פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8054/20

התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. שר האוצר

העותרת ביקשה להורות לממשלה להניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לשנת 2021 ולחדול משימוש בכלים חוץ-תקציביים.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 02/02/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8054/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תקציב המדינה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות לממשלה להניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לשנת 2021 ולחדול משימוש בכלים חוץ-תקציביים.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8054/20

התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. שר האוצר

העותרת ביקשה להורות לממשלה להניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לשנת 2021 ולחדול משימוש בכלים חוץ-תקציביים.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בדרישה לחייב את הממשלה להגיש את תקציב המדינה לשנת 2021 לכנסת, לאחר שהמועד החוקי לכך חלף. במהלך הדיון, התפזרה הכנסת, מה שהוביל לכך שהסעד המבוקש הפך לתיאורטי. בית המשפט קבע כי אין מקום לדון בעתירה שהפכה לתיאורטית, ולכן דחה אותה. עם זאת, השופטים מתחו ביקורת על התנהלות המשיבים, שכן לא סיפקו הסבר מניח את הדעת מדוע התקציב לא הוגש במועד כנדרש בחוק יסוד: הכנסת, ולכן חייבו את המשיבים בהוצאות משפט לטובת העותרת.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, מ' מזוז, ע' ברון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • התנועה למען איכות השלטון בישראל

נתבעים

  • שר האוצר
  • משרד האוצר
  • ראש הממשלה
  • ראש הממשלה החליפי
  • ממשלת ישראל
  • היועץ המשפטי לממשלה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • אי הגשת תקציב המדינה במועד הקבוע בחוק
  • שימוש פסול בכלים חוץ-תקציביים ('קופסאות')
טיעוני ההגנה
  • הכנסת התפזרה ולכן הסעד המבוקש הפך לתיאורטי
מחלוקות עובדתיות
  • האם הייתה הצדקה לאי הגשת התקציב במועד

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעות עדכון מטעם המשיבים על התפתחויות עובדתיות
  • מכתב היועץ המשפטי לממשלה מיום 29.11.2020

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

8000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8054/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון העותרת: התנועה למען איכות השלטון בישראל נ ג ד המשיבים: 1. שר האוצר 2. משרד האוצר 3. ראש הממשלה 4. ראש הממשלה החליפי 5. ממשלת ישראל 6. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד ד"ר אליעד שרגא, עו"ד אריאל ברזילי, עו"ד חן שופן בשם המשיבים: עו"ד תהילה רוט, עו"ד שי כהן פסק-דין השופט י' עמית: 1. בעתירה שלפנינו, שהוגשה ביום 19.11.2020, התבקש בית המשפט, בין היתר, להורות למשיבים 5-1 ליתן טעם מדוע לא יניחו את הצעת חוק תקציב שנת 2021 עם הצעת חוק תקציב שנת 2020 (תקציב דו-שנתי); ומדוע לא יפסיקו את השימוש בכלים חוץ תקציביים ("קופסאות"), וכל זאת בהינתן שהמועד להנחת תקציב המדינה לשנת 2021 על שולחנה של הכנסת כבר חלף. לאחר שהוגשה העתירה נתבקשה תגובת המשיבים. המשיבים לא הגיבו לעתירה לגופה אלא עדכנו את בית המשפט במספר הודעות בנוגע להתפתחויות העובדתיות. כך, בהודעת העדכון מיום 2.12.2020 הודיעו המשיבים כי ביום 30.11.2020 נערך דיון שבמסגרתו הציג משרד האוצר לראש הממשלה את המסגרות הפיסקאליות לשנת 2021 ואת הרפורמות המבניות והתוכנית הכלכלית שמשרד האוצר מבקש לשלב במסגרת החקיקה הנלווית לחוק התקציב לשנת 2021. בהודעה מעדכנת נוספת של המשיבים מיום 17.12.2020, הודיעו המשיבים כי כבר ביום 1.12.2020 הושלמה במשרד האוצר העבודה המקצועית הדרושה לגיבושו של תקציב שנת 2021, וכן הושלמה העבודה הפנימית לגיבוש הרפורמות המבניות והתוכנית הכלכלית שמשרד האוצר מבקש לשלב במסגרת החקיקה הנלווית לחוק התקציב לשנת 2021, ולשם קידום התוכניות האמורות החלה העבודה עם משרדי הממשלה הרלבנטיים. ביום 28.12.2020 עדכנו המשיבים כי הכנסת התפזרה ביום 22.12.2020 בחצות הליל, משחלף המועד הקבוע בסעיף 36א(ב) לחוק יסוד: הכנסת, כך שהסעד המבוקש לעניין הנחת חוקי התקציב לשנים 2020 ו-2021 כבר אינו רלבנטי. 2. פיזור הכנסת הביא לכך שהסעד המרכזי הפך לתאורטי, ודומה כי גם העותרת מכירה בכך. כידוע, אין דרכו של בית משפט זה לעסוק בעניינים תיאורטיים (ראו, לדוגמה, מהעת האחרונה - עעמ 1798/20 עמותת פורום המזרח התיכון ישראל נ' עיריית תל אביב-יפו, בפסקה 12 (7.1.2021); בג"ץ 4300/20 האגודה לשמירת זכויות הפרט נ' הכנסת (16.12.2020); עעמ 2211/19 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש עיריית חיפה (11.11.2020)). אשר על כן, העתירה נדחית. 3. העותרת ביקשה להשית הוצאות משמעותיות על המשיבים. לא מצאנו בהודעות העדכון של המשיבים כל טענה ותשובה לגופה של עתירה, אף לא ברמז. במכתבו של היועץ המשפטי לממשלה מיום 29.11.2020 שהופנה אל ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי ושר האוצר, הובהר כי יש מקום לפעול במהירות המתבקשת כדי לקדם את הצעת חוק התקציב לשנת 2020 ולשנת 2021. הדבר לא נעשה וזאת בניגוד לחוק יסוד: הכנסת. בהודעותיהם של המשיבים לא מצאנו ראשית תשובה מדוע התקציב לשנת 2021 לא הוגש עוד חודשים קודם לכן. הסיבות והטעמים בגינם הגענו עד הלום למצב שבו הכנסת פוזרה עקב אי הגשת תקציב במועד, נותרו עלומים ולא הובהרו עד עתה על ידי המשיבים. בנסיבות אלה ובהינתן חשיבותה של הסוגיה, ישאו המשיבים בהוצאות העותרת בסך 8,000 ₪. ניתן היום, ‏כ' בשבט התשפ"א (‏2.2.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20080540_E10.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il