הדר יצחקי-בר נ. עיריית רחובות

2 בבית המשפט העליון עע"מ 802/22 עע"מ 802-1/22 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט חאלד כבוב המערערת והמשיבה שכנגד: עיריית רחובות נגד המשיבים והמערערים שכנגד: 1. הדר יצחקי בר 2. רון יצחקי 3. מישאלה שולמן 4. משרד הפנים 5. משרד האוצר ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט ש' בורנשטיין) מיום 19.12.2021 ב-עת"מ 33534-04-21 תאריך ישיבה: כ"ח חשוון תשפ"ו (19.11.2025) בשם המערערת והמשיבה שכנגד: עו"ד אשר אילוביץ'; עו"ד אריאל ליבר בשם המשיבים 3-1 והמערערים שכנגד: עו"ד עינב כהן; עו"ד מוטי גל בשם המשיבים 5-4: עו"ד עמרי אפשטיין פסק-דין המשנה לנשיא נעם סולברג: 1. לבית המשפט המחוזי הוגשה עתירה מינהלית על-ידי המשיבים והמערערים שכנגד, עניינה בהליכי הגבייה שננקטו נגדם, על-ידי המערערת והמשיבה שכנגד, לפי פקודת המיסים (גבייה), לגביית חוב ארנונה בגין נכס ברחובות. הרקע, וטענות הצדדים מזה ומזה, מפורטים בפסק הדין שם היטב. אין צורך לחזור על הדברים. גם פרק הדיון וההכרעה משכנע בנכונותו, זולת עניין אחד, משפטי, שראינו לנכון לתקן. בית המשפט המחוזי קבע שם (פסקה 35), כי "סמכות בית המשפט להפחית או לבטל את שיעור ריבית הפיגורים, מקורה בסמכותו הטבועה ליתן 'כל סעד ככל שיראה לנכון בנסיבות העניין' כאמור בסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984". קביעה זו, לדעתנו – שגויה; אין צורך להיזקק ל'סמכות טבועה'. הסמכות מעוגנת בהוראות סעיפים 338 ו-339 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי יעמוד אפוא בתוקפו, זולת התיקון הנ"ל. 2. בשל השלכות הרוחב של העניין נושא הערעור, ביקשנו לקבל עמדה מאת משרד הפנים ומשרד האוצר. העמדה נתקבלה, והיא נכוחה. מעתה ואילך ראוי לילך במסלול שנקבע בהוראות הדין, כפי שפורט בעמדה שהוגשה מטעם המדינה. לחַייב נתונה אפשרות לפנות לרשות המקומית בבקשה למחיקת ריבית הפיגורים אשר הוא נדרש לשלם בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980, או להפחתת סכום הכסף שהוא חייב בגינה; והרשות המקומית רשאית לעשות כן בהתאם לסמכותה לפי ההוראות המסמיכות המעוגנות בסעיפים 338 ו-339 לפקודת העיריות [נוסח חדש], ולהוראות מקבילות שחלות ביחס למועצות מקומיות ולמועצות אזוריות (ובמקרים שנקבעו באישור הממונה על המחוז במשרד הפנים). הפעלת הסמכות הוסדרה בחוזר מנכ"ל משרד הפנים. החלטת הרשות המקומית נתונה לביקורת שיפוטית, ובמידת הצורך, ניתן להביאה במסגרת עתירה מינהלית לפני בית המשפט לעניינים מינהליים. זוהי, כאמור בדברי בא-כוח המדינה, 'דרך המלך' לילך בה, בהתאם לכללי המשפט המינהלי, תחת פנייה להכרעה שיפוטית 'ראשונית' בנושא, בגדרי עתירה התוקפת החלטה אחרת של הרשות המקומית; ובענייננו – החלטה באשר לנקיטת אמצעים מינהליים לגביית החוב. 3. מה שנעשה אפוא בענייננו-שלנו – נעשה, ואין להשיב. משהגיע העניין עד הלום, כאמור בסעיף 1 לעיל, ופסיקתו של בית המשפט לעניינים מינהליים נכונה בעינינו (זולת, מקור הסמכות, כאמור), אין הצדקה לחזור אחורנית. ברם, מעתה ואילך יש לצעוד ב'דרך המלך' המותווית לעיל. 4. הערעור והערעור שכנגד נדחים אפוא בזאת, בנתון לאמור לעיל. אין צו להוצאות. ניתן היום, ד' כסלו תשפ"ו (24 נובמבר 2025). נעם סולברג משנה לנשיא אלכס שטיין שופט חאלד כבוב שופט