מחמוד מתאני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8012/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8012/04 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ' חשין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: מחמוד מתאני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 7.7.04 בת"פ 40088/04 שניתן על ידי כבוד השופטת ע' קפלן-הגלר תאריך הישיבה: י"ד בחשון תשס"ו (16.11.05) בשם המערער: עו"ד ג' זילברשטיין; עו"ד ו' קאסם עו"ד ל' צמל בשם המשיבה: עו"ד ל' בלומנפלד בשם שרות המבחן: מר ע' שאויקי פסק-דין 1. בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ע' קפלן-הגלר) גזר על המערער 10 שנות מאסר לריצוי בפועל וכן שלוש שנות מאסר על תנאי. גזר הדין ניתן לאחר שהמערער הורשע בעקבות הודאתו בעבירות של רכישת נשק, הובלת נשק וסחר בנשק. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש. 2. המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי כתב אישום ובו ארבעה אישומים. באישום הראשון נטען, כי המערער, שהינו תושב ישראל, הגיע לטול כרם ורכש מסוחר נשק המתגורר שם שני אקדחים ורובה מסוג סטן. המערער שילם לסוחר בתמורה סך של 15,000 ש"ח. המערער הוביל את כלי הנשק ברכבו לביתו שבתחום ישראל. על כך הוא הואשם ברכישת נשק ובהובלת נשק. האישום השני מספר על כך שהמערער הגיע לטול כרם כשבמכוניתו מוסתרים שני רובי קלצ'ניקוב. בתיווכם של סוחרי נשק מטול כרם הוא מכר את כלי הנשק לתושב טול כרם תמורת תת מקלע וכן סך של 7,500 ש"ח. לעניין אישום זה יוחסו למערער עבירות של סחר בנשק, הובלת נשק ורכישת נשק. באישום השלישי מתואר ארוע דומה נוסף. המערער הגיע לטול כרם כשברכבו רובה מסוג קלצ'ניקוב, הוא מכר את הנשק לסוחר נשק תמורת 11,000 ש"ח. אף באישום זה הוא הואשם בסחר של נשק ובהובלת נשק. באישום הרביעי מסופר על התרחשות אחרת, כאשר המערער הגיע לטול כרם עם שני רובי קלצ'ניקוב ומכר אותם לסוחרי הנשק תמורת 22,000 ש"ח. גם באישום זה מדובר על עבירות של סחר בנשק והובלת נשק. בבית המשפט המחוזי הושג הסדר לפיו יודה המערער בעובדות שבכתב האישום ואילו המשיבה לא תתנגד לקבלת תסקיר. כמו כן, נשמרה למערער הזכות לטעון כי העבירות של רכישת נשק והובלתו נבלעות בעבירה של סחר בנשק. 3. המערער טען בפנינו, כי העבירה של הובלת נשק נבלעת בעבירות האחרות בהן הורשע, אלה של רכישת נשק וסחר בנשק. כמו כן נטען, כי הארועים המתוארים באישומים השני עד הרביעי מהווים פרשה אחת. מכאן הטענה שהעונש שהושת עולה במידה רבה על המתחייב מן העובדות שבכתב האישום. עוד נטען, כי בכל מקרה חרג העונש שהושת ממידת העונש המקובלת והנוהגת בעבירות מן הסוג בהן הורשע המערער. 4. לא מצאנו ממש בערעור. ברי, כי העבירות השונות המיוחסות למערער אינן נבלעות לעבירה אחת. כמו כן, הארועים המתוארים באישומים השני עד הרביעי הינם ארועים שהתרחשו במועדים שונים. מוכנים אנו להניח לטובת המערער, כי אותם ארועים שבאישומים הנזכרים מהווים אומנם פרשה אחת, אך אין בכך כדי להפחית מן החומרה הרבה של המעשים ואין בכך כדי להביא להקלה בעונש שגזר בית המשפט המחוזי. 5. על פי כתב האישום היה המערער מעורב בעסקאות לגבי שמונה כלי נשק שונים. בחלק מן העסקאות הוא רכש כלי נשק ובחלק אחר הוא היה המוכר. בגדרה של עסקה אחת אף נעשה חליפין בכלי נשק. מכאן שהמערער היה מעורב באופן עמוק בסחר בכלי נשק ובהובלה של כלי נשק. מעשיו של המערער הינם בעלי פן מיוחד של חומרה, שכן העסקאות נעשו עם תושבים של הרשות הפלסטינאית. אומנם, אין לדעת אם כלי הנשק אותם מכר המערער היו מיועדים לשמש בפעולות טרור נגד ישראל, אך עצם עשיית עסקה בנשק עם תושב השטחים מחייבת תגובה עונשית חמורה במיוחד. אין צורך להרבות מילים באשר לאופי המסוכן של סחר בנשק. אין לדעת לאן מתגלגלים כלי הנשק וברור כי אין הם מיועדים לשמש למטרות כשרות. בהתחשב במספרם של כלי הנשק שרכש המערער, אף אין לקבל שהם היו מיועדים לשמש להגנתו העצמית. 6. בית משפט זה דן לאחרונה בערעור של המדינה על קולת העונש שהוטל על אנשים שהיו מעורבים בעבירות נשק (ע"פ 11475/04). שם מדובר היה בנאשמים שהבריחו עשרות כלי נשק ממצרים לישראל. בית המשפט המחוזי גזר עליהם שש שנות מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה. בית משפט זה קיבל את ערעורה של המדינה (ביום 7.11.05) והחמיר בעונש, תוך העמדתו על 10 שנות מאסר לריצוי בפועל. יצוין, כי בית המשפט העיר שכדרכה של ערכאת הערעור אין הדין ממוצה שעה שמחמירים בעונשו של נאשם. איננו מתעלמים מהבדלים מסוימים בין אותו המקרה לבין המקרה דכאן, בין היתר באשר לכמות כלי הנשק. עם זאת, המסר שבפסק הדין הנזכר הוא החשוב לענייננו. כפי שנאמר באותו עניין, על העונש המושת בגין עבירות נשק "לשקף רמה גבוהה של הרתעה". הופנינו על ידי באי כוחו של המערער לפסקי דין שונים שניתנו בעבר, לפני פסק הדין בע"פ 11475/04, בהם קצבו בתי המשפט עונשים קלים מזה שהוטל על המערער. ואכן, כפי שעשה בית משפט זה בפסק הדין הנזכר, הגיעה השעה להעלות את רף הענישה בעבירות נשק (ראו ע"פ 4831/03 אבו באכר נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). יש לקוות שענישה מחמירה בתחום זה תרתיע את אלה הסוחרים בנשק, מובילים נשק ומבצעים עבירות דומות בקשר לכלי נשק. המערער הינו אמנם צעיר בן 25 שנים, ללא עבר פלילי, אך כאשר עסקינן בעבירות כה חמורות ומסוכנות יש ליתן משקל עודף לאינטרס הציבורי על פני נתוניו האישיים של הנאשם. 7. נטען בפנינו, כי המערער סווג על ידי שירות בתי הסוהר כאסיר בטחוני. עקב זאת נשללות ממנו זכויות שונות הניתנות לאסירים פליליים רגילים. סוגיה זו אינה עומדת בפנינו. אפשר שהמערער יכול להעלותה במסגרת הליך אחר. 8. הערעור נדחה. ניתן היום, י"ד בחשון תשס"ו (16.11.05). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04080120_S03.docחכ/