ד"ר ג'ושוע אהרון ואח' נ. ממשלת ישראל

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8064/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. ד"ר ג'ושוע אהרון גצקו 2. ועד ההורים הכללי ארצי בישראל (בהתהוות) 3. עו"ד אברהם שמואל רבינוביץ' 4. אורלי אלמוג 5. איריס לוי 6. לימור כהן פרירא 7. אור רוזן 8. עו"ס אילונה בשן 9. אלה נווה נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. משרד הבריאות 3. כנסת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד ולנטינה נלין פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה דנן מכוונת לביטול החלטתה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן: ועדת החוקה או הוועדה) מיום 22.11.2021, שבה נדונה הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10) (הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב-2021 (להלן: הצעת החוק). הצעת החוק הונחה ביום 8.11.2021 על שולחן הכנסת וביום 15.11.2021 עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת והועברה להכנה בוועדת החוקה. 2. בהצעת החוק מוצע להאריך את תוקפו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: חוק הקורונה), שעתיד לפקוע ביום 30.11.2021, עד ליום 31.12.2022, וכן לערוך תיקונים בשורה של עניינים המוסדרים במסגרת החוק. התיקון כולל גם הצעה להאריך את תוקפו של חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: חוק היוועדות חזותית). במכתב שהפיץ יו"ר ועדת חוקה לחבריה לקראת הדיון, הוא ציין כי מאחר שפרק הזמן שנותר עד למוקד פקיעתו של חוק הקורונה הוא קצר ומקשה על קיום דיון מספק בתיקונים השונים, מוצע שהוועדה תחליט, באישור הכנסת, לפצל את הצעת החוק לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת – ותקיים ראשית דיון רק בהארכת תוקף קצרה של חוק הקורונה ושל חוק היוועדות חזותית לפרק זמן של כחודשיים, עד ליום 31.1.2022. זאת, על מנת לאפשר לוועדה לקיים במהלך תקופה זו דיון משמעותי בתיקונים הנדרשים לחוק. בהחלטה מושא העתירה, ראתה הוועדה לאמץ הצעה זו ולפעול בהתאם לה. 3. העתירה הוגשה אתמול, יום 23.11.2021, לקראת השעה 17:00. העותרים הם אזרחים פרטיים (למעט העותר 2 שהוא ארגון הורים) שביקשו להגיע לדיון בוועדה ולטעון בפניה, ובהמשך לכך קיבלו קישור להשתתפות בוועדה באמצעות תוכנת "זום" (למעט העותרת 8, שלה ניתן אישור הגעה פיזי לוועדה). העותרים טוענים כי בישיבה שהתקיימה לא ניתנה להם זכות דיבור, וכי הדיון שהתקיים בוועדה היה דל ולא ממצה. העותרים מוסיפים כי ההצבעה בעניין הארכת תוקפו של חוק הקורונה לחודשיים במליאת הכנסת צפויה להתקיים היום, 24.11.2021, והם עותרים למתן צו שימנע את קיומה. 4. לטענת העותרים, ההחלטה שקיבלה ועדת החוקה פוגעת בזכות הטיעון שלהם ושל אזרחים נוספים שביקשו להשמיע את קולם בנושא, וכן התקבלה בהליך לא תקין. כך, נטען כי סעיף 118(א) לתקנון הכנסת קובע כי הישיבות של ועדות הכנסת הן פומביות, וכי הגם שהתקנון מאפשר ליו"ר הוועדה להגביל את הנוכחות בדיון, הוא אינו מאפשר לשלול זכות דיבור מאדם שהוזמן להשתתף בו. לטענת העותרים הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בהשפעתו הציבורית הגדולה של חוק הקורונה והסמכויות שהוא מקנה לרשות המבצעת. 5. לאחר שעיינו בעתירה מצאנו כי דינה להידחות, על הסף ולגופה, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיבים. 6. ראשית, העותרים לא עמדו בחובה לקיים מיצוי הליכים בטרם הגשת העתירה. העותרים ציינו כי חלקם "פנו במהלך הישיבה ליו"ר הכנסת עם תלונות ובקשות לעזרה, אך לא קיבלו מענה כלשהו", והוסיפו כי מאחר שההצבעה במליאת הכנסת נקבעה להיום, 24.11.2021, לא נותרה להם שהות לפעולה נוספת. אין בידינו לקבל טענה זאת. אכן, סד הזמנים הוא קצר. יחד עם זאת, כידוע, חריגה מחובת מיצוי ההליכים תיעשה במקרים חריגים שהם בעלי דחיפות מיוחדת בלבד, ואיננו סבורים שהמקרה שבפנינו נמנה עליהם (ראו: בג"ץ 4545/21 וישנבצקי נ' ממשלת ישראל, פסקה 3 (29.6.2021) (להלן: עניין וישנבצקי)). אם כן, גם בנסיבות הנוכחיות, ובהתחשב בכך שהעתירה הוגשה למעלה מ-24 שעות לאחר שהתקיים הדיון בוועדת החוקה, היה מקום לבצע פניה מוקדמת אל הגורמים הרלוונטיים בכנסת והעלאת הטענות הרלוונטיות בפניהם עוד בטרם הגשת העתירה, ולו במתכונת מקוצרת ההולמת את הנסיבות. די בכך כדי לדחות את העתירה על הסף (ראו למשל: בג"ץ 6804/20 ישראייר תעופה ותיירות בע"מ נ' ממשלת ישראל, פסקה 2 (1.10.2020)). יש לציין כי חובת מיצוי ההליכים אינה פורמאלית בלבד, אלא מסייעת לזקק את הטענות והמחלוקות. 7. שנית, ולגוף הדברים, לא מצאנו כי הטענות שמועלות בעתירה, שהן כוללניות בעיקרן, מקימות עילה למתן סעד – ולא כל שכן סעד חריג של מתן צו המונע דיון במליאת הכנסת. בהקשר זה יוער כי ככלל, בית משפט זה אינו מתערב בהליכי חקיקה בעודם בעיצומם. השלב הראוי לבחון את הטענות נגד חוק מסוים, ובכלל זה טענות בקשר לתקינות הליך חקיקתו, הוא לאחר השלמת הליך החקיקה (ראו: בג"ץ 4711/20 אדם טבע ודין ע"ר נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, פסקה 4 וההפניות שם (20.10.2020)). יתר על כן, ולמעלה מן הצורך, נוסיף כי אין ממש בטענות העותרים על פגיעה בזכות הטיעון שלהם. בית משפט זה חזר וקבע פעמים רבות כי אין חובה ליתן זכות טיעון אינדיבידואלית בהליך של חקיקה ראשית, לרבות לפרטים העשויים להיפגע מן החקיקה (ראו למשל: בג"ץ 5998/12 רונן נ' כנסת, פסקה 11 וההפניות שם (25.8.2013)). 8. לא למותר להעיר כי חלק מהעותרים שבפנינו היו צד לעתירה שהוגשה לפני מספר חודשים אשר במהותה כוונה אף היא נגד הליכי החקיקה הנוגעים להארכת תוקפו של חוק הקורונה, ונדחתה מטעמים זהים לאחר שנקבע כי העותרים לא מיצו הליכים, כי העתירה חסרה תשתית עובדתית קונקרטית, וכי היא אינה מגלה עילה להתערבות (עניין וישנבצקי). באותו מקרה נקבע כך: "למעלה מן הצורך יוער כי בניגוד לנטען על ידי העותרים, על פניו הצעת החוק איננה מגלה סוגיה מורכבת המצדיקה התערבות בהליכי חקיקתה. זאת משעה שמדובר בהצעת חוק שהיא טכנית במהותה, העוסקת בהארכת תוקפו של חוק הסמכויות; ועניינו של חוק הסמכויות נדון בהרחבה במליאת הכנסת ואף בבית משפט זה יותר מפעם (ראו למשל: בג"ץ 6774/20 גרטל נ' ממשלת ישראל (30.9.2020); בג"ץ 5469/20 אחריות לאומית ישראל הבית שלי נ' ממשלת ישראל (4.4.2021)), וניתנה לציבור אפשרות להביע את עמדתו לגביו" (שם, בפסקה 3). יש להצר אפוא על כך שעותרים אלה חוזרים ופועלים באותה הדרך, חרף קביעותיו הברורות של בית משפט זה. 9. סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין, העותרים יחויבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך כולל של 2,500 שקלים. ניתן היום, ‏כ' בכסלו התשפ"ב (‏24.11.2021). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 21080640_A01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1