אייל מדהלה נ. המוסד לביטוח לאומי- ועדות רפואיות נפגעי איבה

פסק-דין בתיק בג"ץ 8016/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8016/17 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: אייל מדהלה נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי – ועדות רפואיות נפגעי איבה עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ח בחשון התשע"ט (6.11.2018) בשם העותר: בעצמו בשם המשיב: עו"ד ארנה רוזן-אמיר פסק-דין השופט ע' פוגלמן: 1. לפנינו עתירה המכוונת להחלטתו של בית הדין הארצי לעבודה (כב' השופט א' איטח) מיום 8.3.2017 לדחות בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית הדין האזורי בחיפה מיום 31.5.2016, בגדרו נדחה ערעור העותר על החלטת ועדה רפואית לעררים (להלן: הוועדה) מיום 20.1.2016, אשר קבעה לו 0% נכות צמיתה החל מתאריך 22.11.2010. 2. להלן תמצית הנתונים הצריכה לעניין. העותר הוכר כנפגע פעולות איבה על ידי ועדת ערר נפגעי פעולות איבה בפסק דינה מיום 23.5.2011 לאחר שנקבע – בין היתר – כי "התסמין של p.t.s.d השתרש והתקבע אצל העורר רק לאחר הפיגוע...". לאחר מספר הליכים לפני ועדות רפואיות שהתקיימו בעניינו קבעה הוועדה ביום 29.1.2014 כי העותר אינו לוקה בתסמונת פוסט טראומטית וקבעה לו דרגת נכות בשיעור 0%. על כך הגיש העותר ערעור לבית הדין האזורי לעבודה. ביום 10.4.2014 קבע בית הדין האזורי כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה "על מנת שתפרט מהם ממצאי PTSD כמתואר בספרות ומדוע הממצאים שמצאה אצל המערער אינם תואמים הממצאים העולים מהספרות". 3. ביום 16.7.2014 דחתה הוועדה – בהחלטה מנומקת את ערר העותר. המבקש ערער על החלטת הוועדה וערעורו נדחה על ידי בית הדין האזורי לעבודה. בעקבות הגשת בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי, הוסכם על החזרת הדיון לוועדה על מנת שתשוב ותבחן את: "..יישום הממצאים המקובלים בספרות לענייןPTSD , על הממצאים כפי שהם עולים מבדיקות המבקש לאורך השנים מאז האירוע, כעולה מן התיעוד הרפואי בעניינו, והאם הם מקנים או הקנו בפרק זמן זה או אחר אחוזי נכות למבקש. לצד האמור יודגש לתשומת לבה של הוועדה, כי המבקש הוכר כנפגע איבה על רקע מצבו הנפשי, ובעניין זה לא נתונה לה הסמכות להתערב. בידה הסמכות לקבוע דרגת נכות הנובעת מן האירוע, לרבות דרגת נכות שהיא 0%." (להלן: פסק הדין המחזיר). 4. בעקבות פסק הדין המחזיר התכנסה הוועדה ולא ראתה לשנות מעמדתה הקודמת; זאת, על יסוד הנמקה מפורטת שנכללה בהחלטתה. המבקש ערער על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין דחה את התביעה. נפסק – בין היתר – כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר וכי החלטת הוועדה בעניינו של העותר סבירה ומנומקת. קביעת אחוזי הנכות הינה בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה המהווה קביעה רפואית מובהקת אשר בית הדין לא יתערב בה. 5. על פסק דינו זה של בית הדין האזורי לעבודה, הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי (כב' השופט א' איטח) דחה את הבקשה בקבעו כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין ונימקה את החלטתה, לפיה נכותו של המבקש כתוצאה מהפגיעה הינה 0%, וקביעה זו מתיישבת עם הוראות פסק הדין המחזיר, בו נקבע מפורשות כי לוועדה "...הסמכות לקבוע דרגת נכות הנובעת מן האירוע, לרבות דרגת נכות שהיא 0%". הודגש כי אין בהחלטת הוועדה כדי לשנות מההכרה בארוע כפגיעת איבה, והכרה זו נשארת בעינה וככל שתחול החמרה במצבו של העותר הוא רשאי לפנות בבקשה לעיון מחדש בדרגת הנכות שנקבעה לו. על כך נסבה העתירה שלפנינו. 6. העותר טוען כי הוכר כנפגע פעולות איבה וכי נוכח מצבו הרפואי מתחייבת קביעת אחוזי נכות כמבוקש על ידו. בטיעונו על פה לפנינו הוסיף כי "הוועדות קשרו קשר נגדו". המשיב מצידו טוען כי העתירה אינה מגלה עילה להתערבות על פי אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה להתערבות בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה. באת כוחו המלומדת של המוסד הבהירה כי העותר מקבל קיצבה בגין נכותו ובגין אבדן כושר עבודה מהמוסד לביטוח לאומי, לרבות בגין מצבו הנפשי המהווה מרכיב מרכזי באחוזי הנכות שלו. 7. שקלנו את טיעוני הצדדים. כפי שנפסק לא אחת בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה, והתערבותו בהחלטות בית הדין מוגבלת למקרים חריגים ובהתקיים שני תנאים מצטברים: נתגלתה בהחלטת בית הדין טעות משפטית מהותית, ובנסיבות הענין הצדק מחייב התערבות בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 396/15 וינקלר נ' בית הדין הארצי לעבודה (22.1.2015); בג"ץ 50/89 יודייקין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מד(1) 387, 394 (1990); בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1986)). בבחינת קיומה של "טעות משפטית מהותית" מייחס בית משפט זה משקל לחשיבות הציבורית והעקרונית של הסוגיה שבנדון ולהשלכות הרוחב שעשויות להיות להכרעה בה (בג"ץ 7638/17 בן חמו נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים, פסקה 7 (16.10.2017)). 8. המקרה שלפנינו לא נמנה על מקרים חריגים אלה. מדובר ביישום הדין בנסיבות הפרטניות של המקרה, שנבחן הן על ידי בית הדין האזורי הן על ידי בית הדין הארצי, ואינו מגלה עילה להתערבות על פי אמות המידה האמורות. כפי שכבר הודגש על ידי בית הדין הארצי לעבודה, הכרה בעותר כנפגע פעולות איבה לא בוטלה, וככל שתחול החמרה במצבו, יוכל להגיש בקשה נוספת להיבדק בשל טעם זה. העתירה נדחית אפוא בהעדר עילת התערבות. בנסיבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בחשון התשע"ט (‏7.11.2018). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 17080160_M06.doc עח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il