בג"ץ 7990-21
טרם נותח

חסין אבו עראם נ. מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7990/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן העותר: חסין אבו עראם נ ג ד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי 2. מפקדת כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ‏ה' בתמוז התשפ"ב (‏4.7.2022) בשם העותר: עו"ד גיאת נאסר בשם המשיבים: עו"ד מיכל דניאלי פסק-דין השופט י' עמית: עניינה של העתירה שלפנינו בהוראות לסילוק מבנים חדשים מס' 20541 ו-20542, שהוצאו ביום 4.11.2021 (להלן: הוראות הסילוק), מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו), ביחס למבנה פח גדול, גידור עמודי ברזל ובטון וקו חשמל המצויים באזור כפר רמאדין (להלן: הבינוי). 1. על פי הנטען בעתירה, הוראות הסילוק לא נמסרו לעותר אלא נמצאו על ידו ביום 4.11.2021, כאשר הן מודבקות על קיר הבינוי, ולפיהן עליו להרוס את הבינוי בתוך 96 שעות. נטען, בין היתר, כי ההחלטה על הוראות הסילוק נתקבלה מבלי שניתנה לעותר זכות שימוע בטרם קבלתה; כי המשיבים עושים שימוש לרעה בסמכותם, שכן הוראות הסילוק עומדות בניגוד להצהרותיהם בבג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) (להלן: עניין אגודת "סנט-איב"), בכל הנוגע למדיניות צווי סילוק מבנים, באשר הבינוי דנן אינו נכנס בגדר המקרים המנויים להפעלת הצו; כי החלטת המשיבים לוקה בחוסר סבירות ומידתיות, בהתחשב בכך שעסקינן במבנה חקלאי המשמש לפרנסתו של העותר ובשל העובדה שבאזור המדובר ישנו קיפאון תכנוני; כי בסמוך לבינוי העותר ישנו בינוי בלתי חוקי נוסף, ועל כן הליכי האכיפה מצד המשיבים מפלים אותו לרעה; וכי הצו נוגד את הוראות המשפט הבינלאומי המחייב את המפקד הצבאי ומנהל יחידת הפיקוח לשמור על רכושם של התושבים המוגנים. עם העתירה הוגשה "בקשה דחופה למתן צו ביניים", ובהחלטתי מיום 21.11.2021, ניתן צו ארעי ולפיו לא יינקטו הליכי אכיפה בקשר לבינוי מושא העתירה, עד להחלטה אחרת. 2. המשיבים טענו בתגובתם כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה, בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט. בין היתר, נטען כי הוראות הסילוק הוצאו בהתאם לתנאים הקבועים בצו, ועומדים בקריטריון למימושו לנוכח הימצאות הבינוי בתוך האתר הארכיאולוגי חרבת תתרית; כי במענה להשגת העותר צוין מפורשות שהבינוי נמצא באתר ארכיאולוגי, ועל כן טענתו ולפיה המשיבים לא יידעו אותו בכך עשויה לעלות לכדי חוסר ניקיון כפיים; כי העותר הגיש בקשה לביטול הוראות הסילוק ובכך מימש הלכה למעשה את זכות הטיעון והשימוע שלו; כי לא ידוע למשיבים על בקשה להיתרי בנייה מטעם העותר, ואף אם הייתה מוגשת כזו, אין היתכנות לקבלת היתר שכן כאמור, הבינוי מצוי בתוך תחומי אתר ארכיאולוגי; וכי טענת ההפליה נטענת בעלמא, ללא התבססות על תשתית עובדתית וראייתית. 3. ביום 4.7.2022 התקיים דיון בעתירה, שבמהלכו התחדדו טענות הצדדים. העותר כפר בכך שהבינוי בוצע בשטח אתר ארכיאולוגי, בעוד שהמשיבים טענו כי גבולות האתר הארכיאולוגי נקבעו בזמנו בהתאם למפה שצורפה להכרזה מתקופת המנדט. בהחלטתנו מאותו יום הורינו למשיבים להמציא לתיק בית המשפט ולעותר, את המפה הנ"ל או כל מפת עזר אחרת שלפיה נקבעו גבולות האתר. כעת, משהונחה לפנינו ההכרזה המנדטורית ופירוט של המשיבים לגבי מיקום האתר הארכיאולוגי, ומשניתנה לעותר האפשרות להגיב על כך, ולאחר עיון בחומר שלפנינו, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהוראות הסילוק. 4. כפי שנקבע זה מכבר בפסיקתו של בית משפט זה, תכליתו של הצו היא הבטחת אכיפה מהירה ויעילה של דיני התכנון והבניה באזור יהודה ושומרון (להלן: האזור), תוך מתן מענה מהיר ויעיל לניסיונות החוזרים והנשנים לעשיית דין עצמי ולקביעת עובדות בשטח (ראו, בין היתר, עניין אגודת "סנט-איב", פסקה 24; בג"ץ 4425/22 בורהאן לאפי חמדאן דראגמה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (7.8.2022)). הצו מבקש להקנות לגורמי האכיפה כלים להתמודדות עם מקרים שבהם הבנייה הבלתי חוקית אותרה בשלב ראשוני, והשימוש בו ייעשה אך לאחר שנאסף החומר הראייתי הנדרש ובכפוף להתקיימותם של מספר תנאים מצטברים (בג"ץ 7858/20 סלאמה נ' ראש המנהל האזרחי, פסקה 6 (14.2.2021) (להלן: עניין סלאמה)). בשנת 2018 הוגשו עתירות עקרוניות כנגד הצו, אשר נדחו תוך שנקבע כי: "המשיבים ציינו בהקשר זה כי בכוונתם לנקוט בתכנית הרצה ("פיילוט" בלעז) במהלך השנה הראשונה לאכיפת הצו, במסגרתה ימומש הצו במספר מוגבל של מקרים הנופלים בגדר הקטגוריות הבאות: מבנים המצויים בשטחי אש; מבנים בקרבה לצירי תנועה ראשיים, מתקנים ביטחוניים או תשתיות אסטרטגיות; מבנים שהוקמו בשמורות טבע או באתרים ארכאולוגיים; מבנים שהוקמו בתחומי צווים ביטחוניים או במקרים בהם יש למבנים השפעה משמעותית על הביטחון, הסדר ציבורי והבטיחות; בניה ישראלית חדשה על קרקע פרטית פלסטינית או בניה פלסטינית חדשה על קרקע פרטית ישראלית" (ההדגשות הוספו – י"ע) (עניין אגודת "סנט-איב", פסקה 7). קרי, במסגרת "תקופת ההרצה" של הצו, אכיפתו תיעשה אך באותם המקרים החוסים תחת קטגוריות שנקבעו מראש, והמשותף להם הוא היעדר היתכנות להכשרת המבנה בדיעבד וכן קיומו של אינטרס ציבורי מובהק בהסרת הבנייה הבלתי חוקית (ראו: עניין סנט איב, פסקה 28; עניין סלאמה, פסקה 7). בין היתר, נקבע כאמור כי אכיפת הצו תיעשה ביחס למבנים שהוקמו באתרים ארכיאולוגיים. לאחר שתקופה זו הסתיימה, ביום 30.8.2020 פורסמה מדיניות אכיפה מעודכנת ואף בה נקבע כי תבחין זה יוותר כאחד מהמקרים שבהם מדיניות הצו תיאכף (נספח 5 לתגובת המשיבים). 5. במקרה דנן, המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסבה על השאלה האם הבנייה שבוצעה על ידי העותר מצויה בשטחו של אתר ארכיאולוגי, אם לאו. לשיטת העותר, אין מדובר במבנה שהוקם באתר ארכיאולוגי, ולא הוצגה ראשית ראיה לכך על ידי המשיבים. ברם, מההודעה שהוגשה על ידי המשיבים לאחר הדיון, עולה כי הבינוי מושא ההוראות הנתקפות בעתירה דנן, מצוי בגבולות האתר הארכיאולוגי חרבת תתרית, כפי שאלו נקבעו בדין החל באזור בעת מתן ההוראות. על פי העתק ההכרזה המנדטורית שצורפה להודעה, האתר הוכרז ככזה כבר בשנת 1944 ונותר ככזה עד למועד הוצאת הוראות הסילוק. העותר טען בתגובה כי מדובר בהצהרת שווא מטעם המשיבים, שכן במהלך הדיון "הצהירו כי גבולות האתר הארכיאולוגי נקבעו על פי מפה מתקופת המנדט שצורפה להכרזה, כאשר עתה המשיבים מודים ברחל בתך הקטנה כי לא קיימת כל מפה כזו". אין בידי לקבל טענה זו. במסגרת ההודעה הובהר על ידי המשיבים כי בהכרזה המנדטורית האתר לא סומן על גבי מפה אלא באמצעות נקודת ציון שכללה 6 ספרות ולא 12 ספרות כפי שנהוג היום, ועל כן צירפו מפת עזר ובה תיחום גבולותיו של האתר הארכיאולוגי חרבת תתרית כפי שזה הוגדר במסגרתה. אוסיף ואומר כי לנוכח ההבדלים ברמת הדיוק של נקודת הציון, תיחום תא השטח שהוגדר כאתר ארכיאולוגי במסגרת ההכרזה המנדטורית היה בגודל 1,000 מ"ר. עם זאת, במטרה לדייק את גבולותיהם של מספר אתרים ארכיאולוגיים באזור, ביום 10.7.2022 הכריז קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי (שהינו הממונה לפי הצו בדבר חוק העתיקות (יהודה ושומרון) (מס' 1166) התשמ"ו-1986 בהתאם לסעיף 9(א) לחוק העתיקות, מס' 51 לשנת 1966) כי האתר הארכיאולוגי נשוא העתירה דנן הוא מקום היסטורי המכיל עתיקות (להלן: ההכרזה הפוליגונלית). ההכרזה בוצעה כחלק מעבודת מטה שהחלה עובר למועד הגשת העתירה, ובמסגרתה, גבולותיו של האתר חרבת תתרית צומצמו ביחס לאלו הקבועים בהכרזה המנדטורית. עיון בעזר שהוגש על ידי המשיבים מעלה כי אף לאחר צמצום ודיוק גבולות האתר, מבני העותר מצויים בשטחו. מכל מקום, במקרה דנן, הן לפי ההכרזה המנדטורית, והן לפי ההכרזה הפוליגונלית, הבינוי מצוי בשטחו של האתר הארכיאולוגי חרבת תתרית. משאלו הם פני הדברים, אין מנוס מהקביעה כי בעניינו של העותר כלל התנאים הנדרשים בצו להפעלת סמכויות האכיפה מתקיימים, על פי מדיניות האכיפה הנוהגת. 6. למעלה מן הצורך, אעיר כי לא מצאתי ממש אף ביתר טענות העותר. לשיטת העותר, דינו של הצו להתבטל משלא ניתנה לו זכות שימוע בטרם קבלת ההחלטה. ברם, "הוראות הצו מאפשרות למחזיק להגיש בקשה לביטול הוראות הסילוק בטענה כי לא התקיימו התנאים הנדרשים לצורך הפעלת הסמכות מכוח הצו וזו תוכרע על ידי מנהל יחידת הפיקוח" (עניין אגודת "סנט איב", פסקה 32; בג"ץ 3984/22 נאיף אלאתמין נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי, פסקה 16 והאסמכתאות שם (30.6.2022)). ואכן, העותר הגיש בקשה לביטול הוראות הסילוק ובמסגרתה שטח טענותיו בפניי הגורמים הרלוונטיים. הנה כי כן, הלכה למעשה, לעותר ניתנה האפשרות להשיג על ההחלטה ולממש את זכותו לשימוע, אולם משלא עלה בידו להצביע על עילה המצדיקה את ביטול הוראות הסילוק, בקשתו נדחתה. העותר טען כי החל בהליך תכנוני לקבלת היתר בניה למבנה החקלאי, המשמש לפרנסת משפחתו, וכי החלטת המשיבים לוקה בחוסר סבירות ומידתיות בשל כך. ברם, אין בכך כדי להצדיק את פעולותיו של העותר או לעכב את סילוק הבינוי, שכן כאמור, המבנים מצויים בגבולותיו של אתר ארכיאולוגי המהווה תבחין ברור להפעלת הצו. העותר בנה את הבינוי באופן לא חוקי וללא ההיתרים הנדרשים כדין, ואין לו אלא להלין על פעולותיו שלו-עצמו. אף לא מצאתי ממש בטענת העותר כי הופלה לרעה בהליכי האכיפה המתבצעים נגדו. טענת העותר נטענה באופן סתמי וללא כל תימוכין, ואין בנטען על ידו כדי להרים את הנטל הראייתי הנדרש לביסוס טענת אפליה באכיפת הצו. 7. סוף דבר – העתירה נדחית. הצו הארעי מיום 21.11.2021 – בטל. הריסת המבנה תעוכב למשך 15 ימים מיום מתן פסק הדין לצרכי התארגנותו של העותר. יובהר כי 15 ימים אלה לא יבואו במניין 120 הימים לביצוע ההריסה, בהתאם לסעיף 6(א)(3) לצו. ניתנה היום, ‏ג' בתשרי התשפ"ג (‏28.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 21079900_E09.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1