מדינת ישראל נ. אימן חניף

פסק-דין בתיק ע"פ 7989/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7989/10 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אימן חניף ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 16.9.10 בת"פ 47072-03-10 שניתן על ידי כבוד השופט י' כהן תאריך הישיבה: כ"ה באדר ב התשע"א (31.3.2011) בשם המערערת: עו"ד עדי מנחם בשם המשיב: עו"ד אלי סבן פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: לפנינו ערעור המדינה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 16.9.2010 (ת"פ 47072-03-10, כבוד השופט י' כהן). כתב האישום וגזר דינו של בית המשפט המחוזי 1. כנגד המשיב ונאשמים נוספים הוגש כתב אישום חמור לבית המשפט המחוזי בחיפה. כתב אישום זה ייחס למשיב קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) יחד עם סעיפים 327, ו-402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון שוד, עבירה לפי סעיף 402(ב) יחד עם סעיפים 25, ו-29 לחוק העונשין; חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, וכן עבירות בנשק, עבירות לפי סעיפים 144(א) ו- (ב) לחוק העונשין. 2. באישום הראשון נטען, כי המשיב ביחד עם נאשם נוסף, קשרו קשר לתקוף חייל או מאבטח, ולשדוד את נשקו. נטען כי השניים נסעו במכונית המשמשת את המשיב וחיפשו קורבן, אך תוכניתם נכשלה פעמיים, לאור גורמים חיצוניים אשר מנעו מהם לבצע את זממם. באישום השני נטען, כי המשיב ונאשם נוסף קשרו קשר לתקוף חייל, ונסעו בשעת בוקר מוקדמת לכרמיאל, במכוניתו של אביו של המשיב כדי לבצע את זממם, כשהם מצוידים במוט ברזל. כאשר ראו חייל מצויד בנשק, הנאשם הנוסף תקף אותו במוט הברזל בעוצמה רבה ולא הרפה ממנו עד אשר הצליח לחטוף ממנו את נשקו. בהמשך הנאשם הנוסף מכר את הנשק שנשדד מהחייל, והעביר למשיב סך 3,000 ש"ח, ואף הבטיח לו סכום נוסף בעתיד. באישום השלישי נטען, כי במהלך חודש פברואר 2010, ביקש הנאשם הנוסף מהמשיב להחזיק עבורו אקדח, למשך יום אחד, והמשיב הסכים לכך ובכך החזיק נשק שלא כדין. 3. ביום 29.6.2010 הורשע המשיב במיוחס לו, וזאת על בסיס הודאתו. ביום 16.9.2010 גזר בית המשפט המחוזי את עונשו של המשיב, והשית עליו חמש שנות מאסר, מתוכן שלוש שנים לריצוי בפועל והיתר לריצוי על תנאי; פיצוי בסך 8,000 ש"ח לחייל קורבן התקיפה, וכן הוא נפסל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לכלי רכב מנועי, מכל סוג, למשך שלוש שנים מהיום בו ישוחרר ממאסרו. 4. בית המשפט המחוזי ציין כי מתסקיר שירות המבחן עולה, כי המשיב לוקח אחריות על מעשיו, הבין והפנים את חומרתם. עם זאת, צוין כי למשיב קשה לגלות אמפטיה כלפי החייל שנפגע, משום שהוא ממוקד במחיר שהוא עלול לשלם על מעשיו. מכיוון שהמשיב טען כי אינו רואה עצמו כמי שזקוק להתערבות טיפולית, לא מצא שירות המבחן לבוא בהמלצות כלשהן בעניינו; עוד נקבע על ידי בית המשפט המחוזי כי מחד גיסא אין להתעלם מחומרת העבירות שבוצעו על ידי המשיב וכן אין להתעלם מכך שמדובר בשרשרת של עבירות ולא מעידה חד פעמית. מאידך גיסא, נקבע שיש לזקוף לזכות המשיב את העובדה שאין לו עבר פלילי, ועד שהיה מעורב במעשים המתוארים בכתב האישום, לא נכשל במעשה פלילי. כמו כן נקבע כי יש ליתן משקל ראוי לעובדה, שלהבדיל מחבריו, המשיב הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום מיד עם תחילת משפטו, ונקבע כי יש לראות בדבר ביטוי מפורש לחרטתו הכנה והאמיתית על אשר עשה.לאור כל האמור לעיל נגזרו על המשיב העונשים כפי שפורטו לעיל. על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מונח הערעור שבפנינו. 5. לשם השלמת התמונה יש לציין כי ביום 21.3.2011 נגזר דינם של שותפיו של המשיב לכתב האישום. על הנאשם שהיה שותף לעברותיו של המשיב נגזרו 11 שנות מאסר מתוכו 9 שנים לריצוי בפועל, וכן הוטל עליו לפצות את החייל קורבן העבירות נשוא האישום השני בסך של 60,000 ש"ח. נאשמים נוספים בפרשה נדונו לעונשי מאסר בפועל הנעים בין שנתיים לשש שנים. טענות הצדדים 6. המערערת טוענת כי העונש שנגזר על המשיב אינו הולם את חומרת המעשים, ואת האינטרס הציבורי הרב הגלום בענישה משמעותית ומרתיעה כנגד מי שנוקט באלימות קשה ואכזרית כנגד חייל. כמו כן, היא טוענת כי העונש שהוטל על המשיב אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה שהותוותה על ידי בית משפט זה בכל הקשור לעבירות נשק. בנוסף היא טוענת כי לא היה כל מקום להקלה כה משמעותית בעונשו של המשיב, ולא ניתן ביטוי עונשי הולם למעשים כה קשים שנעשו לשם בצע כסף בלבד. כמו כן, לטענתה לא ניתן ביטוי להתרשמות של שירות המבחן, אשר סבר כי החרטה שהביע המשיב אינה חרטה כנה, אלא נובעת בעיקר מהמחירים האישיים שהוא נאלץ לשלם ופחות מעצם ביצוע העבירות, וכן נטען כי לא ניתן משקל ראוי להתרשמות שירות המבחן כי תיתכן הישנות התנהגות אלימה מצידו של המשיב. אשר על כן, ביקשה המערערת כי עונשו של המשיב יוחמר. 7. המשיב טוען כי בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין השיקולים לחומרה ובין השיקולים לקולה כאשר גזר את דינו ואין מקום להתערבותה של ערכאת ערעור בעונש. עוד הוא טוען כי עונשו תואם את מדרג הענישה בפרשה זו, כפי שבא לידי ביטוי בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, וכן בדבריה של נציגת המערערת בבית המשפט המחוזי בשלב הטיעונים לעונש של הנאשמים האחרים. דיון 8. לאחר עיון בהודעת הערעור ובנספחיה, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. 9. אין חולק כי העבירות אותן ביצע המשיב הינן חמורות ביותר. המשיב קשר קשר והיה שותף לביצוע מעשי שוד של נשק מחייל, תוך שימוש באלימות קשה ואכזרית. אך במזל לא הצליחו המשיב והנאשם הנוסף לבצע את זממם כנגד קורבנות נוספים, כפי שפורט באישום הראשון. אל מול אלימות מעוררת סלידה שכזו, שנעשתה כפי הנראה למען בצע כסף יש להגיב ביד קשה ביותר. שומה על בתי המשפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו. יתרה מכך, מעשיו של המשיב נועדו על מנת להשיג נשק שלא כדין, ולסחור בו, והוא אף קיבל לידו חלק מהתמורה מהסחר הלא חוקי. אין צורך להכביר במילים על הסכנה הרבה הטמונה בסחר בנשק שלא כדין. לא ניתן לצפות מראש לאן יגיע וכלפי מי יכוון. בעבירות מסוג זה טמונה סכנה ממשית לחיי אדם. אשר על כן, מעשיו של המשיב מצדיקים ענישה מחמירה שיהא בה להרתיע אותו, כמו גם אחרים, ממעשים דומים בעתיד. כמו כן, יש להביא כשיקול לחומרה את התרשמות קצינת המבחן כי קיימת היתכנות להישנות התנהגות אלימה מצידו של המשיב בעתיד. 10. עם זאת, הלכה היא כי ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה (ראו למשל ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (לא פורסם, 3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל, פיסקה 7(ב) (לא פורסם, 3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל, פיסקה 11 (טרם פורסם, 29.1.2009)). לא בלי התלבטות נראה לנו כי על אף חומרת מעשיו של המשיב, אין זה אחד מאותם מקרים המצדיקים התערבותה של ערכאת ערעור בעונש לאור נסיבותיו של המקרה הנדון. אנו סבורים כי בית המשפט המחוזי איזן את כלל השיקולים הרלוונטיים, הן מבחינת נסיבות האירוע והן מבחינת נסיבותיו האישיות של המשיב, וכי העונש שהוטל הינו ראוי, בנסיבות אלו, ובשים לב למדרג הענישה הכולל בפרשה זו. אכן לצד החומרה הרבה שיש בעבירות שביצע המשיב, ישנם שיקולים לקולה כפי שפירט בית המשפט המחוזי, ויש להביא אותם בכלל חשבון במשקלם הראוי. 11. לצד האינטרס הציבורי הדורש ענישה מרתיעה כנגד מי ששותף לביצוע עבירות כה חמורות, עדיין יש לזכור כי הענישה במדינת ישראל היא אינדיבידואלית. איש בחטאו יישא. כפי שציין בית משפט זה: "זאת תורת הגישה האינדיוידואלית בתורת הענישה המקובלת עלינו כקו מנחה בסוגיה קשה וסבוכה זו של הענישה ומטרותיה, ואין אנו רשאים "להקל" על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם, מתוך הסתמכות על הנמוק והחשש שמא הקלה במקרה מסוים הראוי לכך ישמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים לכך. חזקה על בית המשפט שידע להבחין בין מקרה למקרה לגופן של נסיבות ולעיצומם של דברים" (ע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4) 170, 174-175(1989); רע"פ 3173/09 פראגין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 5.5.2009). השיקולים הפרטניים במקרה שבפנינו מצדיקים את העונש שנגזר על המשיב, על אף החומרה הרבה שבמעשיו. כפי שעולה מפרוטוקול הדיון שנערך בבית המשפט המחוזי ביום 6.3.2011, בשלב הטיעונים לעונש של הנאשמים האחרים בפרשה, נראה כי גם המערערת עצמה סבורה כי יש לאבחן את חלקו של המשיב מחלקם של הנאשמים האחרים. נציגת המערערת הדגישה באותו דיון כי חלקו של המשיב הוא החלק הקטן ביותר. הוא לא תקף אישית את החייל ותפקידו התמצה בהסעת הנאשם הנוסף ובישיבה הרכב. עוד הודגש כי המשיב הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, להבדיל מהנאשמים האחרים בפרשה חמורה זו. אשר על כן נסיבותיו של האירוע, בו כאמור חלקו של המשיב היה קטן יחסית, לצד הודאתו במיוחס לו ונסיבותיו האישיות אינם מצדיקים התערבותנו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, וזאת ביחוד בהתחשב בכך שהעונש שהוטל על המשיב עומד ביחס ראוי למדרג הענישה הכולל בפרשה זו. זאת כמובן מבלי להביע כל עמדה על העונשים שנגזרו על הנאשמים האחרים בפרשה. 12. נדגיש כי אין לראות בפסק דיננו זה משום הבעת קלות ראש במעשיו הקשים של המשיב, המצדיקים מאסר מרתיע וממושך מאחורי סורג ובריח. אולם בנסיבותיו של מקרה זו ובנסיבותיה של פרשה זו והענישה שהוטלה בה, נראה כי אין מקום שערכאת ערעור תתערב בעונש המאסר שנגזר על המשיב. סוף דבר, אנו דוחים אפוא את הערעור. ניתן היום, כ"ט באדר ב התשע"א (4.4.2011). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10079890_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il