קרעאן נ' הבטחון ואח'

5 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 802-09-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט יחיאל כשר העותר: מהדיה קרעאן נגד המשיבים: 1. שר הבטחון 2. צבא הגנה לישראל 3. מפקד כוחות צה"ל בשטחים 4. המינהל האזרחי 5. היועץ המשפטי באיו"ש 6. מנהלת התיאום והקישור רמאללה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד מאג'יד חמדאן פסק-דין השופט יחיאל כשר: עניינה של העתירה דנן בהוראת המשיב 3, המפקד הצבאי, לפיה יש לעקור עצים בחצרה של העותרת, לשם חשיפת המקרקעין, וזאת מטעמי ביטחון. רקע ביום 13.8.2025 חתם המשיב 3, המפקד הצבאי, על "הוראה בדבר נקיטת אמצעי ביטחון 28/25/מ"ד (יהודה ושומרון) התשפ"ה-2025", שבמסגרתה הורה על חישוף פני השטח, במרחב הסמוך לעיר אל-בירה, בסמוך לעמדה צבאית בה מוצבים כוחות ביטחון. המדובר בשטח בגודל של מעט מעל דונם אחד (1.162 דונם) ובו נטועים מספר (לפי הנטען – עשרות) עצי זית (להלן: השטח, עצי הזית ו-הוראת המפקד הצבאי או ההוראה). בעקבות כך, ביום 18.8.2025, הגישה עיריית אל-בירה (להלן: העירייה) השגה על הוראת המפקד הצבאי. במסגרת ההשגה נטען כי לא נערך סיור במקרקעין עם העירייה או עם בעל המקרקעין, ובכך יש משום פגיעה בזכות הטיעון ובזכות השימוע המוקנות לעירייה ולבעלת המקרקעין. נוסף על כך, בהשגה נטען כי ההוראה ניתנה בחוסר סמכות, וכי היא אינה מבוססת על צורך ביטחוני אמיתי אלא על שיקולים זרים, שבכללם הרצון להשתלט על אדמות פרטיות. עוד נטען בהשגה כי ההוראה אינה מבוססת על חשש ביטחוני אמיתי, וכי הינה טומנת בחובה פגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין ובחופש העיסוק של בעלת המקרקעין. לצד זאת, הצביעה העירייה על פגמים פרוצדורליים שנפלו לשיטתה בהוצאתה של ההוראה. ביום 21.8.2025 ניתן מענה מטעם המפקד הצבאי, הדוחה את השגת העירייה. במענה להשגה נמסר כי ההוראה פורסמה בשטח, ונמסרה לקישור הפלסטיני, וכי תואם סיור בעלים, אשר בעלי המקרקעין לא התייצבו אליו, וכי לאחר מכן נקבע סיור למועד נדחה שאף אליו לא התייצב איש. לצד ובנוסף לזאת, נטען כי הוראת המפקד הצבאי ניתנה בסמכות, וכי קיים צורך בטחוני מובהק בהוצאתה ובמימושה, בשל העובדה שעצי הזית משמשים כמסתור עבור מפגעים המבקשים לבצע פעילות חבלנית עוינת כנגד כוחות הביטחון המוצבים בעמדה הסמוכה, ומקשים מאוד על זיהוי המפגעים בשעת מעשה ולאחריה. בהקשר זה צוין כי בשנה האחרונה התרחשו עשרות אירועי פעילות חבלנית עוינת כנגד כוחות הביטחון בעמדה, ובכלל זאת שני אירועים חמורים בשבועות האחרונים, שבמהלכם נזרקו מספר רב של בקבוקי תבערה, נורה זיקוק, ונזרק מטען צינור. עוד נטען כי נבחנו חלופות שונות להשגת תכלית מניעת הפעילות הפוגענית. כך נשקלה האפשרות של גיזום העצים אשר נשללה שכן היא אינה מאפשרת מענה מבצעי מספק, בשים לב לצפיפות העצים. לצד זאת, ננקטו צעדים נוספים, ובהם הגברת הנוכחות הצבאית באזור, אך כמות האירועים לא פחתה. כמו כן הוחלט שהשטח שבו יבוצעו פעולות החישוף יהיה, בשלב זה, קטן יחסית, וזאת כדי לצמצם את מידת הפגיעה. במענה נטען, על בסיס האמור לעיל, כי ההוראה על העתקת עצי הזית למיקום חלופי היא בגדר מוצא אחרון. לבסוף, נדחתה הטענה בעניין השיקולים הזרים, אשר נטענה בעלמא מבלי שהוצגה כל תשתית התומכת בה. לאחר מתן המענה מטעם המפקד הצבאי, תואם סיור עם העותרת, בעלת המקרקעין, אשר התקיים ביום 26.8.2025. לאחריו, ביום 29.8.2025, הודיע המפקד הצבאי לעותרת כי באפשרותה להעתיק את עצי הזית בעצמה, לאזור סמוך, עד ליום 1.9.2025, בשעה 20:00, ואם לא תעשה כן, כוחות הביטחון יחשפו, ביום 2.9.2025 בבוקר, את השטח, ויניחו את העצים בסמוך למקום עקירתם, כך שיוכלו להישתל בהמשך. העתירה דנן בעקבות האמור לעיל, הגישה העותרת, היום (1.9.2025), את העתירה דנן, ובצידה בקשה למתן צו ביניים. בעתירתה, טוענת העותרת כי אין למשיבים סמכות לתת צו ביחס למקרקעין הנמצאים בשטחי העירייה שבשליטת הרשות הפלסטינית. כמו כן, לשיטתה, חישוף המקרקעין אינו אלא הפקעת זכויותיה של העותרת במקרקעין. עוד טוענת העותרת כי אין בסיס לקביעת המשיבים כי יש צורך ביטחוני בעקירת עצי הזית שכן אף גורם אינו מסתתר בעצים אלו ומקיים פעילות חבלנית עוינת מהמקרקעין. נוסף על כך, טוענת העותרת כי הנזק שייגרם לה והפגיעה בזכות הקניין ובחופש העיסוק שלה, הם בלתי-סבירים ובלתי-מידתיים, שכן הוצעו על ידה חלופות פוגעניות פחות, כדוגמת גידור האזור. לצד זאת, סבורה העותרת כי הוראת המפקד הצבאי מפרה את כללי המשפט הבינלאומי. העותרת מוסיפה וטוענת כי התקיימו שורה של פגמים פרוצדורליים בהוראה. כך, נטען כי ההוראה לא פורסמה כדין ולא נמסרה באופן אישי לעותרת; לא ניתן לעותרת פרק זמן מספק להיערך; לא התקיים שימוע מסודר; ולא הונחה תשתית עובדתית מספקת. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה, ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, על הסף, אף מבלי לבקש תגובה מטעם המשיבים, וזאת בהעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. פסיקתו של בית משפט זה הכירה בסמכותו של המפקד הצבאי לנקוט בצעדים לשם הבטחת ביטחון האזור ותושביו, ולשמירת הסדר והביטחון. סמכות זו קמה הן מכוח חובתה הכללית של המדינה להגן על אזרחיה, והן מכוח סמכותו וחובתו של המפקד הצבאי, בהתאם למשפט הבינלאומי, להגן על כל אדם המצוי בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית (ראו: בג"ץ 24/91 תימרז נ' מפקד כוחות צה"ל באזור חבל עזה, פ"ד מה(2) 325, 336-333 (1991); בג"ץ 7007/23 מוצטפא תיים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 11 (21.12.2023); בג"ץ 5779/22 עיריית חברון נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (25.1.2023)). על כן איני מוצא ממש בטענת העותרת, אשר נטענה בעלמא, ולפיה הוראת המפקד הצבאי ניתנה בחוסר סמכות. עם זאת, כפי שצוין בפסיקה לא אחת, במימוש סמכותו על המפקד הצבאי לפעול בסבירות ובמידתיות ולאזן בין הפגיעה הנגרמת לבין צרכי הביטחון. שיקול דעת זה נתון לביקורת שיפוטית, אך בשים לב למומחיותו הייחודית של המפקד הצבאי, בכל הנוגע לשיקולי הביטחון, שיקול הדעת המסור בידיו הינו נרחב (בג"ץ 10356/02 הס נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נח(3) 443, 458 (2004); בג"ץ 12276-05-25 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הבטחון, ח"כ ישראל כץ , פסקה 9 (9.5.2025)). בשל כך, נקבע כי בית משפט זה לא ימיר את שיקול דעתו של המפקד הצבאי, בעניינים הקשורים בשמירת הסדר והביטחון, בשיקול דעתו שלו, ויתערב בהחלטותיו של המפקד הצבאי רק במקרים חריגים (בג"ץ 4655/24 חליל נ' המפקד הצבאי באזור בגדה המערבית, פסקה 6 (30.12.2024); בג"ץ 7007/23 תיים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 12 (21.12.2023)). בענייננו, טוענת העותרת כי הוראת חשיפת הקרקע אינה מידתית, שכן ישנם אמצעים אחרים המשיגים את המטרה שביסוד ההוראה, בדמות גידור השטח. עם זאת, עיון במענה שניתן מטעם המפקד הצבאי להשגה שהגישה העירייה, מלמד כי קיים צורך ביטחוני מובהק וממשי בחשיפת הקרקע. כך, כפי שתואר במענה מטעם המפקד הצבאי, עצי הזית משמשים מסתור עבור העוסקים בפעולות חבלניות עוינות כנגד העמדה הסמוכה, ומקשים מאוד על זיהויים, הן בשעת מעשה, הן לאחר מכן. במענה להשגה נטען כי מדובר בעשרות פעולות שבוצעו לאורך השנה האחרונה, ובכלל זאת, פעולות שבוצעו אף בשבועות האחרונים, הכוללות, בין היתר, יידוי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה, אשר יש בהן כדי לסכן באופן ממשי את כוחות הביטחון המצויים בעמדה הסמוכה. מהמענה שניתן מטעם המפקד הצבאי להשגה שהוגשה על ידי העירייה, עולה כי המפקד הצבאי שקל את כלל השיקולים, ובכלל זאת את הצורך הביטחוני המובהק ואת הפגיעה בקניינה של העותרת. כמו כן, המפקד הצבאי שקל חלופות שונות, ומצא שאין בהן כדי ליתן מענה מספק לצורך הביטחוני. על כן, ובשים לב לאמת המידה המוגבלת להתערבות בהחלטות המפקד הצבאי בעניינים המצויים בתחום מומחיותו, איני סבור כי הנטען בעתירה מגבש עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטתו של המפקד הצבאי. איני מוצא ממש גם בטענותיה של העותרת בגין הפגמים הפרוצדורליים שנפלו, כביכול, בהוראת המפקד הצבאי. זאת משום שניתנה לעותרת האפשרות להביא את טענותיה בפני המפקד הצבאי, הן במסגרת ההשגה שהוגשה, הן במסגרת הסיור שתואם עימה. כמו כן, הטענה כי נשקלו שיקולים זרים על ידי המפקד הצבאי, נטענה בעלמא וללא כל תימוכין. אשר על כן, דין העתירה להידחות, על הסף, ועימה ממילא נדחית אף הבקשה למתן צו ביניים. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ח' אלול תשפ"ה (01 ספטמבר 2025). דוד מינץ שופט עופר גרוסקופף שופט יחיאל כשר שופט