פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 8041/17 בבית המשפט העליון ע"א 8041/17 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה מיום 9.10.2017 בתמ"ש 4804-11-14 אשר ניתנה על ידי כבוד השופט בנימין יזרעאלי בשם המערערת: עו"ד צדוק חוגי בשם המשיבים: עו"ד זאב ברא"ז פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופט ב' יזרעאלי), מיום 9.10.2017 בתמ"ש 4804-11-14, לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת בשל מראית פני הצדק. 1. המערערת היא אמו של המשיב 1, שנשוי למשיבה 2. המערערת הגישה תביעה נגד המשיבים לפינוי ולסילוק יד ממקרקעין – קראוון הנמצא בחצר ביתה – שכנטען היא המחזיקה בהם ביחד עם עיזבון בעלה שנפטר (להלן: המקרקעין והמנוח). לאחר שמיעת ראיות הורה בית המשפט לענייני משפחה (השופט ב' יזרעאלי) ביום 21.7.2016 למשיבים לפנות את המקרקעין בתוך 60 ימים. המשיבים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. במהלך דיון בערעור התברר כי ביום 6.7.2017 ניתן צו ירושה בעניין עיזבון המנוח (להלן: העיזבון) וכי לפי צו הירושה המשיב 1 הוא אחד היורשים. נוכח האמור, הורה בית המשפט המחוזי (השופטים מ' ברנט, ו' פלאוט וצ' ויצמן) ביום 19.7.2017 על החזרת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, כדי שזה ישוב וידון בתביעה תוך צירוף העיזבון באמצעות יורשיו או מנהל העיזבון כצד נוסף. הדיון הוחזר אפוא לבית המשפט לענייני משפחה לשמיעה בפני השופט ב' יזרעאלי. 2. בעקבות כך הגישו המשיבים בקשה לפסילת השופט ב' יזרעאלי מלדון בעניינם. ביום 9.10.2017 קיבל השופט ב' יזרעאלי את הבקשה, וזאת "משום מראית פני הצדק בלבד". בית המשפט הוסיף כי אין באמור כדי לקבוע כל עובדה שהיא, או לקבל איזו מן הטענות העובדתיות לגופה של התביעה וציין "כי בנסיבות העניין יש הצדקה כי אמנע מלדון בהליך משום מראית פני הצדק". התיק הועבר לקביעת מותב חדש. 3. מכאן הערעור שלפניי. לדברי המערערת לא היה מקום לפסילת המותב. לטענתה, בדיון בבית המשפט המחוזי הסכימו המשיבים שהתיק יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה ולא טענו שיש להעביר את הדיון למותב אחר. לפיכך, אין הם רשאים להעלות כעת טענה בדבר פסלות המותב. המערערת הטעימה כי בנסיבות העניין אין כל עילת פסלות; כי ממילא לא היה מקום להורות על פסילת המותב מן הטעם של מראית פני הצדק; וכי מטרת הבקשה היא הפעלת לחץ פסול על בית המשפט כדי למנוע את פינוי המשיבים מן המקרקעין. עוד הוסיפה המערערת כי בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי רב; וכי לאורך כל ההליך עד למתן פסק הדין לא הגישו המשיבים כל בקשת פסלות. לבסוף, ציינה המערערת, כי דחיית ערעורה יגרום לסחבת נוספת בהליכים הננקטים על ידה זה שנים ויביא לעיכוב נוסף בפינוי המשיבים מן המקרקעין. 4. הוריתי למשיבים להשיב לבקשה. אלה סומכים ידיהם על החלטת המותב לפסול את עצמו. נטען כי במסגרת הערעור שהגישו על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה הם לא העלו במפורש טענת פסלות "מחמת כבודו של בית המשפט ומתוך הנחה כי הערעור ידון בשלמות ובכך יתייתר הדיון בטענות אלו". ואולם, לדבריהם, משלא הסתיימו ההליכים והדיון הוחזר לאותו מותב, לא נותרה למשיבים ברירה אלא לפנות בבקשת פסלות. לגופה של הבקשה הם טוענים כי קיים חשש ממשי שהמותב בבית המשפט לענייני משפחה גיבש לעצמו עמדה סופית באופן שבו אין "כל טעם בהחזרת העניין לדיון בפניו". לדבריהם, המותב בבית המשפט לענייני משפחה ביסס את פסק דינו על קביעות עובדתיות שגויות וכן קבע ממצאי מהימנות ברורים באשר לגרסאות העדים. עוד מציינים המשיבים כי בשים לב לכך שהדיון בהליך הועבר לפני השופט ע' אליאס ונקבע לדיון ליום 4.1.2018, הותרת החלטת הפסילה על כנה לא תגרום – לטענתם – לעיכוב משמעותי, אם בכלל, בניהול ההליך. 5. לאחר שעיינתי בערעור ובתשובה לו, על הנספחים המצורפים להם, באתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. כידוע, דיני הפסלות נועדו לשמור על אמון הציבור במערכת השפיטה ולעשות לחיזוקו (ע"א 4675/17 פלוני נ' אס. ג'י. אס חברה לבניין, פסקה 9 (6.7.2017)). פסילת שופט מלדון יש לה השלכות על השופט עצמו, על האינטרס הציבורי, על האמון במערכת השפיטה ועל האינטרס של בעלי הדין בהליך (ע"א 7175/16 חיזבון נ' עוואד, פסקה 8 (6.12.2016)). לפיכך, פסילת שופט אינה מעשה של מה בכך והלכה היא כי כדי שתתקבל בקשת פסלות יש להוכיח חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (רע"א 5539/15 לנדה נ' ורקשטל, פסקה לב (19.11.2015) (להלן: עניין לנדה)). כפי שנפסק בעניין לנדה, בהיעדרו של חשש ממשי כזה, פסילת שופט היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השיפוטיים ועלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך (עניין לנדה, שם; ראו עוד ע"א 4815/15 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (23.7.2015); עע"ם 4296/15 אדווית בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה – אשדוד, פסקה 6 (19.7.2015) (להלן: עניין אדווית)). על כן פסק בית משפט זה לא אחת כי מקום שבו אין חשש ממשי למשוא פנים, אין מקום לפסול שופט אף לא בשל מראית פני הצדק (ע"א 3345/17 סלע נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פסקה 14 (20.6.2017); עניין לנדה, פסקה לו). עם זאת, הפסיקה הכירה במקרים חריגים שבהם הנסיבות שתוארו עוררו אי נוחות שהצדיקה "ולוּ בשל מראית פני הצדק" החלפת השופט בשופט אחר (ע"א 5544/14 נדב נ' פינק, פסקה 9 (4.6.2015)). בעניין לנדה נקבע כי לא ניתן לטעת מסמרות בשאלה מתי יהיה זה ראוי לפסול שופט בשל מראית פני הצדק הגם שלא מתקיים חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים. הוטעם כי מדובר במקרים שבהם קיימות נסיבות מיוחדות עד מאוד (שם, פסקאות לו, מא). 7. בעניינו מדובר בפסילה עצמית של המותב ובכגון דא נפסק כי יש ליתן משקל לתחושותיו של שופט הסובר כי אין זה מן הראוי שידון בתביעה. אכן, לא הרי צו המורה לשופט המבקש להמשיך לדון בתביעה, להימנע מכך, כהרי צו המורה לשופט להמשיך ולשבת בדין, חרף החלטתו שלא לעשות כן (ע"א 3896/16 קימאמה תוכניות חינוכיות בע"מ נ' רול, פסקה 7 (14.6.2016) (להלן: עניין קימאמה)). על כן, עוצמת החשש למשוא פנים הנדרשת מקום שבו השופט מחליט לפסול עצמו, נמוכה מעוצמת החשש למשוא פנים הנדרשת כשהשופט סבור שאין מקום לפסילתו (השוו: עניין אדווית, פסקה 6). לא בנקל יתערב, אפוא, בית משפט זה בהחלטתו של שופט לפסול עצמו מלדון בהליך (השוו: ע"א 5197/10 שירותי בריאות כללית נ' ריקמן (16.8.2010)). 8. בחנתי את המקרה הנדון ולא בלי התלבטות הגעתי לכלל מסקנה כי אין להתערב בהחלטת השופט ב' יזרעאלי לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בתיק. השופט ב' יזרעאלי לא סבר אמנם כי מתקיים בענייננו חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים, אך הוא מצא מקום לפסול עצמו בשל מראית פני הצדק. מדובר במקרה גבולי ביותר אך בשל המשקל שיש לייחס לעובדה שמדובר בפסילה עצמית של השופט וכן בשים לב לעובדה שהדיון בהליך כבר הועבר למותב אחר ולכך שהדיון בפניו נקבע למועד קרוב, החלטתי לדחות את הערעור (השוו עניין קימאמה)). הערעור נדחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ה בכסלו התשע"ח (‏13.12.2017). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17080410_V02.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il