אברהים שובכי נ. מנהל מס ערך מוסף ירושלים

פסק-דין בתיק ע"א 8058/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8058/09 ע"א 8709/09 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית המערער בע"א 8058/09 והמשיב בע"א 8709/09: אברהים שובכי נ ג ד המשיב בע"א 8058/09 והמערער בע"א 8709/09: מנהל מס ערך מוסף ירושלים ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק ע"ש 5054/05 שניתן ביום 26.7.2009 על ידי כבוד השופטת מ' מזרחי תאריך הישיבה: ג' בחשון התשע"ב (31.10.2011) בשם המערער: עו"ד דוד קמחין, עו"ד אבי גורמן בשם המשיב: עו"ד קמיל עטילה פסק-דין השופט י' עמית: שני ערעורים מאוחדים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 26.7.2009 (כבוד השופטת מ' מזרחי) בע"ש 5054/05, בגדרו הורה בית המשפט להחזיר לשלב ההשגה את השומה שהושתה על המערער בע"א 8058/09 (להלן: המערער). 1. המערער עסק במסחר בצמיגים ובמוצרים נלווים. בעקבות ביקורת שנערכה בעסקו של המערער נפסלו ספריו על ידי מנהל מס ערך מוסף (להלן: המשיב) מכוח סמכותו לפי סעיף 77(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. המשיב הוציא למערער שומה לפי מיטב השפיטה, ולפיה חוייב במס עסקאות בסך 141,876 ₪ ובקנס בגין ניהול ספרים שלא כדין בסך של 53,332 ₪, ועל כך נסב הערעור שהגיש המערער לבית משפט קמא. 2. בית משפט קמא עמד בפסק דינו על הנסיבות המיוחדות שנוצרו עקב השריפה שפרצה בעסקו של המערער ביום 1.12.2003, ואשר בגינה התקשה המערער לשחזר את הספרים. אולם ספרי החשבוניות שלא היו במחסני העסק לא ניזוקו, ונתברר כי סדרה של כ-70 חשבוניות שהוצאו על ידי המערער, בסכום כולל של 596,344 ₪, לא הונפקו כהלכה. זאת, מאחר שבחשבוניות אלה נעשתה הפניה לקבוצה של תעודות משלוח במהלך תקופה מסויימת (מתאריך אחד עד לתאריך אחר), מבלי לפרט את המספרים של תעודות המשלוח, את התאריך ואת מספר הצמיגים בכל תעודת משלוח. משכך, קבע בית משפט קמא כי החשבוניות נערכו בניגוד לתקנה 9א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 (להלן: ההוראות) וכי "אין בידי לקבוע כי היה על המשיב להשען על ספרי המערער, ולהימנע משומה על פי מיטב השפיטה". למרות קביעה זאת, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי אין לפסול את הספרים, מאחר שנימוקי פסילת הספרים לא התייחסו לרישום בחשבוניות. בית משפט קמא עמד בפסק הדין על כך שהמשיב גילה גישה נוקשה כלפי המערער מבלי להתחשב בשריפה שפקדה את עסקו, וכי ניתן וראוי היה לצמצם את הפער בין הנתון של 7,069 צמיגים שנמכרו לשיטת המשיב במהלך שנת 2003, לבין הנתון של 3,133 צמיגים שנמכרו על פי נתוני החשבוניות (פער של 3,936 צמיגים). זאת, מהנימוקים הבאים: א. המשיב התעלם לחלוטין מהחשבוניות שנערכו שלא כדין, והתייחס אליהן כאל אפס צמיגים שנמכרו, למרות שהסכום הכולל של אותן חשבוניות עומד על מאות אלפי שקלים ולמרות שעל פי חוות דעת חשבונאית מטעם המערער, ניתן "לחלץ" מתעודות המשלוח אליהן הפנו החשבוניות 1,273 צמיגים שנמכרו. ב. ראוי היה להתחשב גם בכך שהשריפה כילתה 767 צמיגים עוד לפני שהושלמה ספירת המלאי שהחלה ביום 30.11.2003 . ג. ראוי היה להתחשב בקלימציה, קרי, החזר צמיגים מלקוחות בטענה כי המדובר בצמיגים פגומים. לאור זאת מצא בית משפט קמא כי יש לבטל את פסילת הספרים, את הקנס ואת שומת העסקאות, ולהחזיר את השומה לבחינה מחדש, בכפוף להנחיות שניתנו בפסק הדין לגבי הקטנת הפער בין מספר הצמיגים שנמכרו למול הצמיגים המדווחים. 3. על תוצאה זו הלינו שני הצדדים בערעורים שלפנינו. לטענת המערער, בנסיבות המקרה ראוי היה לקבל את הערעור בשלמותו, לאחר שהוכח כי המשיב הוציא שומה שאינה הוגנת ונהג "באטימות", כדברי בית משפט קמא. מנגד, הלין המשיב על ביטול פסילת ספרי החשבונות של המשיב למרות שנמצא כי הספרים לא נוהלו על פי ההוראות. לשיטת המשיב, אף אין מקום להחזיר הדיון בהשגה באשר שומת העסקאות שנערכה למשיב עומדת על רגליה ללא קשר לנימוקים שעמדו ביסוד פסילת ספרי החשבונות. 4. הצדדים האריכו עד מאוד בטיעוניהם בכתב ובעל פה, ומשכך, אקצר בדברים ואומר כי דין ערעור המערער להידחות ודין ערעור המדינה להתקבל בחלקו, כאשר התוצאה האופרטיבית לפיה יוחזר הדיון לבחינת השומה מחדש, תישאר על כנה. עם זאת, דומה כי בית משפט קמא נתפס לטעות בכך שביטל את פסילת הספרים מן הטעם שנימוקי הפסילה לא התייחסו לרישום בחשבוניות, ולא היא. בהודעה למערער על הטלת קנס בגין אי ניהול ספרים כדין נאמר במפורש כי "בבדיקת וספירת הצמיגים שנמכרו נמצאו חשבוניות מס לא מפורטות אשר בהם נרשם מ-עד תעודת משלוח. על אף שנדרשת לא הומצאו תעודות המשלוח...". משנקבע אפוא כי המערער לא ניהל את ספריו כדין על פי ההוראות, כפי שאכן עולה מהחשבוניות חסרות הפרטים, אני סבור כי יש לקבל את ערעורו של המשיב בנקודה זו, ולהותיר את פסילת הספרים על כנה. אולם, לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה בעקבות שריפת עסקו של המערער, ולפנים משורת הדין, אני מורה על ביטול הקנס שהושת על המערער. 5. התוצאה האופרטיבית היא כי פסק דינו של בית משפט קמא יישאר על כנו למעט הנושא של פסילת הספרים כאמור בסעיף 4 לעיל. למען הסר ספק, כל הקביעות בפסק דינו של בית משפט קמא לגבי מספר הצמיגים שיש לקחת בחשבון על מנת להקטין את הפער בין הצמיגים המדווחים לצמיגים הלא מדווחים, ישארו על כנם. קרי, יש להוסיף 767 צמיגים שנשרפו (סעיף 8 לפסק הדין); 1,273 צמיגים על פי החשבוניות המפנות לתעודות המשלוח (סעיפים 16-15 לפסק הדין), וכן יש לקחת בחשבון כמות מסויימת של צמיגים שהוחזרו (קלימציה) (סעיף 18 לפסק הדין). אין באמור לעיל, כדי לגרוע מטענות המערער כי מספר הצמיגים שנמכרו נמוך יותר (6,024 לשיטתו) או כי יש להפחית כמויות נוספות של צמיגים, מהטעמים הנוספים שהועלו על ידו, וטענות אלה יידונו שוב בשלב השומה. 6. אשר על כן, ובכפוף לאמור לעיל, אנו דוחים את הערעור בע"א 8058/09 ומקבלים חלקית את הערעור בע"א 8709/09 ללא צו להוצאות. ניתן היום, ג' בחשון התשע"ב (31.10.2011). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09080580_E12.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il