נווה ירושלים נ. הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 808/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 808/14 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' סולברג העותרת: נווה ירושלים נ ג ד המשיבים: 1. הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים 2. עיריית ירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד כץ אלכס בשם המשיבה 1: עו"ד אבי מיליקובסקי בשם המשיבה 2: עו"ד נטע עזרא פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. העותרת היא עמותה העוסקת בין היתר במתן יעוץ משפחתי המיועד בעיקרו לתושבי ירושלים, וכן בהכשרת נשות חינוך, חלקן אינן תושבות ישראל, אשר מהן יש אשר שבוֹת בתום לימודיהן לארצות מוצאן. פעילויות אלה נערכות בנכס המצוי בתחום המוניציפאלי של עיריית ירושלים. 2. עניינה של העתירה בבקשת העותרת לבטל את החלטת הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים, אשר דחה את בקשתה למתן פטור חלקי מארנונה על-פי פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן: הפקודה), בהתייחס לאותו חלק מהנכס המשמש להכשרת נשות החינוך. 3. העותרת פנתה אל הממונה וביקשה כי יעיין מחדש בהחלטתו, בשים לב לסעיפים 4(א)(II)(ד), 4(א)(IV)(א) ו-5(י) לפקודה, ובפרט לפרשנות הרחבה אשר נתן בית משפט זה למושג "סמינר" בהקשר זה, ולפיה אין נדרש כי ישרת את תושבי הרשות המקומית שבו הוא נמצא (עע"ם 8360/08 משרד הפנים נ' היברו יוניון קולג' מכון למדעי היהדות סעיף 34 לדברי השופט י' עמית (30.11.2011)). עוד טענה העותרת, כי מרביתן של תלמידות הסמינר הן תושבות ירושלים, כי העותרת פועלת לעידוד עלייתן של תלמידות לישראל בתום לימודיהן ולקביעת מגוריהן בירושלים, וכי התלמידות מתנדבות בתחומי החינוך והרווחה לטובת תושבי העיר. הממונה החליט לדחות בשנית את הבקשה, בין היתר לאחר שמצא, כי מחצית מן התלמידות ולמעלה מכך אינן תושבות ישראל. מכאן עתירה זו. 4. המשיבים הגישו את תגובותיהם המקדמיות לעתירה ובהן טענו, בתמצית, כי דין העתירה להידחות, מטעמים אותם פרטו. בינתיים, ניתן פסק הדין של בית משפט זה בדנ"ם 6673/12 עטרת בנות ירושלים נ' משרד הפנים - הממונה על מחוז ירושלים (23.3.2015) (להלן: דנ"ם עטרת), בגדרו נקבע, כי על-פי נוסח הפקודה אין מקום לבחון את שאלת תרומתו של המוסד לקהילה, ובכלל זה את השאלה האם בוגריו עוזבים את הארץ בתום לימודיהם (סעיפים 16 ו-23 לפסק דינו של השופט י' דנציגר, על דעת רוב חברי המותב). משכך, ביקשתי מן המשיבים להבהיר האם הם עומדים על תגובותיהם המקדמיות לעתירה, ואף היצעתי לבאי-כוח הצדדים לבוא בדברים ביניהם בניסיון להגיע להסכמה לגוף העניין. 5. הממונה עדכן, כי בחן שנית את עמדתו בשים לב לדנ"ם עטרת והודיע לעותרת, כי בתוקף סמכותו לפי סעיף 14 לפקודה, אישר את בקשתה להכיר בה כ"מוסד חינוך" לצרכי פטור מארנונה לפי סעיף 4 לפקודה, בהתייחס לחלק מהנכס המשמש סמינר. עם זאת הדגיש הממונה, כי אין בהכרה זו כדי לנקוט עמדה בשאלה האם המוסד כאמור ממלא אחר יתר תנאי הסעיף, דבר הכפוף להחלטת העירייה. עוד הבהיר הממונה, כי נותר בעמדתו לפיה הבקשה אינה עונה לתנאי סעיף 5(י) לפקודה שעניינו "מוסד מתנדב לשירות הציבור" אולם, מכל מקום, ההנחה הניתנת לפי סעיפים 4 ו-5(י) לפקודה – זהה. לנוכח הודעתו-זו לעותרת, סבר הממונה, כי העתירה במתכונתה הנוכחית התייתרה וכי דינה להימחק. למעלה מן הצורך בנסיבות, הוסיף הממונה וטען, כי מכל מקום, טענות הנוגעות לסעיף 4 לפקודה, מקומן להתברר בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. משכך קיים סעד חלופי. 6. העירייה עדכנה, כי הסמכות למתן פטור לפי סעיף 4 לפקודה נתונה לממונה, בעוד העירייה מיישמת את אישורי הפטור הניתנים על-ידו. בהתאם, הודיעה העירייה כי תפעל ליישום האישור אשר ניתן על-ידי הממונה, כך שהפטור יוּחַל ממועד מתן האישור, בהתייחס לחלק המשמש סמינר. 7. בהינתן הודעות אלה מטעם המשיבים, הודיעה העותרת, כי לדִידה על העירייה ליתן לה פטור גם בהתייחס לשנים קודמות. עם זאת, בכפוף לשמירה על זכויותיה למיצוי ההליכים המשפטיים ליישום החלטתו של הממונה, סבורה העותרת כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ודינה להימחק, ללא צו להוצאות. 8. אכן כך. העתירה מוצתה והתייתר הצורך להמשיך ולדון בה. העתירה נמחקת אפוא בזאת. כל צד ישא בהוצאותיו. ניתן היום, ‏כ"ג בתשרי התשע"ו (‏6.10.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14008080_O24.doc עב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il