פלוני נ. פלוני

החלטה בתיק בג"ץ 8007/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8007/07 - א' בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. בית הדין הרבני האזורי ירושלים 3. בית הדין הרבני הגדול עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: בעצמו בשם המשיבה 1: עו"ד בועז גורק פסק דין השופטת מ' נאור: 1. עתירה נגד החלטתו של בית הדין הרבני האזורי מיום 19.9.2007 אשר הורה לעכב את יציאת העותר מן הארץ. נקבע כי העיכוב יעמוד בתוקף מיום מתן ההחלטה ועד ליום 5.12.2007, אלא אם תופקד ערבות בסך 50,000$ להבטחת שובו לדיונים בתביעת הגירושין המתנהלת בבית הדין הרבני. ביום 20.9.2007 דחה בית הדין הרבני הגדול את ערעור העותר על ההחלטה, בקבעו כי אין להתערב בסכום הערבות. יחד עם זאת איפשר בית הדין הרבני הגדול לעותר להציע ערבות שונה ממה שהתבקש. העותר לא עשה כן, וביום 23.9.2007 הגיש עתירתו זו לבית משפט זה. 2. לטענת העותר החלטתו של בית הדין האזורי ניתנה בניגוד להליך בבית המשפט לענייני משפחה שפסק כי אין ליתן מזונות לאישה (מסמכי ההליך בבית המשפט לענייני משפחה לא צורפו לעתירה). על כן החלטת בית הדין הרבני בבקשת האישה לפסיקת מזונותיה ועמה בקשה לעיכוב יציאה מהארץ ניתנה בחוסר סמכות ובאופן הסותר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה. בנוסף טען העותר כי הערבות עצמה שנקבעה היא בלתי סבירה ומהווה למעשה אמצעי ענישה שנועד לשמש כלי בידי אשתו לסחוט אותו ליתן לה גט. העותר טען עוד כי אב בית הדין האזורי התייחס אליו בזלזול מופגן ובעלבון אשר מצדיק את פסילתו מלשבת בדיונים בעניינו. מטעמים אלה ביקש העותר כי נבטל את החלטת בית הדין האזורי וכי יינתן צו על תנאי לפסילת אב בית הדין בבית הדין האזורי מלדון בעניינו. עם העתירה נתבקש גם צו ביניים לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ, בכדי שיהא רשאי לצאת לחו"ל בין התאריכים 2-10 באוקטובר 2007 לנסיעה שתוכננה מראש. 3. בהחלטתי מיום 23.9.2007 הוריתי על תגובת המשיבה 1 (להלן – המשיבה). בתגובה שהוגשה ביום 30.9.2007 טענה המשיבה כי בית הדין הרבני פעל בסמכות, כיוון שהעותר עצמו כרך בתביעת הגירושין בבית הדין הרבני את עניין מזונות האישה וכי כריכה זו בעינה עומדת יחד עם תביעות האישה בבית הדין הרבני. המשיבה מציינת כי דיון לגופו של עניין בשאלת הסמכות עתיד להיערך בית הדין הרבני האזורי ביום 15.11.2007. לטענתה עניין מזונות האישה לא הוכרע בבית המשפט לענייני משפחה, כיוון שההליך שהתנהל שם היה רק בעניין מזונות הילד ולא מזונות האישה. המשיבה צירפה לעניין זה פרוטוקול דיון בבית המשפט לענייני משפחה מיום 26.12.2006 ממנו עולה לכאורה, כי המשיבה שמרה לעצמה את הזכות למיצוי "תביעות שונות שבדעתה להגיש כנגד [העותר]" וכי העותר מצידו שמר לעצמו את "כל טענותיו הרכושיות והכספיות כנגד [המשיבה]". אשר לטענה בעניין גובה הערבות נטען כי העותר לא מיצה את ההליכים בפני בית הדין הרבני, שכן בית הדין הרבני הגדול איפשר לו להציע ערבות שונה ממה שהתבקש, אך העותר לא מיצה אפשרות זו אלא בחר לפנות בעתירה ישירות לבית משפט זה. עוד טענה המשיבה כי סכום הערבות שנקבע הוא סביר, בהתחשב בשווי הדירה שבבעלות בני הזוג. לפיכך סבורה המשיבה כי יש לדחות את העתירה. 4. לאחר שעיינתי בתשובה הגעתי למסקנה כי דין העתירה והבקשה לצו ביניים להידחות על הסף. 5. העותר תקף את ההחלטה בעניין עיכוב היציאה מן הארץ בשתי טענות – טענת חוסר סמכות וטענה בענין גובה הערבות. שתי הטענות לוקות באי-מיצוי הליכים באופן המצדיק דחייתן על הסף. אשר לטענת חוסר הסמכות, כעולה מהממסכים שהגישו הצדדים לבית משפט זה, טענה זו שנויה במחלוקת בין הצדדים והיא קבועה לדיון לגופו של עניין בפני בית הדין הרבני האזורי ביום 15.11.2007. מכאן שעד כה למעשה לא התקבלה החלטה בבין הדין הרבני בעניין הסמכות. לפיכך דין פניית העותר לבית משפט זה בעילה זו להידחות על הסף, שכן "בית משפט זה לא יתערב בהליך המתנהל בפני בתי הדין הרבניים, בטרם נתנו אלה את החלטותיהם הסופיות. הידרשות בית משפט זה למבוקש בעתירה תהווה 'דילוג' על מיצוי ההליכים בבתי הדין... דברים אלה אמורים, ככלל, אף ביחס להחלטות בעניין עיכוב ביצוע פסק הדין, בהיותן החלטות ביניים ובהינתן שהערעור על פסק הדין עדיין תלוי ועומד, כאמור, בפני בית הדין הגדול" (בג"ץ 8080/06 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי-ירושלים (מיום 23.11.2006)). אשר לטענה בענין גובה הערבות רשאי העותר להגיש בבית הדין הרבני הגדול הצעה לערבות שונה ממה שהתבקש. בית הדין הרבני הגדול קבע זאת במפורש בהחלטתו מיום 20.9.2007 ולפיה על העותר "להגיש זאת לפנינו ואנו נשלח לתגובת הצד השני". העותר לא מיצה אפשרות זו בבית הדין הרבני הגדול ולפיכך דין פנייתו לבית משפט זה בעילה זו להידחות על הסף, שכן "בית המשפט הגבוה לצדק לא יושיט סעד מקום בו העתירה מוקדמת ולוקה באי-מיצוי הליכים הפתוחים לפני העותר בטרם פנה לבית משפט זה" (בג"ץ 778/07 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים (מיום 11.4.2007)). 6. גם דין טענתו השלישית של העותר, ביחס לפסלות דיין בית הדין הרבני האזורי, להידחות על הסף עקב אי-מיצוי הליכים. מן העתירה עולה כי העותר כלל לא פנה בבקשה לפסילת הרכב לבית הדין הרבני שדן בעניינו. לפיכך ממילא לא ניתנה כל החלטה בעניין זה המצדיקה פניה לבית המשפט הגבוה לצדק. ברי הוא כי פנייה לבית המשפט הגבוה לצדק לא יכולה לשמש תחליף להליכים המתנהלים בפני בתי הדין הרבניים (ראו בג"ץ 6533/05 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקאות 4 ו-7 (מיום 17.7.2006; בג"ץ 2085/06 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, פסקה 4 (מיום 5.1.2007)). 7. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף ויחד עמה גם הבקשה לצו ביניים. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ט תשרי, תשס"ח (1.10.2007). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07080070_C02.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il