פלוני נ. משרד הביטחון/מתאם הפעולות בשטחים

2 בבית המשפט העליון עע"מ 80560-03-25 לפני: כבוד השופט נעם סולברג כבוד השופטת דפנה ברק ארז כבוד השופט אלכס שטיין המערערים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני נגד המשיבה: מתאם פעולות הממשלה בשטחים – ועדת מאוימים ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מיום 30.3.2025, בעת"מ 8739-03-25, שניתן על-ידי השופט ע' מאור בשם המערערים: עו"ד רועי שרמן פסק-דין השופט נֹעם סולברג: ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מיום 30.3.2025, בעת"מ 8739-03-25 (השופט ע' מאור), שבו נדחתה עתירה שהגישו המערערים על החלטת ועדת המאויימים בעניינם. לאחר שעיינתי בערעור, על נספחיו, ושקלתי את נימוקיו, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להידחות, ללא צורך בתשובה מאת המשיבה. זאת, בהתאם לסמכותנו שלפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שחלה על ההליך שלפנינו מכוחה של תקנה 34(א) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. עתירת המערערים נמחקה בשל התנהלותם הפסולה של המערערים ובא-כוחם. לא אאריך; אצטט מדברי בית המשפט המחוזי: "יש למחוק את העתירה בשל התנהלות [המערערים]. [המערערים], הגישו את העתירה ללא תצהיר, לא פעם ולא פעמיים. [המערערים] לא ביצעו החלטות בית משפט, לא פעם ולא פעמיים. אין טעם להשאיר את ההליך תלוי ועומד כאשר ממילא רואים בהתנהגותם של [המערערים] כמי שזונחים את עתירתם וכנראה שכל מבוקשם הוא במתן צו ארעי, ומשזה ניתן, הרי ניתן לדחות את הדיון מעת לעת ולא ייגרם לכאורה כל נזק. הגשת בקשות באופן כזה, גורם לעומס רב הן על הפרקליטות ולבטח על המשיבה עצמה. המשיבה עצמה מקבלת פניות לא מעטות. שלעיתים, נדחות אך בשל העובדה שעליה להידרש לעתירות שמוגשות באופן לקוי וחסר, דבר שגורר פגיעה באחרים הממתינים להחלטתה. לו היו [המערערים] פועלים כפי שהיה עליהם לעשות, היינו נמצאים היום עם תשובה עניינית של המשיבה וניתן היה לברר היכן עומד עניינם. משכך, לא מצאתי מקום להידרש לעתירה לגופה ואני מורה על סילוקה" (ההדגשות הוּספו – נ' ס'). לא מצאתי כל עילה להתערבותנו בדברים נכוחים אלה, המתארים את התנהלותם הנפסדת של המערערים כהווייתה. משאלו הם פני הדברים, ברי כי בדין ובצדק נמחקה עתירתם של המערערים. אשר על כן, הערעור נדחה בזאת. בכך מתייתר הצורך להכריע בבקשה למתן סעד זמני. המערערים ישלמו הוצאות בסך של 1,000 ₪ לאוצר המדינה. ניתן היום, י"א ניסן תשפ"ה (09 אפריל 2025). נעם סולברג שופט דפנה ברק-ארז שופטת אלכס שטיין שופט