פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 8001/95

יאיר קורן נ. אשר ויסברג,עו"ד

תביעת פיצויים בגין רשלנות מקצועית של עורכי דין אשר לא מנעו את התיישנות תביעת הנזיקין של לקוחם.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 19/03/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 8001/95 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה רשלנות מקצועית של עורכי דין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור תביעת פיצויים בגין רשלנות מקצועית של עורכי דין אשר לא מנעו את התיישנות תביעת הנזיקין של לקוחם.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 8001/95

יאיר קורן נ. אשר ויסברג,עו"ד

תביעת פיצויים בגין רשלנות מקצועית של עורכי דין אשר לא מנעו את התיישנות תביעת הנזיקין של לקוחם.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערער הגיש תביעה נגד עורכי דינו בטענה לרשלנות מקצועית, לאחר שתביעת נזיקין שהגישו עבורו נדחתה בשל התיישנות. בית המשפט המחוזי קבע כי עורכי הדין אכן התרשלו, אך הטיל על המערער אשם תורם בשיעור 40% בשל ניתוק קשר ממושך עם משרדם. בערעור לבית המשפט העליון, נקבע כי אין מקום להתערב בקביעת האחריות והיקף הנזק, אך הוחלט להפחית את שיעור האשם התורם ל-20%. בית המשפט הדגיש כי עורך דין חב חובת נאמנות מיוחדת ללקוחו, וגם אם הלקוח אינו משתף פעולה, על עורך הדין לפעול באופן סביר כדי להזהירו מפני סכנת התיישנות.

השלכות רוחב

פסק הדין מחדד את חובת הנאמנות של עורכי דין כלפי לקוחותיהם, גם במקרים של חוסר שיתוף פעולה מצד הלקוח, ומגביל את היכולת להטיל אשם תורם על לקוח במצבים אלו.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים ט' שטרסברג-כהן, י' טירקל, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יאיר קורן

נתבעים

  • אשר ויסברג, עו"ד
  • שלמה בן-פורת, עו"ד
  • שותפות ויסברג את פורת, עו"ד
  • מדנס סוכנות ביטוח בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • עורכי הדין התרשלו בכך שלא העמידו את הלקוח על סכנת ההתיישנות של תביעתו.
  • אין להטיל אשם תורם על הלקוח בגין אי-המצאת חוות דעת רפואית.
טיעוני ההגנה
  • לא הייתה רשלנות מקצועית מצד עורכי הדין.
  • יש להטיל אשם תורם משמעותי על הלקוח בשל ניתוק קשר והזנחת הטיפול בתיק.
  • יש לחלוק על קביעת היקף הנזק.
מחלוקות עובדתיות
  • שיעור האשם התורם של הלקוח.
  • האם עורכי הדין פעלו בסבירות בנסיבות העניין.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • קביעות בית המשפט המחוזי בדבר עצם קיום הרשלנות המקצועית והיקף הנזק.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 369/93
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

תגיות נושא

  • רשלנות מקצועית
  • עורכי דין
  • התיישנות
  • אשם תורם

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8001/95 וערעור שכנגד בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' אנגלרד המערער: יאיר קורן נגד המשיבים: 1. אשר ויסברג, עו"ד 2. שלמה בן-פורת, עו"ד 3. שותפות ויסברג את פורת, עו"ד 4. מדנס סוכנות ביטוח בע"מ ערעור וערעור שכנגד על החלטה ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 369/93 שניתנו על ידי כבוד השופטת נאור בשם המערער: עו"ד אהרון ריבלין בשם המשיבים: עו"ד ש. סירקיס פסק-דין השופט י' אנגלרד: ערעור זה מכוון נגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שניתן על ידי השופטת מרים נאור. בית המשפט קבע כי עורכי הדין שטיפלו בתביעת הנזיקין של המערער בשל תאונת דרכים התרשלו בכך שלא העמידו את המערער על סכנת ההתיישנות של תביעתו. ואמנם, תביעת הנזיקין של המערער הוגשה באיחור ונדחתה בשל ההתיישנות. עם זאת, מצא בית המשפט תרומת רשלנות מצד המערער, שניתק במשך מספר שנים את הקשר עם משרד עורכי הדין: הוא לא הביא במשך כשלוש שנים את חוות הדעת הרפואית שנתבקשה ממנו, על אף מספר פניות אליו מצד עורכי-הדין. בשל הזנחתו זו של המערער קבע בית המשפט אשם תורם מצדו בשיעור של 40%. לאחר ההחלטה בדבר האחריות המקצועית של עורכי הדין ושיעורה של תרומת הרשלנות מצד המערער, דן בית המשפט בגובה הנזק שנגרם למערער. בפסק דין מפורט נקבעו הנכות וראשי הנזק שבאו לו למערער כתוצאה מתאונת הדרכים, וכן נקבע שיעור הפיצויים לו הוא זכאי. בית המשפט קבע גם את חבותה של המבטחת שביטחה את אחריותם של עורכי הדין. על פסק דין זה הוגש ערעור על ידי המערער, בו הוא קובל הן על מציאת אשם תורם מצדו והן על שיעור הפיצויים שנפסק לו. המשיבים מצדם הגישו ערעור שכנגד בו הם חולקים על קיום רשלנות מקצועית וגם על קביעת היקף הנזק. לא מצאנו יסוד להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בכל הקשור לשאלת האחריות ולקביעת היקף הנזק. צדק בית המשפט בקביעתו כי על עורכי הדין היה להעמיד את הלקוח, שהשתהה בהמצאת חוות הדעת הרפואית, על סכנת ההתיישנות, וצדק הוא בקביעתו כי מחדלו של הלקוח אינו בבחינת התנהגות סבירה של אדם הדואג לאינטרסים של עצמו. כמו כן נחה דעתנו כי בית המשפט נהג כשורה בקביעת שיעור הפיצויים. עם זאת, בנסיבות המקרה, שיעור האשם התורם שנקבע למערער (40%), נראה לנו גבוה מדי. עורך דין חב חובת נאמנות מיוחדת ללקוחו. אכן, עורך דין אינו חייב "'לרוץ' אחרי קליינט", כלשונו של בית המשפט קמא, אולם עליו לפעול בצורה סבירה לשם העמדת הלקוח על כך שתקופת ההתיישנות עומדת לחלוף ועל המשמעויות הנובעות מכך. במסגרת חובת האמון המיוחדת שחב עורך הדין ללקוחו עליו ליצור עמו קשר מדי פעם בפעם כדי לעדכן, להתעדכן ו"להזכיר" ללקוח כיצד מתנהל הטיפול בתיק, בפרט לקראת תום תקופת ההתיישנות. אין עורך הדין רשאי להניח כי הלקוח זנח את התביעה, אך בשל העובדה שהלקוח נמנע מליצור עמו קשר - עליו לנסות לקבל את עמדת הלקוח בנושא. לפיכך, החלטנו להפחית את שיעור האשם התורם ולהעמידו על עשרים אחוזים בלבד. אשר על כן אנו מקבלים את הערעור באופן חלקי ודוחים את הערעור שכנגד. המשיבים (המערערים בערעור שכנגד) ישאו בהוצאות המערער בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין. ניתן היום, כ"א בטבת תשנ"ח (19.1.98). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080010.Q03