אברהם יצחק בע"מ נ. שר הבינוי והשיכון - מדינת ישראל

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8019/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופטת ר' רונן העותרת: אברהם יצחק בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שר הבינוי והשיכון - מדינת ישראל 2. מקורות חברת מים בע"מ 3. צ'יינה ריילוויי טנל גרופ קו. אל טי די עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרת: עו"ד ליעד סגל פסק-דין השופט י' עמית: עתירה למתן צו על תנאי המורה על ביטול הפטור שניתן למשיבה 3 על ידי המשיב 1 מכוח סעיף 14א לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969 (להלן: החוק), ולחלופין להורות למשיב 1 ליתן החלטה בשימוע שנערך למשיבה 3. 1. הרקע העיקרי לעתירה פורט בפסק דין שניתן לאחרונה בבג"ץ 5673/22 אברהם יצחק בע"מ נ' שר הבינוי והשיכון (29.8.2022), שבו נדחתה עתירת העותרת מחמת אי מיצוי הליכים (להלן: בג"ץ 5673/22). אשוב על עיקרי הדברים בתמצית: המשיב 1 ערך מכרז פומבי שפורסם על ידי המשיבה 2, מקורות חברת מים בע"מ (מכרז פומבי מס' 15-2022/פ' – קו ירקון ספארי – ארלוזורוב – תחום רמת גן – מינהור באמצעות דחיקת צינורות משולבים). במכרז זכתה המשיבה 3, שהיא תאגיד זר סיני (להלן: החברה הזוכה). המשיב 1 העניק לחברה הזוכה פטור מתחולת החוק לגבי ביצוע עבודות הנדסה בנאיות נושא המכרז, וזאת מכוח סעיף 14א לחוק. בעקבות כך הגישה העותרת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו, שבגדרה נתבקש בית המשפט להורות על הצעת החברה הזוכה כפסולה ועל הצעת העותרת כזוכה, וכן להורות על ביטול הפטור שנתן המשיב 1 לחברה הזוכה. בהמשך נדחתה העתירה בהסכמת העותרת, תוך חיובה בהוצאות (פסק דין בעת"מ 25366-08-22 מיום 25.10.2022). לדברי העותרת, במסגרת ההליך הובהר כי טענת העותרת המופנית נגד החלטת המשיב 1 ליתן פטור לחברה הזוכה, אינה נתונה לסמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מינהליים. ביני לביני, בעוד ההליך בבית המשפט לעניינים מינהליים מתנהל, הגישה העותרת את עתירתה בבג"ץ 5673/22. עתירה זו נדחתה כאמור על הסף מחמת אי מיצוי הליכים, משעה שהעותרת כלל לא הקדימה פניה למשיב 1 בנושא. 2. בעתירה שלפנינו, שהוגשה בשעות הבוקר של יום 24.11.2022, שבה העותרת ותוקפת את החלטת המשיב 1 ליתן לחברה הזוכה פטור מכוח סעיף 14 א לחוק. לטענת העותרת, בעקבות פסק הדין בבג"ץ 5673/22 היא פנתה למשיב 1, וזה הורה על עריכת שימוע לחברה הזוכה בעניין הפטור שניתן לה מכוח סעיף 14א לחוק. לטענת העותרת, פניות חוזרות ונשנות לקבלת תשובה לגבי לוחות הזמנים הצפויים לגבי השימוע ותוצאותיו לא נענו (בין היתר בשל מצבה הרפואי של באת כוח המשיב 1). כמו כן, העותרת טוענת כי בקשתה מהמשיב 1 לעצור את הליכי ההתקשרות עם החברה הזוכה עד לעריכת השימוע – לא נענתה (לא מובן מהעתירה אם בקשה זו של העותרת סורבה או שמא לא ניתן לה מענה). העותרת מוסיפה כי "לאחר סיום עריכת עתירה זו וטרם הגשתה לכבוד ביהמ"ש" עלה בידי בא כוחה ליצור קשר עם בא כוח המשיב 1, וזה השיב לו כי החלטה בשימוע צפויה להתקבל בהקדם ממש, ככל הנראה כבר עד ליום 24.11.2022. העותרת נזדרזה והגישה את עתירתה בשעות הבוקר של יום ה-24.11.2022, ובה שבה על טענתה כי אין מקום ליתן לחברה הזוכה פטור. עוד ביקשה העותרת כי "ככל שבתשובה לעתירה זו תתברר [...] החלטת המשיב 1 בשימוע [אזי] יש לאפשר לעותרת לתקן עתירתה ו/או למשוך עתירתה ו/או לפעול בכל דרך בהתאם לשינוי מצב הדברים העובדתי ביחס למצב העובדתי במועד הגשת העתירה". יצויין כי לצד עתירתה הגישה העותרת בקשה למצן צו ביניים המורה למשיבה 2, בין היתר, לעצור את התקשרותה עם החברה הזוכה. 3. דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה עתירה מוקדמת. כפי שהובהר בהלכה הפסוקה, בית משפט זה לא יידרש לעתירה המוגשת לפתחו בטרם נתקבלה בידי הרשות המוסמכת החלטה סופית לגוף העניין העומד על הפרק (ראו והשוו בג"ץ 4758/21 לימודי חוץ אס.איי בע"מ נ' שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, פסקה 5 והאסמכתאות שם (11.8.2021)). מטענות העותרת עולה כי בא כוחה שוחח עם נציג המשיב 1 בסמוך לפני הגשת העתירה, ובשיחה נמסר לו כי ההחלטה בעניין השימוע שנערך לחברה הזוכה צפויה להתקבל בהקדם, ככל הנראה עד ליום הגשת העתירה. תמיהה היא אפוא מה ראתה העותרת להיחפז ולהגיש את עתירתה בשעות הבוקר של אותו היום, בסמוך לפני קבלת ההחלטה בעקבות השימוע, חלף המתנה עד לאחר קבלת ההחלטה. על היותה של העתירה מוקדמת ניתן להסיק גם מהסעד החלופי שביקשה העותרת, ולפיו יתאפשר לה למשוך את עתירתה או לתקנה לאחר שתתברר החלטת המשיב 1 בשימוע. דא עקא, שלא זו הדרך שבה מתבררות עתירות בבית משפט זה. על בעל דין להגיש עתירתו לאחר שזו הבשילה לבירור, ואל לו להגיש עתירה "חצי אפויה" הכוללת בקשה להתיר בהמשך את תיקונה או את משיכתה בהתאם להתפתחויות. הגיונם של הדברים ברור, באשר תוצאות השימוע עשויות להשליך על התשתית העובדתית העומדת בבסיס העתירה, ולעתים אף לייתרה. 4. תיכבד אפוא העותרת ותמתין עד לקבלת החלטה בשימוע. ככל שיתברר כי בניגוד למצופה, החלטה בשימוע אינה מתקבלת בתוך זמן סביר, פתוחה בפני העותרת הדרך לנקוט הליך מתאים, בכפוף לכל דין. כמו כן, חזקה על המשיבים 3-2 כי עד לקבלת החלטה בעקבות השימוע, לא יקדמו צעדים בלתי הפיכים מול החברה הזוכה. 5. אי לכך, העתירה נדחית, ועמה הבקשה למתן צו ביניים. בנסיבות העניין ומשלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ג' בכסלו התשפ"ג (‏27.11.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22080190_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1