רפאל בן קיקי נ. יוסי פרץ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8075/98 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער: רפאל בן קיקי נגד המשיבים: 1. יוסי פרץ 2. עיריית טבריה, משיבה פורמלית ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 17.11.98 בע"א 298/98, שניתנה על ידי כבוד הנשיא י' אברמוביץ בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא י' אברמוביץ) מיום 17.11.98, החלטה במסגרתה דחה בית המשפט את בקשת המערער, כי הנשיא י' אברמוביץ יפסול עצמו מלשבת בהרכב הדן בע"א 298/98. 1. המערער ביקש, כי הנשיא י' אברמוביץ "ואולי גם כב' השופט בן-דוד" יפסלו עצמם מלדון בערעור שהגיש (ע"א 298/98). זאת משום שלדבריו נסיונו מראה, כי בכל הליך שהוא צד לו מתנכל לו הנשיא אברמוביץ. כדוגמא לכך, הביא המערער שני הליכים בהם נדחו בקשת רשות ערעור וערעור שנדונו על ידי הנשיא אברמוביץ. המערער הוסיף, כי באחד המקרים נשמע ערעורו בהרכב חסר, והנשיא אברמוביץ נהג בו בגסות, דחק בו לחזור מערעורו ומשסרב לעשות כן הודיע לו, כי יקבל את ההחלטה בדואר. לבקשת הפסלות צרף המערער "מנשר" שפרסם ובו טענות מטענות שונות נגד המשיבים, באי כוחם, שופטי שלום ועוד. לטענתו, ייתכן שגורמים אלה הם שנטעו בלב הנשיא אברמוביץ טינה למערער. 2. ביום 17.11.98 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות, בקבעו, כי "אין כל ממש וכל יסוד בבקשה" וכי "בדרך כלל למערער טענות מטענות שונות כנגד מירב שופטי בית-משפט זה ואין כל מקום שהמבקש יבחר לעצמו את ההרכב שישמע הערעור". החלטה זו הודעה למערער ביום 13.12.98 וביום 14.12.98 נדחתה בקשתו, כי בית המשפט המחוזי יפסיק את הדיון בע"א 298/98 עד להכרעה בערעור הפסלות. המערער מערער על דחיית בקשת הפסילה ועל דחיית בקשתו להפסקת הדיון. בערעורו הוא חוזר על הטענות שהעלה בבקשת הפסלות. בנוסף הוא טוען, כי במהלך הדיון בערעור הציע לו בית המשפט הצעת פשרה המיטיבה עם המשיבים ומקפחת את זכויותיו. 3. לאחר שעיינתי בטיעוני המערער ובהחלטה נשוא הערעור, הגעתי לכלל מסקנה שדין הערעור להידחות. ייתכן שבלב המערער מקנן חשש, כי בית המשפט גיבש דעה קדומה בעניינו. אולם חשש סובייקטיבי גרידא אינו מקים עילה לפסלות שופט. המבחן הקובע לענייננו הוא קיומה של אפשרות אובייקטיבית למשוא פנים (וראו, לעניין זה: ע"פ 5/82 אבו חצירא נ' מדינת ישראל , פ"ד לו (1) 247, 250; ע"פ 17/96 מרקדו נ' מדינת ישראל, פ"ד מט (5) 729). המערער לא הצליח להראות את קיומה של אפשרות זו. העובדה שבית המשפט קיבל בעבר (בעניינים שזיקתם להליך הנוכחי לא הובהרה כל צרכה) החלטות ופסקי דין שלא השביעו את רצון המערער אינה מקימה עילת פסלות. הדרך הראויה לתקיפתם של החלטות ופסקי דין מעין אלה היא דרך הערעור - ולא דרך הפסילה (ראו, לדוגמא: ע"א 2668/96 וינברג דורון ושות', עו"ד נ' הרב משה יהודה לייב רבינוביץ לא פורסם; כן ראו ע"א 7186/98 מלול נ' אלברט, לא פורסם). האירועים המאוחרים להחלטה נשוא הערעור אינם יכולים לשמש בסיס לטיעון בערעור, ולפיכך אין מקום להתייחס אליהם. הערעור נדחה איפוא. ניתן היום, ב' באייר התשנ"ט (18.4.99). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98080750.A03/דז/