, נוכחנו כי הדברים לא נפלו על אזניים ערלות. המדינה הבהירה כי במקרה הנוכחי "קוימה התייעצות עם הרשות המקומית בתחומה עתידה לחול התוכנית (יהוד) והיא אף נתנה את ברכתה לתוכנית. בנוסף, כבר בשלב הליך טרום סטטוטורי יוזמנו העותרת והמועצה האזורית ליטול חלק ודעתם תישמע". המדינה הוסיפה וציינה כי ההנחייה בפסק הדין בעניין סירקין מיושמת באופן שוטף, ובימים אלה היא מתגבשת לכדי נוהל סדור. על כך יש לברך, ונוסיף כי חזקה על המדינה שתאזין לטענות בלב פתוח ונפש חפצה.
5. כאמור, העתירה הקדימה את זמנה ולפיכך היא נדחית.
ניתן היום, י"ח באדר התשע"ח (5.3.2018).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17080860_E05.doc עכ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il