פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בש"א 8010/14

אורי פלג נ. פבריקנט את סלנט גרופפ בע"מ ואחרים

ערעור על החלטת רשם בית המשפט העליון שדחה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בשל איחור בהגשה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/01/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בש"א — בקשות שונות אזרחי.
מספר התיק 8010/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת רשם בית המשפט העליון שדחה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בשל איחור בהגשה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בש"א 8010/14

אורי פלג נ. פבריקנט את סלנט גרופפ בע"מ ואחרים

ערעור על החלטת רשם בית המשפט העליון שדחה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בשל איחור בהגשה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הגישו עתירה לדיון נוסף באיחור, וביקשו להאריך את המועד להגשתה בטענה כי לא ידעו על פסק הדין במועד מתנו, וכי קיבלו מידע שגוי ממרכז המידע של בית המשפט לגבי אופן חישוב הימים. רשם בית המשפט העליון דחה את בקשתם, והם ערערו על החלטה זו. השופט ס' ג'ובראן דחה את הערעור, בקובעו כי ההלכה המשפטית ברורה ועקבית: מניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף מתחיל ביום מתן פסק הדין, ללא קשר למועד קבלתו על ידי הצדדים, וימי פגרה נספרים במניין זה. השופט הדגיש כי על עורכי דין להסתמך על הפסיקה ולא על מידע טלפוני ממרכז המידע, וכי במקרה זה לא התקיים 'טעם מיוחד' המצדיק חריגה מהמועדים הקבועים בחוק.

סוג הליך בקשות שונות אזרחי (בש"א)
הרכב השופטים ס' ג'ובראן
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אורי פלג
  • מייקל שכטר

נתבעים

  • פבריקנט את סלנט גרופ בע"מ ו-12 אח'

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין, ללא קשר למועד המצאתו.
  • ימי פגרה באים במניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף.
  • על בעל דין מיוצג להסתמך על הפסיקה ולא על מידע שגוי ממרכז המידע.
  • סיכויי ההליך לדיון נוסף נמוכים שכן פסק הדין המקורי ניתן פה אחד ונסוב על קביעות עובדתיות.
טיעוני ההגנה
  • פסק הדין לא הומצא למערערים במועד ונודע להם עליו רק שישה ימים לאחר מכן.
  • קיימת לאקונה משפטית לגבי מועד תחילת מניין הימים.
  • מרכז המידע של בית המשפט מסר מידע שגוי לפיו המניין מתחיל ממועד קבלת פסק הדין וכי ימי פגרה אינם נספרים.
  • יש לבטל את ההלכה הקובעת כי המניין מתחיל ביום מתן פסק הדין.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המידע שנמסר ממרכז המידע מהווה טעם מיוחד להארכת מועד.
  • האם המערערים ידעו על הפסיקה הקיימת בעת הגשת הבקשה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הפסיקה המושרשת לפיה מניין הימים מתחיל ביום מתן פסק הדין
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענת המערערים כי מידע ממרכז המידע מהווה טעם מיוחד להארכת מועד

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"א 1630/12
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי
הפניות לפסקי דין אחרים
  • תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
  • תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984
  • תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984

תגיות נושא

  • סדר דין אזרחי
  • הארכת מועד
  • דיון נוסף
  • סופיות הדיון

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בש"א 8010/14 בבית המשפט העליון בש"א 8010/14 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערים: 1. אורי פלג 2. מייקל שכטר נ ג ד המשיבים: פבריקנט את סלנט גרופ בע"מ ו-12 אח' ערעור על החלטתו של רשם בית המשפט העליון ג' שני בבש"א 7068/14 מיום 4.11.2014 בשם המערערים: עו"ד חיים כהן; עו"ד וירשיני הדד פסק-דין 1. ערעור על החלטת הרשם ג' שני (בש"א 7068/14 – א') מיום 4.11.2014 במסגרתה נדחתה בקשת המערערים להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. 2. ביום 22.9.2014 ניתן פסק דין של בית משפט זה, במסגרתו נדחה ערעור שהגישו המערערים על פסק דינו של בית המפשט המחוזי (ע"א 1630/12, השופטים א' רובינשטיין, ע' פוגלמן וא' שהם). ביום 22.10.2014 – כעבור חודש מיום מתן פסק הדין – הגישו המערערים עתירה לקיום דיון נוסף בפסק הדין, ולצידה בקשה להארכת מועד "מטעמי זהירות". בבקשה טענו המערערים כי קיימת "לאקונה משפטית" בדין, באשר למועד הגשת הליך של עתירה לדיון נוסף. בהקשר זה נטען כי לא ברור מהו מועד תחילת מניין הימים – האם המועד שבו ניתן פסק הדין, או מועד קבלתו אצל בעלי הדין. עוד נטען כי הם קיבלו את פסק הדין מספר ימים אחרי שהוא ניתן וכן כי הם פנו למרכז המידע ושם נמסר להם כי המועד להגשת ההליך נמנה ממועד קבלת פסק הדין. ביום 4.11.2014 נדחתה הבקשה להארכת מועד. נקבע כי קיימת פסיקה מושרשת לפיה המועד להגשת בקשה לדיון נוסף בפסק דין של בית משפט זה הוא תוך 15 יום מיום מתן פסק הדין. כן נקבע כי הצדדים מודעים לפסיקה זו. מכאן הבקשה שלפניי. 3. בבקשתם, טוענים המערערים כי פסק הדין לא הומצא לידיהם וכי נודע להם עליו רק שישה ימים אחרי שהוא ניתן, משכך ולנוכח תקופת החגים וגודל החומר שבתיק, לא היה להם מספיק זמן להגיש את העתירה במועד. כן נטען כי נמסר להם ממרכז המידע של בית משפט זה כי מניין הימים מתחיל ממועד קבלת פסק הדין על ידי הצדדים ולא ממועד שבו ניתן. כן נמסר להם, על פי הנטען, כי ימי הפגרה אינם באים במניין הימים. עוד מבקשים המערערים כי בית משפט זה יבטל את ההלכה שקובעת כי מניין הימים יתחיל ביום מתן פסק הדין, וזאת משום שהדבר פוגע, לשיטתו, בבעלי דין אשר לא נודע להם על פסק הדין ביום שבו הוא ניתן. עוד נטען כי המערערים הכינו בקשה להארכת מועד ושלחו אותה לבאי כוח המשיבים עוד לפני שעבר המועד, ולכן יש לראות אותה כאילו הוגשה לבית משפט זה לפני חלוף המועד להגשת העתירה לדיון נוסף. לבסוף, נטען כי שגה הרשם בכך שקבע כי סיכויי העתירה אינם גבוהים. לשיטתו, סיכויי ההצלחה בעתירה לדיון נוסף הינם טובים משום שמדובר בסוגיה מהותית וחשובה. דיון והכרעה 4. דין הערעור להידחות. ככלל, על בעלי הדין לעמוד במועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת, בין היתר, על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים ובפינוי משאבי בית המשפט למתדיינים אחרים. על המבקש לסטות מכלל זה, בדרך של בקשה להארכת מועד, לבסס קיומו של טעם מיוחד לכך, כנדרש בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. השאלה האם "טעות שבדין" היא "טעם מיוחד", נדונה לאחרונה בבית משפט זה בבר"ם 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013). שם נקבע כי במשך השנים רוכך הכלל לפיו "טעות שבדין" אינו מהווה "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד. נקבע כי טענת "טעות שבדין" מהווה שיקול אחד מבין השיקולים השונים בקביעה האם מדובר ב"טעם מיוחד" המצדיק קבלת בקשה להארכת מועד, כאשר משקלה משתנה בהתאם לסוג הטעות וסוג הטועה. בין השיקולים הנוספים בעת הבחינה האם קיים טעם מיוחד, ניתן למנות את סיכויי ההליך. איני סבור כי במקרה הנוכחי הטעות שבדין מצדיקה מתן אורכה. סוגיית פרשנותה של תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984 נדונה מספר פעמים בבית משפט זה. ההלכה בעניין היא מושרשת, ברורה ועקבית ולפיה "מניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף מתחיל ביום מתן פסק הדין, ולא ביום המצאתו, בין אם נכחו בעלי הדין כאשר ניתן פסק הדין ובין אם לאו" (בש"א 7155/06 בן יונה נ' עו"ד יניב אינסל (3.10.2006)). כן נקבע כי ימי הפגרה באים במניין הימים לעניין המועד להגשת עתירה לדיון נוסף (בש"א 6927/11 רוכמן נ' קיבוץ מענית (24.1.2012)). גם אם נניח, כטענת המערערים, כי נמסר להם על ידי מרכז המידע כי מניין הימים מתחיל ביום קבלת פסק הדין לידי הצדדים וכי ימי הפגרה אינם במניין הימים, הרי במקרה הנוכחי, על בעל הדין – במיוחד כאשר הוא מיוצג – להסתמך על מה שקובעת הפסיקה ולא על מידע שקיבל ממרכז המידע. הגם, שפסיקה זו הייתה ידועה למערערים, כעולה מהבקשה להארכת מועד. לכך יש להוסיף כי סיכויי ההליך אינם מסייעים למערערים במקרה הנוכחי. מדובר בבקשה לדיון נוסף על פסק דין שניתן במותב תלתא, אשר דחה את הערעור פה אחד. בית משפט זה קבע כי הערעור נסוב רובו ככולו על קביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי, ודחה את הערעור תוך שימוש בעיקרו של דבר בתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בשים לב לאמת המידה הדווקנית הנוהגת בכגון דא, סיכויי ההליך הם על פניו נמוכים. 5. סוף דבר, הערעור נדחה בזה. ניתן היום, כ"ז בטבת התשע"ה (18.1.2015). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14080100_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il