פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 80/09

יונה שנידרמן נ. המוסד לביטוח לאומי

עתירה נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בנוגע לחישוב גמלת נכות מעבודה ותשלום רטרואקטיבי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/06/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 80/09 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטוח לאומי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בנוגע לחישוב גמלת נכות מעבודה ותשלום רטרואקטיבי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 80/09

יונה שנידרמן נ. המוסד לביטוח לאומי

עתירה נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בנוגע לחישוב גמלת נכות מעבודה ותשלום רטרואקטיבי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת נפגעה בתאונת עבודה בשנת 1983. בשנת 2005 הגישה תביעה לגמלת נכות, והמוסד לביטוח לאומי שילם לה גמלה רטרואקטיבית עבור 12 חודשים בלבד, בהתאם לחוק. העותרת ערערה על כך לבית הדין לעבודה בטענה שהיא זכאית לתשלום ממועד התגבשות הנכות וכי יש לחשב את הגמלה לפי שכרה הנוכחי. בתי הדין לעבודה דחו את תביעתה. בעתירה לבג"ץ טענה העותרת כי התיקון לחוק המגביל את התשלום הרטרואקטיבי פוגע בזכויותיה. בג"ץ דחה את העתירה בקובעו כי התערבותו בפסיקת בתי הדין לעבודה מצומצמת למקרים של טעות משפטית מהותית, וכי במקרה זה לא נמצאה עילה להתערבות. בנוסף, ציין בית המשפט כי חישוב גמלה לפי שכר מאוחר יותר ייצור עיוות לטובת מי שהשתהה בהגשת תביעתו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, מ' נאור, א' חיות
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יונה שנידרמן

נתבעים

  • המוסד לביטוח לאומי
  • בית הדין הארצי לעבודה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת זכאית לגמלת נכות החל מהיום בו התגבשה הנכות הצמיתה ולא רק 12 חודשים לפני הגשת התביעה.
  • יש לחשב את גמלת הנכות לפי השכר במועד הגשת התביעה ולא לפי השכר במועד התאונה.
  • התיקון לחוק המגביל תשלום רטרואקטיבי ל-12 חודשים פוגע בזכויות המבוטחים באופן רטרואקטיבי.
  • אין לזקוף לחובת העותרת את העובדה שלא אובחנה בסמוך למועד התאונה.
טיעוני ההגנה
  • סמכות המוסד לביטוח לאומי מוגבלת על פי הוראות החוק (סעיף 296(ב)).
  • הגשת התביעה בשנת 2005 בגין תאונה משנת 1983 לוקה בשיהוי.
  • המועד הקובע לחישוב גמלת נכות הוא מועד התרחשות הפגיעה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותרת זכאית לתשלום רטרואקטיבי מעבר ל-12 חודשים.
  • האם יש לחשב את הגמלה לפי השכר במועד התאונה או במועד הגשת התביעה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • קביעת הוועדה הרפואית לעררים מיום 28.11.05 בדבר דרגת נכות בשיעור 20% למפרע מיום 3.8.87.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עב"ל 660/07
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה

תגיות נושא

  • ביטוח לאומי
  • נכות מעבודה
  • תשלום רטרואקטיבי
  • חוק ההסדרים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 80/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 80/09 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותרת: יונה שנידרמן נ ג ד המשיבים: 1. המוסד לביטוח לאומי 2. בית הדין הארצי לעבודה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד מעיין פלטר בשם המשיבים: עו"ד ארנה רוזן אמיר פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. לפנינו עתירה המופנית נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 17.11.08 (עב"ל 660/07) וכן נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). 2. בשנת 1983 נפגעה העותרת בתאונה אשר הוכרה כתאונת עבודה. בגין פגיעתה שולמו לעותרת דמי פגיעה, בהתאם לאמור בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק). ביום 15.2.2005 הגישה העותרת למוסד תביעה לקבלת גמלת נכות בשל אותה תאונה. זאת, לאחר שלטענתה אובחנה לראשונה בשנת 2003 כסובלת מנכות קבועה כתוצאה מהתאונה. ביום 28.11.05 קבעה וועדה רפואית לעררים שליד המוסד כי לעותרת דרגת נכות בשיעור 20% למפרע מיום 3.8.87. ביום 15.12.05 קיבלה העותרת מן המוסד תשלום חד פעמי בסך 38,716 ש"ח עבור התקופה שמיום 1.6.03 ועד ליום 30.11.05. התשלום נעשה לפי סעיף 296(ב) לחוק, המאפשר תשלום גמלה למפרע בעד תקופה מקסימאלית של 12 חודשים עובר לחודש בו הוגשה התביעה לקבלת גמלת נכות. 3. העותרת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. טענותיה העיקריות היו כי היא זכאית לתשלום גמלת נכות החל מהיום בו התגבשה הנכות הצמיתה ולא כפי שאירע בפועל. כן טענה העותרת כי יש לחשב את גמלת הנכות לפי שכרה בשנת 2005 ולא לפי השכר במועד שקדם לתאונה. בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 8036/05) דחה את תביעתה של העותרת. לעניין תשלום הגמלה למפרע קבע בית הדין, כי סמכותו מוגבלת על-ידי הוראת סעיף 296(ב) לחוק. עוד הוסיף בית הדין כי אף לשיטתה של העותרת, אבחון הנכות הצמיתה התרחש עוד בשנת 2003 ועל כן הגשת התביעה בשנת 2005 לוקה בשיהוי. אשר לסכום הגמלה, קבע בית הדין כי המועד הקובע לחישוב גמלת הנכות לפי סעיפים 97-98 לחוק הינו מועד התרחשות הפגיעה. העותרת ערערה על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי דחה את הערעור, לאחר שדן בפירוט בטענותיה של העותרת. מכאן העתירה שלפנינו. 4. בעתירה חוזרת העותרת על הטענות שהעלתה בפני בתי הדין. העותרת מבקשת כי נורה למוסד לשלם לה גמלת נכות החל מהיום בו התגבשה הנכות הצמיתה וכי גמלה זו תחושב בהתאם לשכרה במועד הגשת התביעה. טענתה העיקרית של העותרת היא, כי אין לזקוף לחובתה את העובדה שלא זכתה לאבחון רפואי נאות בסמוך למועד התאונה ועל כן הוגשה תביעתה בחלוף שנים מאותו מועד. לטענתה, מאחר שפגיעתה נגרמה עוד בשנת 1983 אין להחיל עליה את הוראת סעיף 296(ב) לחוק בנוסחו דהיום. יצוין, כי נוסח הסעיף נקבע בתיקון לחוק כחלק מתיקוני חקיקה שהתקבלו במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002. במסגרת התיקון צומצמה התקופה בה זכאי המבוטח לקבל גמלת נכות למפרע מ-48 ל-12 חודשים. לטענת העותרת, לוּ הייתה מאובחנת במועד לא היה חל עליה התיקון האמור. בהקשר זה מוסיפה העותרת, כי התיקון פגע באופן רטרואקטיבי בזכויותיהם של מבוטחי הביטוח הלאומי. אשר לסכום גמלת הנכות טוענת העותרת, כי אין כל הצדקה לחשב את הגמלה לפי שכרה במועד הפגיעה, אלא יש לעשות זאת בהתאם לשכרה כיום. 5. דין העתירה להידחות על הסף. במוקד העתירה עומד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. כידוע, התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בפסיקתו של בית הדין לעבודה מצומצמת אך למקרים בהם נפלה טעות משפטית מהותית, אשר הצדק מחייב את תיקונה (למשל, בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1986); בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים נ' בית הדין הארצי, פ"ד נז(6) 810 (2003)). זאת, בפרט כאשר מדובר בפסק דין הדן בנושא בו יש לבית הדין לעבודה מומחיות, כגון תחום תגמולי הביטוח הלאומי (בג"ץ 2930/08 שיידין נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, 27.4.2008)). במקרה דנא לא נמצא כי מתקיימים התנאים המצדיקים התערבות מסוג זה. העותרת אמנם מנסה לשוות לטענותיה נופך עקרוני, אך עיון בהן מלמד כי במוקד עומדות נסיבותיו הייחודיות של המקרה. בית הדין בחן בשתי ערכאות את הסוגיות העומדות על הפרק בהתאם להוראות החוק המסדירות את זכאותם של מבוטחים לגמלת נכות. פסיקתו אינה מעוררת שאלה משפטית המצריכה ליבון במסגרת עתירה לבית משפט זה. מעבר לכך יוער, כי עמדתה של העותרת, לפיה יש לחשב את גמלת הנכות בהתאם לשכרה במועד הגשת התביעה מעוררת קושי. זאת, שכן על-פי עמדה זו מצבו של מי שהשתהה בהגשת תביעתו לקבלת גמלה יהיה טוב יותר ממצבו של מי שהגיש את הגמלה במועד. 6. העתירה נדחית אפוא. ניתן היום, כ"ו בסיון התשס"ט (18.6.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09000800_S03.doc מה/גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il