ד"ר אפים לקח ז"ל נ. ניתאי דובינצקי עו"ד

החלטה בתיק רע"א 8018/15 בבית המשפט העליון רע"א 8018/15 לפני: כבוד השופטת א' חיות המבקשים: 1. ד"ר אפים לקח ז"ל על-ידי רנה לקח 2. בוריס לקח ז"ל על-ידי רנה לקח נ ג ד המשיבים: 1. ניתאי דובינצקי עו"ד 2. ויקטור הרצברג עו"ד 3. בוריס לקח ז"ל 4. זלמן לקח (לה קש) בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 25.10.2015 בתיק ת.א 35448-06-13 שניתנה על-ידי השופטת ר' לבהר-שרון בשם המבקשים: עו"ד אמיר איבצן; עו"ד חגי נצר בשם המשיב 1: עו"ד ניתאי דובינסקי בשם המשיב 2: עו"ד ויקטור הרצברג בשם המשיבים 4-3: עו"ד דוד זילר; עו"ד אופיר שגב; עו"ד נתן רוזנווסר פסק-דין בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת ר' לבהר-שרון) בה נדחתה בקשת אחייניתם של המבקשים (להלן: רנה) לעכב את ההליכים בת.א. 35448-06-13 עד להכרעה בהליכים המתנהלים בינה ובין המשיבים 3 ו-4 בבית המשפט לענייני משפחה. 1. המשיבים 1 ו-2 (להלן: עורכי הדין) ייצגו את המנוחים אפים ובוריס לקח ז"ל (להלן: המנוחים ו-אפים ו-בוריס בהתאמה) וכן את המשיב 4 (להלן: זלמן) בתביעה אזרחית נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: בנק המזרחי). בסופו של יום חויב הבנק בתשלום 30 מליון ש"ח למנוחים ולזלמן (להלן: הכספים). עורכי הדין הגישו בקשה לחתימה על פסיקתה לפיה הבנק יעביר את הכספים בהמחאה לעורכי הדין והם יעבירו אותה לאפים לבוריס (שבאותה עת כבר לא היה בין החיים) ולזלמן. בית המשפט חתם על הפסיקתה ביום 21.1.2013 ולאחר חתימתה פנה אפים לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטלה ובקשתו נדחתה. הבנק שילם, אפוא, את הכספים ישירות לעורכי הדין אשר הפקידו אותם בחשבון מיוחד שפתחו לשם כך בבנק לאומי בע"מ. לאחר העברת הכספים טענו עורכי הדין כי מגיעה להם תוספת לשכר טרחה ולא חילקו את הכספים לאפים, בוריס וזלמן. ביום 17.6.2013 לאחר מו"מ בין הצדדים, הגישו עורכי הדין את התביעה נושא בקשת רשות הערעור דנן לקבלת שכר הטרחה הנוסף בגין טיפולם בהליך נגד הבנק (להלן: תביעת שכר הטרחה). אפים הכחיש את טענות עורכי הדין ובעקבות סירובם להעביר את הכספים שהועברו אליהם, הגיש יחד עם זלמן תובענה על דרך של המרצת פתיחה בה ביקש להורות לעורכי הדין להעביר את הכספים, ולמצער את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, לחשבונות המקוריים בבנק המזרחי (להלן: המרצת הפתיחה). חודשים ספורים לאחר הגשת המרצת הפתיחה נפטר אפים. למען שלמות התמונה יצוין כי המותב הדן בתביעת שכר הטרחה הוא אותו המותב הדן בהמרצת הפתיחה. 2. אפים נפטר ערירי ואילו לבוריס ז"ל אלמנה - המשיבה 3 (להלן: פסיה) וארבעה ילדים. לטענת רנה, אחייניתם של המנוחים, היא המוטבת היחידה בצוואתו של אפים והיא מוסיפה וטוענת כי בוריס הוריש את רכושו לאחיו אפים ועל-כן היא "יורשת בשרשרת" ובאה גם בנעליו של בוריס. מנגד לטענת פסיה היא היורשת של בוריס ובחודש דצמבר 2014 הגישה בקשה להצטרף כנתבעת להמרצת הפתיחה. במקביל בחודש ינואר 2015 פתחו פסיה ובתה חנה בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה ועתרו לבטל את הצוואות של אפים ובוריס. ביום 25.2.2015 עיכב בית המשפט המחוזי את הדיון בהמרצת הפתיחה עד להכרעה בהליך התלוי ועומד בבית המשפט לענייני משפחה בקובעו כי: בנסיבות אלו, בהן המבקש 1 [אפים] נפטר ולא מונה לו חליף לניהול התובענה בשמו ... וקיימת מחלוקת תלויה ועומדת בבית המשפט לענייני משפחה בשאלה מיהו היורש היכול לנהל את התובענה כחליפו, ובנוסף, המבקש 2 [זלמן] אינו מעוניין לשמש כמבקש בתובענה – אין מקום להמשך ולנהל את התובענה במתכונתה הנוכחית ... ברי כי אין מקום להמשך הניהול על-ידי גורמים הטוענים לזכאות הכספים המצויים בחשבון הנאמנות, מקום בו בית המשפט לענייני משפחה עשוי להכריע כי הזכאים לכספים הם גורמים אחרים. (החלטת בית המשפט בה"פ 55664-06-13 מיום 25.2.2015 מב/21) (להלן: ההחלטה מפברואר 2015) 3. ביום 24.9.2015 ביקשה רנה מבית המשפט הדן בתביעת שכר הטרחה לעכב את הדיון בהליך מאותם טעמים בגינם עוכב הדיון בהמרצת הפתיחה. פסיה וזלמן הודיעו כי הם תומכים בבקשה ואילו עורכי הדין התנגדו לה. בהחלטתו מיום 25.10.2015 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו "אינני מוצאת כל מקום להורות על עיכוב הליכים בתיק זה שבו קביעת שכר טרחה נגד היורשים. העובדה שיש מחלוקת בין היורשים מי מהם חייב בתשלום אינה מצדיקה כל עיכוב." 4. מכאן בקשת רשות הערעור דנן בה טוענת רנה כי אי עיכוב ההליכים בתביעת שכר הטרחה יביא לחוסר יעילות, כפל דיונים ובזבוז זמנו של בית המשפט נוכח הזהות בעדים, באי הכוח והטענות בהמרצת הפתיחה ובתביעת שכר הטרחה. עוד נטען כי ייתכן שחלק מהנתבעים היום כלל לא יהיו רלוונטיים לאחר הכרעת בית המשפט לענייני משפחה ואין להטיל עליהם חובה להתגונן טרם תוכרע שאלת היורשים החוקיים של אפים ובוריס. עוד טוענת רנה כי ייתכן והחלטת בית המשפט לענייני משפחה תחייב לצרף נתבעים נוספים וליתן להם את יומם בבית המשפט וכי למרות שלכל הנתבעים בהליך דנן יש אינטרס משותף, העובדה שהם יריבים בבית המשפט לענייני משפחה יוצרת ניגודי עניינים ו"פזילה" תמידית להשלכות שעשויות להיות להתנהלותם על ההליך בבית המשפט לענייני משפחה והדבר פוגם בהגנתם. 5. פסיה וזלמן מצטרפים לטענותיה של רנה ומוסיפים כי ממילא בהתאם להוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965 אחריותו של כל יורש יכולה להיות אך ורק עד לגובה חלקו בעיזבון, ועל כן לא ניתן לחייב אותם או את רנה בסכום שעולה על החלק שיקבלו מהעזבונות ויש לברר את הסוגיה בבית המשפט לענייני משפחה טרם בירור תביעת שכר הטרחה. פסיה וזלמן מעדכנים כי הצדדים להליכים בבית המשפט לענייני משפחה מנהלים כעת הליך גישור בפני עו"ד יוסף מנדלסון כך שייתכן כי ממילא העיכוב בהליך דנן יהיה קצר יחסית. 6. עורכי הדין מתנגדים לבקשה, לגישתם יש לדחות את הבקשה על הסף נוכח הוראות סעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 וזאת שכן בהחלטה נושא הבקשה הורה בית המשפט, בין היתר, על הגשת תצהירי עדות. עוד נטען כי הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי לא נתמכה בתצהיר ודי היה בכך כדי לדחותה. עורכי הדין מוסיפים כי רנה לא הזכירה את ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים ביום 29.3.2015, לאחר ההחלטה מפברואר 2015, לפיה לאחר שהוגשו כתבי ההגנה בהליך הצדדים מסכימים כי הליכי הביניים ינוהלו בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מאז אותה הסכמה, התנהלו הליכים מקדמיים בין הצדדים ואף הוגשו תצהירי עדות מטעם עורכי הדין. לגישת עורכי הדין אין לעכב את הדיון בתביעתם ואין לקשור בין הטענות בהמרצת הפתיחה שהוגשה נגדם ובין תביעת שכר הטרחה. 7. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. כפי שנפסק לא אחת החלטה בעניין עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון, חסכון במשאבי בית המשפט ומניעת הכבדה מיותרת על הצד שכנגד. בהקשר זה, על בית המשפט לבחון, בין היתר, את מהות השאלות שבמחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון בזמן שיפוטי, הימנעות מכפל התדיינות ומאזן הנוחות (רע"א 5642/11 דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב, פסקה 6 (21.11.2011); רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ, פסקה 10 (11.7.2013); רע"א 346/06‏ ‏ד"ר באסם חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, פסקה 4 (14.5.2006); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 533 (מהדורה שתים עשרה, 2015)). 8. בענייננו קבע בית המשפט המחוזי כי המחלוקת בין היורשים היא מי מהם חייב בתשלום לעורכי הדין וכי מחלוקת זו אינה מצדיקה את עיכוב הדיון בתביעת שכר הטרחה. דעתי שונה. השאלה המרכזית בבקשה דנן אינה החבות אלא היריבות. ובמילים אחרות, ישנה אפשרות שבתום ההליך בבית המשפט לענייני משפחה יתברר שחלק מהצדדים להליך לא יוכרו כיורשיהם של אפים ובוריס ועל-כן המשך ניהול ההליך הביא להכבדה מיותרת עליהם ומנגד ייתכן וצדדים שלישיים (למצער חנה, בתו של בוריס) יוכרו כיורשים חוקיים של אפים ובוריס, ואי צירופם להליך יפגע בזכויותיהם הדיוניות והמהותיות. במובן זה מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים ולטובת המשיבה 3. מסקנה זו אף עולה בקנה אחד עם מסקנתו של בית המשפט המחוזי בהחליטו לעכב את הדיון בהמרצת הפתיחה בין אותם הצדדים בהחלטתו מפברואר 2015. אשר על כן, הערעור מתקבל והדיון בת.א. 35448-06-13 (תביעת שכר הטרחה) יעוכב עד להכרעה בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה בשאלת זהות יורשיהם של אפים ובוריס ז"ל. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ד' בשבט התשע"ו (‏14.1.2016). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15080180_V02.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il