אליהו חברה לביטוח בע"מ נ. טלי אבידור

פסק-דין בתיק ע"א 8053/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8053/06 וערעור שכנגד בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערות (המשיבות שכנגד): 1. אליהו חברה לביטוח בע"מ 2. אבנר בע"מ נ ג ד המשיבה (המערערת שכנגד): טלי אבידור ערעור וערעור שכנגד על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 23.8.06 בת.א. 716/99 שניתן על-ידי כבוד השופט ר' ג'רג'ורה תאריך הישיבה: א' בחשון התשס"ט (30.10.08) בשם המערערות (המשיבות שכנגד): עו"ד חיים גלזר בשם המשיבה (המערערת שכנגד): עו"ד רוני בנק פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: המשיבה – היא המערערת שכנגד – בהיותה בת 43 שנים, נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 17.4.1998. על-מנת לבחון את שיעור נכותה הרפואית מונה מומחה בתחום האורתופדיה, ולאחר-מכן מונה מומחה נוסף בתחום זה. המומחים הגיעו למסקנות שונות ובית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' ג'רג'ורה) החליט, מנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק-דינו, לאמץ את חוות-הדעת של המומחה השני, ולקבוע למשיבה נכות רפואית משוקללת בשיעור של 41.68%. בית המשפט הוסיף וקבע כי יש לחשב את הפסד ההשתכרות לפי נכות תפקודית בשיעור של 50%, זאת בהתחשב בנתונים שונים שהובאו במקרה זה ובהם גילה של המשיבה, חוסר יכולתה לשוב לעבודתה בתחום החינוך, הקושי להתבסס ולהתקדם בעבודה אחרת, ועבודתה הבלתי-קבועה, היום, ב"אקי"ם". שני הצדדים מלינים על קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר אחוזי הנכות התפקודית. ראיתי לנכון לקבל את טענות המערערות בעניין זה. למבקשת נקבעו כאמור 41.68% נכות רפואית, כאשר 20% נכות הם בגין צלקות. בית המשפט חרג אפוא במידה ניכרת מאחוזי הנכות הרפואית בעלת הנפקות התפקודית, ולכך לא מצאתי הצדקה בנסיבות המיוחדות של המשיבה. המשיבה נפגעה כאמור בהיותה כבת 43 שנים. לא ניתן להתעלם מכך שהמשיבה עבדה שנים ארוכות כמורה, שם רוכזו עיקר מעייניה ומאמציה המקצועיים, וכתוצאה מהתאונה נכפה עליה לנטוש מסלול זה. אולם מצד שני יש להתחשב בכך שמעבר לצלקות, נכותה הרפואית של המשיבה מתבטאת בהגבלת תנועות הקרסול ופרקי כף הרגל, ומן החומר עולה אין בנכות שהוסבה לה כדי למנוע ממנה השתלבות בעבודות המתאימות למגבלותיה ולכישוריה. המשיבה אכן השתלבה במקום עבודה, ואף כי לפי הראייה שביקשה לצרף בערעור היא פוטרה בינתיים מעבודה זו, ניתן להניח, לפי הנתונים הקיימים, כי היא תוכל להשתלב במקום עבודה מתאים גם בעתיד. בנסיבות אלה, ולאור טענות הצדדים והממצאים הרלבנטיים של בית המשפט המחוזי, נראה לי כי נכון יהיה לחשב את הפיצוי לפי הפסד השתכרות של 30%. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לא מצאתי מקום לשינוי נוסף באמות המידה שהניחה הערכאה המבררת לצורך הפיצוי בגין הפסד השתכרות; כמו-כן לא מצאתי עילה מספקת להתערבות בפיצויים שנפסקו בראשי הנזק הנוספים. הערכאה המבררת הגיעה למסקנות בעניינים אלה לפי הנתונים שבאו לפניה ותוך הפעלת שיקול דעתה, ואין מקום לשינוי סכום הפיצוי לכאן או לכאן. התוצאה היא שהערעור מתקבל במובן אחד – שיעור הפסד ההשתכרות כאמור לעיל. הפיצוי יחושב בהתאם. יתר רכיבי הערעור נדחים וכך גם הערעור שכנגד. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו. המשנה-לנשיאה השופט א' רובינשטיין: אני מסכים. ש ו פ ט השופט ס' ג'ובראן: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין. ניתן היום, ז' בשבט התשס"ט (1.2.2009). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06080530_P13.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il