פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8072/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8072/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ד' חשין המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 14.9.06, בת.פ.ח. 1034/05, שניתן על ידי כבוד השופטים ר' יפה-כץ, ו' מרוז וא' ואגו תאריך הישיבה: ג' בניסן התשס"ז (22.03.07) בשם המערער: עו"ד ליכט אריה בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמודות פסק-דין השופט א' א' לוי: המערער, יליד שנת 1984, התגורר במשך כשנה בבית הוריו של קטין, יליד חודש פברואר 1993. בכתב אישום שהוגש לבית משפט קמא נטען, כי מאז היה הקטין בן 11 ביצע בו המערער, במספר רב של הזדמנויות, עבירות מין – מעשי סדום ומעשים מגונים. אותם מעשים כללו אוננות (שפשוף אבר מינו של הקטין); מין אורלי (מציצת איבר מינו של הקטין); מעשה סדום (החדרת אבר מינו של הקטין לפי הטבעת של המערער); החדרת אצבעו של המערער לפי הטבעת של הקטין; צילום הקטין בתנוחות שונות כשהוא עירום, ועוד. המבקש הודה בכל אלה באמצעות בא-כוחו ומפיו-שלו, ובעקבות כך הורשע בעבירות לפי סעיפים 347(ב) ו-348(א), בנסיבותיו של סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, ולאחר שהצדדים טענו לעונש, נדון המערער לשבע שנות מאסר, שמונה עשר חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את הקטין בסכום של 50,000 ש"ח. הערעור מופנה כנגד העונש. נטען, כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער כאשר נמנע מלהעדיף את האפיק הטיפולי, וביכר על פניו את האפיק העונשי. כן נטען, כי הערכאה הדיונית שגתה כאשר לא נתנה משקל הולם להודאת המערער וחרטתו; להיותו קורבן להתעללות מינית בעצמו; ולחוות דעתם של בעלי מקצוע בתחום בריאות הנפש, שהעריכו כי בכפוף לטיפול אין נשקפת מן המערער סכנה הואיל והוא אינו פדופיל. על פני הדברים, אין בכל אלה עילה להתערב בעונש. המערער הוזמן להתארח בביתו של קורבנו משלא נמצאה לו קורת גג, ואת האירוח הזה והאמון שניתן בו הוא ניצל כדי לבצע מעשים חמורים ומעוררים שאט נפש, בילד תמים שהיה בן 11 בלבד בתחילתה של הפרשה. מעשיו הקשים ומעוררי שאט הנפש של המערער נמשכו תקופה לא מבוטלת, והוא חזר עליהם בתדירות גבוהה, תוך שהוא משחית את תומתו של קורבנו, ופוגע ומשבש אנושות את מהלך חייו, כפי שמתואר בהרחבה בתסקיר הנפגע. העולה מכך הוא שהעונש אותו היה מצווה בית המשפט לגזור, צריך היה לשלב בתוכו מענה למטרות כמו גמול, הרתעה והגנה על הציבור, אולם גם להותיר למערער, אדם צעיר שעתידו לפניו, פתח לשיקום. ברם, בניגוד להשקפת בא-כוחו של המערער, אנו סבורים כי טיפול כזה צריך להינתן במקום כליאתו של שולחו ולא במסגרת פתוחה אשר תחשוף קורבנות נוספים לסכנה הנשקפת ממנו. בית המשפט המחוזי נתן את דעתו לכל אלה, ולא נסתיר כי בנסיבות אחרות לא היינו מתערבים בגזר-דינו. אולם, מתסקירו של שרות המבחן עולה, כי מתחילת חקירתה של הפרשה הביע המערער רצון ונכונות ליטול חלק בטיפול לעברייני מין, המשלב בתוכו טיפול תרופתי ממושך, פסיכותרפיה אינטנסיבית וטיפול קבוצתי. זאת ועוד, שרות המבחן התרשם כי נעדרים מאישיותו של המערער נטיות של אלימות או הפרעות בהתנהגות. נוכח כל אלה, ולאור רמת האינטליגנציה החריגה בה נתברך המערער, נראה כי יש בסיס להערכתם של הגורמים המטפלים כי הוא בעל פוטנציאל שיקומי, ובכך תומכת העובדה שמאז חודש אוגוסט 2005 הוא מקבל טיפול לדיכוי דחפיו המיניים. בנסיבות אלו, ומתוך רצון לעודד את המערער להמשיך ללכת בדרך בה החל, החלטנו להקל במעט בעונשו, ואת תקופת המאסר בה ישא בפועל אנו מעמידים על 6 שנים. יתר חלקי גזר דינו של בית המשפט המחוזי יעמדו בעינם. המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ביום ד' באייר התשס"ז (22.4.07), עד לשעה 11:00. ניתן היום, ג' בניסן התשס"ז (22.03.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06080720_O05.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il