פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8048/22

צוף ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח'

העותרים ביקשו לבטל את שלילת היתרי הכניסה לישראל לצורכי עבודה שהוטלה עליהם בשל קרבתם למפגע טרור.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 23/01/2023 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8048/22 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מניעת כניסה לישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) צוף ואח' נגד ראש ממשלת ישראל ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לבטל את שלילת היתרי הכניסה לישראל לצורכי עבודה שהוטלה עליהם בשל קרבתם למפגע טרור.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8048/22

צוף ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח'

העותרים ביקשו לבטל את שלילת היתרי הכניסה לישראל לצורכי עבודה שהוטלה עליהם בשל קרבתם למפגע טרור.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, תושבי הכפר חארס, עתרו נגד החלטת המדינה לשלול את היתרי הכניסה שלהם לישראל לצורכי עבודה, בעקבות פיגוע טרור שביצע בן כפרם. העותרים טענו כי מדובר בענישה קולקטיבית פסולה וכי לא נשקפת מהם סכנה ביטחונית. במהלך ההליך, הודיעה המדינה כי לאחר הערכת מצב עדכנית, הוסרו המניעות הביטחוניות מעל העותרים וכן מעל קבוצות נוספות שביקשו להצטרף לעתירה. בית המשפט קבע כי משבוטלו המניעות, העתירה הפכה לתיאורטית ומיצתה את עצמה. בית המשפט דחה את העתירה וציין כי פתוחה הדרך בפני כל מי שסבור כי נפגע מהחלטות המדינה לנקוט בהליכים פרטניים מתאימים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, ח' כבוב, י' כשר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ג'האד צוף ו- 69 אח'
  • בהאא אלדין צוף ו- 15 אח'
  • מוחמד דאר צוף ו- 7 אח'

נתבעים

  • ראש ממשלת ישראל
  • וועדת השרים לענייני ביטחון (קבינט המדיני ביטחוני)
  • שר הביטחון
  • המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון
  • מתאם פעולות הממשלה בשטחים
  • המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • שלילת היתרי הכניסה מהווה ענישה קולקטיבית פסולה ומנוגדת לדין.
  • העותרים לא ידעו על כוונות המפגע ולא סייעו לו.
  • ההחלטה התקבלה ללא התראה מוקדמת וללא חוות דעת ביטחונית פרטנית.
  • ההחלטה אינה סבירה ואינה מידתית.
טיעוני ההגנה
  • העותרים לא מיצו הליכים מול הרשות המנהלית לפני הגשת העתירה.
  • המניעות הוסרו לאחר הערכת מצב עדכנית של גורמי הביטחון.
  • העתירה הפכה לתיאורטית ואין מקום לדון בה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת הצדקה ביטחונית פרטנית לשלילת ההיתרים.
  • האם מדובר בענישה קולקטיבית אסורה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעת המשיבים על הסרת המניעות לכניסת העותרים והמבקשים להצטרף.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8048/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופט י' כשר המבקשים להצטרף: 1. בהאא אלדין צוף ו- 15 אח' 2. מוחמד דאר צוף ו- 7 אח' העותרים: 1. ג'האד צוף ו- 69 אח' נ ג ד המשיבים: 1. ראש ממשלת ישראל 2. וועדת השרים לענייני ביטחון (קבינט המדיני ביטחוני) 3. שר הביטחון 4. המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון 5. מתאם פעולות הממשלה בשטחים 6. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון עתירה למתן צו על תנאי; שתי בקשות לצירוף עותרים בשם העותרים והמבקשים להצטרף: עו"ד מור סוקר בשם המשיבים: עו"ד מוריה פרימן; עו"ד מתן שטיינבוך פסק-דין השופט י' עמית: עניינה של העתירה שלפנינו במניעת כניסת העותרים לישראל לצורך תעסוקה בשל היותם חלק מ"מעגל הקרובים" של המפגע שביצע את פיגוע הטרור ביום 15.11.2022 בעיר אריאל. 1. שבעים העותרים הינם בני הכפר חארס שבשומרון, ובו מתגורר גם מוחמד צוף (להלן: המפגע), שביום 15.11.2022 ביצע פיגוע טרור באזור התעשייה באריאל והביא לרציחתם של שלושה בני אדם, ולפציעתם של נוספים. במסגרת העתירה נטען כי החל מיום 17.11.2022 נשללו היתרי הכניסה של העותרים לישראל לצרכי עבודה, משום שהם עשויים להיתפס כבני אותה "חמולה" או בני אותו הכפר של המפגע. זאת, חרף העובדה שהעותרים לא ידעו על כוונותיו של המפגע ועל אחת כמה וכמה שלא סייעו לו לבצעו. עוד נטען כי מניעת כניסתם, כיממה לאחר קרות האירוע, מהווה ענישה קולקטיבית פסולה ומנוגדת לדין; כי לחלק מהעותרים ותק של שנים רבות במקומות עבודתם בישראל, ולאורך השנים עברו בדיקות ביטחוניות מקיפות; כי לא קיימת חוות דעת המעידה על המסוכנות הביטחונית של אף לא אחד מהעותרים, ולא ברור מהו הקריטריון שלפיו הוטל העונש הקולקטיבי; כי העותרים גילו על שלילת ההיתר באמצעות הודעה מהאפליקציה של המנהל האזרחי ביום 17.11.2022, מבלי שניתנה להם או למעסיקיהם כל התראה מוקדמת; וכי ההחלטה לשלול את היתרי הכניסה לא פורסמה ברשומות. עוד טענו העותרים כי ישנו חשש שיאבדו לצמיתות את מקומות עבודתם לנוכח היעדרותם, ועל כן העתירה הוגשה על אף שאין בידיהם את החלטת המשיבים כלשונה (אלא על סמך ההודעות שקיבלו באפליקציה והפרסומים בתקשורת). 2. ביום 12.12.2022 הוגשה הודעה מטעם המשיבים, ובמסגרתה נטען כי לאחר שבוצעה הערכת מצב עדכנית בקרב גורמי מתאם פעולות הממשלה בשטחים (להלן: מתפ"ש), הוחלט להסיר את המניעות לכניסתם של העותרים לישראל לצרכי עבודה. עוד הובהר כי החלטה זו נוגעת להיתרי הכניסה של העותרים בעתירה זו בלבד ואינה מתייחסת למניעויות אחרות שעשויות להיות קיימות בעניינם; וכי המשיבים החלו לטפל בפניית העותרים עוד ביום 21.11.2022, עת שפנתה ב"כ העותרים למשיבים, אך העתירה כבר הוגשה שלושה ימים לאחר מכן. משכך, נטען כי על העותרים היה למצות את ההליכים מול הרשות המנהלית ולאפשר לה לפעול תוך משך זמן סביר בטרם הגשת העתירה; וכי המשיבים שומרים על מלוא טענותיהם, לרבות טענות סף. בנסיבות אלו, נטען כי דין העתירה במתכונתה הנוכחית להימחק. 3. ביום 13.12.2022 הוגשה בקשה לצירוף ששה עשר עותרים לעתירה. נטען כי המבקשים מתגוררים בכפר חארס ובכפר טאמון, וגם עליהם הוטלה מניעת כניסה לישראל לצרכי עבודה ביום 17.12.2022; כי אף למבקשים לא ברור מהו הקריטריון שלפיו הוטלו מניעות הכניסה; וכי מדובר בענישה קולקטיבית, שאינה סבירה או מידתית. עוד נטען כי צירוף המבקשים יחסוך בזמן שיפוטי, ואין כל יתרון בהגשת עתירה חדשה מטעם המבקשים; וכי הגשת עתירה נוספת כרוכה במשאבים כספיים ובמאמץ רב מצד המבקשים, שפרנסתם כבר נפגעה לנוכח החלטת המשיבים. ביום 29.12.2022 התקבלה תגובת המשיבים לבקשת ההצטרפות, ובמסגרתה נטען כי המבקשים להצטרף לא פנו לרשות המנהלית עובר להגשת העתירה על מנת למצות מולה הליכים, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. מכל מקום, עניינם של המבקשים להצטרף נבחן על ידי מתפ"ש, ולאחר הערכת מצב עדכנית, עד ליום 21.12.2022 הוסרה המניעות של כלל המבקשים להצטרף. משכך, נטען כי הבקשה התייתרה ויש להורות על מחיקת העתירה. 4. ביום 4.1.2023 הוגשה בקשה שנייה לצירוף שמונה עותרים. בבקשה נטען כי במסגרת העתירה צוין שישנם בני אדם נוספים שנמנעה כניסתם לישראל לצרכי עבודה בנסיבות הזהות לאלו שהוגשו בעתירה; כי כנגד המבקשים 2-1, בני הכפר חארס, הוטלה מניעת כניסה לישראל ב-17.11.2022 (אותו המועד שבו נמנעה כניסתם של העותרים והמבקשים בבקשת ההצטרפות הראשונה), וכנגד המבקשים 8-3, בני הכפר קראות ובני חסן, הוטלה מניעת כניסה בחודש מאי 2022, בעקבות פיגוע טרור שבוצע על ידי מפגע אחר ביום 29.4.2022, במחסום בכניסה לעיר אריאל. המבקשים חזרו על הנטען על ידי המבקשים בבקשה הראשונה, והצטרפו לטענות העותרים לגופה של עתירה. 5. ביני לביני, העותרים ביקשו להגיב להודעת המשיבים מיום 12.12.2022. במסגרת תגובתם טענו, בין היתר, כי העתירה לא התייתרה, שכן יש לדון בכלל טענות העותרים ובכל הסעדים שהתבקשו, ואין להסתפק בהודעת המשיבים ולפיה הוסרה מניעת הכניסה. נטען כי המשיבים לא התייחסו לטענה ולפיה החלטתם הינה בלתי חוקית, ומהווה ענישה קולקטיבית אסורה ומפלה, דבר המעיד על הפרת הדין ביודעין; כי החלטת המשיבה 2 מחודש מרץ 2022 ולפיה יוטלו סנקציות על מקורבים למחבלים כדי להגביר את ההרתעה בציבור הפלסטיני, מהווה מדיניות שהתגבשה ויש לדון בחוקתיות שלה; כי מניעת הכניסה חלה על אנשים רבים נוספים, שלא בהכרח "ימצאו את דרכם" לבית המשפט, ועל כן העתירה לא הפכה לתיאורטית ויש לקיים בה דיון. עוד נטען כי אין באפשרות העותרים למצות את ההליכים מול המשיבים עובר להגשת העתירה, שכן הם מתעלמים מפניות מוקדמות אלו; וכי טרם הוסדר נוהל לידיעת הציבור בנוגע לאופן שבו ניתן להשיג על מניעת כניסה מטעמי הרתעה מול הרשות המנהלית. לבסוף העותרים טענו כי יש לדחות את טענות המשיבים באשר לסעד החלופי, ולמשך הזמן שיש להמתין לתגובת המשיבים בטרם הגשת העתירה. 6. לאחר עיון בעתירה, בהודעת המשיבים ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף לאחר שמיצתה את עצמה והפכה לתיאורטית. אכן, שעה שהעתירה הראשונה הוגשה, היא הייתה בגדר עתירה קונקרטית המעוגנת במערכת עובדתית ספציפית. ברם, משהוסרה מניעת הכניסה ביחס לעותרים ולמבקשים להצטרף בבקשה הראשונה, העתירה הפכה תאורטית ביחס אליהם והתשתית העובדתית והמשפטית עליה העתירה בנתה את אדניה, נותרה כעת תלויה באוויר. אף לא מצאתי ממש בטענת העותרים ולפיה ישנם אנשים נוספים שהוטלה עליהם מניעת כניסה לישראל ועל כן יש לדון בעתירה. כאמור, העתירה התבססה על מערכת עובדתית מסוימת, ואין להפוך את העתירה ל"עתירת מסגרת" שאליה יכנסו בכל פעם עותרים פוטנציאליים אחרים. כך, בבקשת ההצטרפות השנייה, ביקשו להצטרף מבקשים שכניסתם לישראל נמנעה עוד מספר חודשים קודם לכן, לנוכח "קרבתם" למפגע אחר מפיגוע טרור אחר. 7. בנסיבות אלו, המצב העובדתי השתנה, כך שהעתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ואינה אקטואלית עוד לנוכח הודעות המשיבים. למותר לציין כי פתוחה הדרך בפני המבקשים להצטרף וכן בפני כל מי שלטענתו נפגע מהחלטת המשיבים לנקוט בהליכים המתאימים. 8. סוף דבר, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏א' בשבט התשפ"ג (‏23.1.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22080480_E04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il