אנה פרז נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7997/99 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת א' פרוקצ'יה המערערת: אנה פרז נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 2.11.99 בת"פ 40082/99, שניתן על-ידי כבוד השופט ג' קרא תאריך הישיבה: כ"ד בתמוז תש"ס (27.7.00) בשם המערערת: עו"ד ירום לוי בשם המשיבה: עו"ד אורי כרמל פסק-דין השופטת ד' דורנר: המערערת הגיעה מקולומביה לישראל יחד עם ליברדו ריווס (להלן: ליברדו), בתאריך 10.2.99. כעבור שבוע, כאשר ביקשו לעזוב את ישראל בטיסה מנמל-התעופה בן-גוריון, נערך חיפוש בחפציהם ונתפסה קופסת טלק ובתוכה 20,000 דולר. בבדיקה שנערכה על גופם של השניים, נתגלו 18,000 דולר נוספים, שהוצמדו לכפות רגליהם. בחקירה שנערכה בעקבות תפיסה זו, הסביר ליברדו, כי נשלח יחד עם המערערת מקולומביה, על-ידי אחד, חורחה חורדן. השלושה הסכימו, כי ליברדו והמערערת ישמשו כבלדרי-סמים, יעבירו סם מסוג קוקאין לישראל בתוך קפסולות שאותן יבלעו, ויקבלו בישראל תמורתן סכום של 38,000 דולר, אותו יעבירו לחורחה בתמורה לעיסקת הסמים. ליברדו הסביר, כי חורחה הנחה אותם להציג עצמם כזוג נשוי, וכי הוא עצמו בלע 90 קפסולות, שכל אחת מהן הכילה קוקאין במשקל 9 גרם, והמערערת בלעה 75 קפסולות מאותו סוג. לאחר שהגיעו לישראל, התאכסנו ליברדו והמערערת במלון דן פנורמה, שם פלטו את הקפסולות, ומסרו אותן לאחד, שהציג עצמו כחברו של חורחה. למחרת הביא להם אותו אדם 38,000 דולר, סכום שאותו היו אמורים למסור לחורחה בבוגוטה. 20,000 דולר מתוך הסכום הזה הוטמנו בקופסת טלק, ואת היתרה הסתיר ליברדו ברגליו. על-יסוד דבריו אלה של ליברדו, הוגשו כתבי-אישום כנגד ליברדו והמערערת, שהכחישה כי היתה שותפה להעברת הסמים. ליברדו הורשע על-יסוד הודאתו, ונגזרו עליו שש שנות מאסר, מתוכן 4 שנים לריצוי בפועל, והיתרה על-תנאי. ליברדו, שהעיד מטעם התביעה במשפטה של המערערת, חזר בו מן הגירסה המפלילה את המערערת, אך בית-המשפט המחוזי העדיף את דבריו בהודעתו במשטרה על-פני עדותו בבית-המשפט, לאחר שמצא להודעתו חיזוק מספיק. המערערת הורשעה, איפוא, ונדונה לשבע שנות מאסר, מתוכן חמש שנים לריצוי בפועל, והיתרה על-תנאי. היא ערערה כנגד הכרעת הדין וגזר-הדין, אולם במהלך הדיון בפנינו, צמצמה ערעורה כנגד ההרשעה בלבד. סניגורה, עורך-הדין ירום הלוי, טען לה כל אשר ניתן לטעון, אך מכל טענותיו צריכה לפנים טענה אחת, והיא הטענה בדבר השאלה האם אמנם החומר שהועבר על-ידי המערערת הוא סם. לעניין זה טען הסניגור, כי לא הוכח שהחומר שהועבר על-ידי המערערת לישראל הוא סם מסוכן. אכן, הקפסולות לא נתפסו, ואף ליברדו עצמו לא ערך בדיקות מעבדתיות בחומר שנמסר לו לפני בליעתן. ברם, מכלול הנסיבות מוכיח את טיבו של החומר. בהודעתו במשטרה סיפר ליברדו, כי החומר שקיבל מחורחה היה קוקאין. בעדותו בבית-המשפט הוא חזר וסיפר כי הבריח קוקאין, תיאר חומר זה כאבקה לבנה, ואף הוסיף, כי חשש שהקפסולות עשויות להתפוצץ בבטנו ולסכן אותו. דבריו אלה של ליברדו, בהצטרפם לנסיבות העברת החומר בתוך קפסולות, שבלעו המערערת וליברדו, וכן התמורה ששולמה בסך 38,000$ מוכיחים, מעבר לכל ספק סביר, כי החומר שאותו העבירה המערערת מקולומביה לישראל היה סם מסוכן מסוג קוקאין. אשר-על-כן, אנו דוחות את הערעור. ניתנה היום, כ"ד בתמוז תש"ס (27.7.00). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת 99079970.L03