אולמי בית דוד [1999] בע''מ ע''י נציגה ישראל סגל נ. נ.ח. שיו

פסק-דין בתיק ע"א 8017/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8017/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערת: אולמי בית דוד [1999] בע''מ ע''י נציגה ישראל סגל נ ג ד המשיבה: נ.ח. שיווק גלאט י-ם חלק למהדרין [בפירוק] ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת ע' כהן) מיום 4.8.2008 שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 6531/03 בשם המערערת: מר ישראל סגל פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת ע' כהן), מיום 4.8.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת בת.א 6531/03. 1. כנגד המערערת ואחרים הוגשה עוד בשנת 2003 תביעה כספית בבית משפט השלום בירושלים בגין מוצרי בשר שסופקו למערערת. במקביל, החל הליך של בוררות בין הצדדים בבית הדין לממונות. לכן ביקשה המערערת לעכב את ההליכים בבית משפט השלום וההליכים אכן עוכבו. המשיבה ביקשה להעביר את הבוררים מתפקידם בטענה של איבוד האמון בהם בשל דרך התנהלותם וכן נוכח העובדה שגיבשו עמדה בתיק. בית המשפט קבע כי נוכח מצב הדברים שהוכח בפניו יש להעביר את הבוררים מתפקידם וכי הסכסוך בין הצדדים יידון ויוכרע בבית המשפט. בעקבות החלטה זו הגישה המערערת בקשה לפסול את בית המשפט מלדון בעניינה בטענה כי איבד את שיקול הדעת האובייקטיבי המתבקש וגיבש דעתו בתיק. 2. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות ביום 18.3.2008. בהחלטתו ציין כי מדובר בבקשת פסלות שניה. בקשת הפסלות הראשונה שהגישה המערערת יחד עם אחרים נדחתה ביום 7.1.2007. בהחלטה בבקשת הפסלות הראשונה נכתב כי הטענות שהועלו נגד ישראל סגל, נציג המערערת (שההליכים נגדו אישית, עוכבו) אשר הזמין, לפי הטענה, את המוצרים, אין בהן כשלעצמן, כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים ובפועל לא יצרו אצל בית המשפט כל דעה קדומה בסוגיות המתעוררות בתיק ובתיקים שצורפו אליו, בהסכמה. על החלטה זו לא הוגש ערעור. החלטת הפסלות השניה ניתנה, כאמור, בעקבות בקשת הפסלות שהגישה המערערת לאחר שבית המשפט החליט על העברת הבוררים מתפקידם. בהחלטה זו סקר בית המשפט בהרחבה את השתלשלות ההליכים בתיק וקבע כי אין בעובדה שעמדת המערערת לא התקבלה בבקשות שונות שהוגשו בתיק כדי להעיד על משוא פנים כלפיה. תקיפת החלטות אלה יכולה היתה להיעשות, כך נקבע, על ידי הגשת בקשת רשות לערער. בית המשפט הוסיף כי ההחלטות שנתן בתיק היו ענייניות, על סמך הראיות והטענות שעמדו בפניו אותה עת וחזר והדגיש כי אין לו דעה קדומה כלפי המערערת. לפיכך דחה את הבקשה. על החלטה זו הגישה המערערת ערעור פסלות אשר נדחה על ידי בית משפט זה בשל אי הפקדת ערבון (ע"א 2886/08). 3. בעקבות דיון שהתקיים לפני בית המשפט הגישה המערערת בקשה נוספת לפסילת בית המשפט, שלישית במספר. ההחלטה שדוחה את הבקשה היא אשר בבסיס ערעור זה. בית המשפט קבע בהחלטתו כי מאז ההחלטה בבקשת הפסלות השניה לא חל שינוי המצדיק שינויה של ההחלטה. לגופו של עניין קבע בית המשפט כי אין ממש בטענות המערערת לפיהן הדיון שהתקיים בפני בית המשפט מראה בבירור כי בית המשפט כבר קבע דעה בתיק. בית המשפט הוסיף כי שאלות בית המשפט בעניין העדים שהמערערת מתכוונת להזמין כמו גם ההחלטה לקבוע את התיק להוכחות נועדו לקבוע את המשך ההליכים בתיק מבלי שיהיה בקביעות אלה כדי להביע דעה או לקבוע כי אין צורך בבירור נוסף. בהתחשב בכך ששני הצדדים הגישו תצהירים במסגרת הליכי הביניים וחקרו חקירות נגדיות לא קצרות, ומאחר והמערערת לא נתנה תשובה אלו עדים עוד יש לה; נשאלו הצדדים אם ניתן לעבור לסיכומים. בית המשפט ציין כי נוכח התנגדות נציג המערערת לעבור לשלב הסיכומים נקבע התיק להוכחות ואף נקבע מועד חדש להגשת תצהירי המערערת. מטעמים אלו ומהטעמים שפורטו בהחלטה בבקשת הפסלות השניה החליט בית המשפט לדחות את הבקשה. מכאן הערעור שלפניי. 4. לדעת המערערת, יש להורות על העברת הדיונים בתיק זה לידי שופט אחר ולו מהטעם שגם בא כח המשיבה סבור כי לפני מותב זה התוצאה ידועה מראש. לטענתה, העובדה שבית המשפט הציע לדלג על שלב ההוכחות מחזקת את טענת המערערת כי בית המשפט כבר גיבש דעתו בתיק ולכן, אין לדידו, צורך בדיון הוכחות. המערערת חוזרת על טענותיה לפיהן נקט בית המשפט יד קלה בהעברת הרכב הבוררים מתפקידו, בעוד שהוא עצמו מתעקש לדון בתיק. לדעת המערערת, לא די בעמדת בית המשפט כי אין לו דעה קדומה והיא תוהה האם יש לבית המשפט דעה קדומה לגבי נציגה של המערערת, לאור ההכפשות הרבות שנחשף אליהן. 5. לאחר שקראתי את הערעור על נספחיו וכן את החלטות בית המשפט קמא הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. המערערת אינה מצביעה בערעורה על קיומה של עילת פסלות כלשהי כלפי בית המשפט, ואינה פורשת תשתית שיכולה לבסס חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים מצד בית המשפט. עיון בערעור מעלה כי בקשות הפסילה שהוגשו על ידי המערערת וערעור זה נובעים, הלכה למעשה, מחוסר שביעות רצונה של המערערת מאופן ניהול הדיון על ידי בית-המשפט ומהחלטות שניתנו במהלך ניהול התיק בפניו. השגות בכגון דא מקומן בהליכי ערעור רגילים על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות שכן גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ע"א 5156/08 שמעון סדגסי נ' כרמלי יהודה (לא פורסם, 17.6.2008); השווה: ע"א 6030/08 פלונית נ' פלונית (לא פורסם, 27.10.2008); י' מרזל דיני פסלות שופט 174-178 (2006)). עיון בהחלטה נשוא הערעור וכן בהחלטות הקודמות בבקשות הפסילה שהגישה המערערת, מוביל למסקנה כי אין בתוכנן משום הבעת דעה קדומה כלשהי מצדו של המותב הנוכחי כלפי המערערת או כלפי המייצג אותה, או כי יש בהן להעיד על קיומו של חשש ממשי לקיומו של משוא פנים כלפיה. בנסיבות העניין לא מצאתי בסיס לטענה כי ההחלטות הדיוניות שקיבל בית המשפט מקימות עילת פסלות המעוררת אפשרות ממשית למשוא פנים כלפי המערערת, לא כל שכן כי גיבש עמדה סופית לגבי התביעה (ע"א 2147/08 גינות לאה בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי - טפחות בע"מ (לא פורסם, 16.4.2008)). הדברים נכונים ביתר שאת שעה שבית המשפט עצמו ציין מפורשות כי אין לו כל דעה קדומה כלפי המערערת. אף אין ממש בטענת המערערת ביחס לעמדת בא כח המשיבה, שלא הוכחה ואף אם זו אכן עמדתו, הרי שאין בה, כשלעצמה, טעם לפסילת המותב הנוכחי. לסיכום, מדובר בחשש סובייקטיבי גרידא של המערערת נוכח החלטות קודמות של בית המשפט, אשר אין בו כדי להצדיק פסלות בית המשפט. לפיכך, דין הערעור להידחות. הערעור נדחה. אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ב בטבת התשס"ט (18.1.2009). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08080170_N05.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il