פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7986/04

עזרא שמואלי נ. המוסד לביטוח לאומי סניף ת'א

העותר ביקש התערבות בג"ץ בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בנוגע לחישוב קצבת הזקנה שלו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 14/12/2004 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7986/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטוח לאומי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש התערבות בג"ץ בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בנוגע לחישוב קצבת הזקנה שלו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7986/04

עזרא שמואלי נ. המוסד לביטוח לאומי סניף ת'א

העותר ביקש התערבות בג"ץ בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בנוגע לחישוב קצבת הזקנה שלו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אדם שקיבל קצבת נכות והפך לזכאי לקצבת זקנה, ביקש מבג"ץ להתערב בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה שקבעה את אופן חישוב קצבתו. העותר טען כי התיקון לחוק הביטוח הלאומי מפלה אותו וכי בית הדין לא התייחס לטענותיו. בג"ץ דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי הוא אינו מתערב בפסקי דין של בתי הדין לעבודה אלא במקרים של טעות משפטית מהותית, דבר שלא נמצא במקרה זה. בית המשפט אישר את פרשנות בית הדין הארצי לפיה העותר אינו עומד בתנאי התחולה של התיקון החדש לחוק, ולכן חלים עליו הכללים הישנים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, א' א' לוי, מ' נאור
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עזרא שמואלי

נתבעים

  • המוסד לביטוח לאומי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בית הדין הארצי לא התייחס לטענות העותר.
  • סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי (בנוסחו המתוקן) מפלה בין נכים הזכאים לקצבת זקנה.
טיעוני ההגנה
  • העותר אינו עומד בתנאי התחולה של תיקון מס' 54 לחוק.
  • הוראות המעבר מחילות על העותר את הדין הקודם לתיקון.
  • הפחתת תוספת התלויים נעשתה כדין עם הגיע בת הזוג לגיל זקנה.
מחלוקות עובדתיות
  • תחולת תיקון מס' 54 לחוק הביטוח הלאומי על עניינו של העותר.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.
  • הוראות המעבר בתיקון מס' 54 לחוק.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
לא צוין מספר תיק ספציפי של בית הדין הארצי
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • ביטוח לאומי
  • קצבת זקנה
  • בית הדין לעבודה
  • התערבות בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק בג"ץ 7986/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7986/04 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור העותר: עזרא שמואלי נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי פסק – דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. העותר מבקש כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק יתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אשר קבע את דרכי חישוב קצבת הזקנה שהעותר זכאי לה. 2. העותר הינו יליד 1933, ושולמה לו לאורך שנים קצבת נכות כללית בתוספת קצבת תלויים בגין בת זוג לפי סעיף 199(1) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן – "החוק"). עם הגיעו לגיל 65 ב-1.5.98, החלה להשתלם לו קצבת זיקנה בגובה קצבת הנכות הכללית, ששולמה לו טרם הגיעו לגיל 65. בחודש אפריל 2001 מלאו לבת זוגו של העותר 60 שנה והיא החלה לקבל קצבת זקנה בעצמה. מאותו מועד הופסק תשלום התוספת בעד בת זוג שנכללה עד אותו זמן בקצבת הזיקנה ששולמה לעותר. 3. בית הדין האיזורי לעבודה קיבל תביעה של העותר וקבע כי חל עליו סעיף 251 לחוק כפי שתוקן ב-1.9.02 בתיקון מס' 54. משמעות הדבר היא כי הוא זכאי לקצבת זקנה בצירוף גמלה נוספת לנכה, שהינה סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת הזקנה. המוסד לביטוח לאומי ערער על קביעה זו לבית הדין הארצי לעבודה. 4. בית הדין הארצי קיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי וקבע כי בחינת זכאות העותר לקצבת זיקנה צריכה להיעשות על פי סעיף 251 לחוק טרם תיקונו כאמור. על פי הוראת מעבר באותו תיקון לחוק, תחולת התיקון מתייחסת לגבי גבר רק על מי שמלאו לו 65 שנים ביום 1.1.02. כיוון שלעותר מלאו 65 שנים ביום 1.5.98, חלה עליו הוראת סעיף 251 טרם תיקונה. הוראה זו במקורה קובעת כי קיצבת הזקנה מחליפה את קצבת הנכות ששולמה לנכה קודם לכן, אולם היא לא תיפחת מרמת קצבת הנכות האחרונה לה היה זכאי עובר לגיבוש זכותו לקיצבת זיקנה. כן קבע בית הדין כי עם הגיע בת זוגו של העותר לגיל 60, בדין הופחתה מקצבת הזיקנה המשולמת לו תוספת התלויים ששולמה לו קודם לכן. 4. בעתירתו, טוען העותר כי בית הדין הארצי לא התייחס לטענותיו; כן הוא טוען כי סעיף 251 לחוק על פי תיקונו הוא סעיף מפלה בין נכים לנכים הזכאים לקיצבת זיקנה, וכי על בית משפט זה להתערב ולשנות את הדבר. 5. דין העתירה להידחות. כלל הוא כי בית משפט זה לא יתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אלא מקום שמתגלית בפסק טעות משפטית מהותית אשר הצדק מחייב התערבות כדי לתקנה (בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"י מ(1) 673; בג"צ 840/03 ארגון כבאים מקצועיים בישראל – ועד הכבאים נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"י נז(6) 810). לא מצאנו בפרשנות שנתן בית הדין הארצי לעבודה לסעיף 251 לחוק, והאופן בו יישם פרשנות זו לעניינו של העותר, משום טעות, ולא כל שכן טעות מהותית, אשר הצדק מחייב לתקנה. לפיכך, אין העתירה מגלה עילה להתערבותנו. העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ב' בטבת תשס"ה (14.12.04). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04079860_R02.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il