פסק-דין בתיק בג"ץ 7980/06
בבית המשפט העליון בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 7980/06
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט ד' חשין
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין
הרבני הגדול בירושלים
2. בית הדין הרבני האזורי באר שבע
3. פלונית
בשם העותר:
בעצמו
פסק –דין
השופט ד' חשין:
1. עתירה זו היא גלגול חוזר של עתירה קודמת
שהגיש העותר באותו עניין. בעתירתו הנוכחית מבקש העותר להתיר לו להגיש תשובה לתגובת
המשיבה 3 (גרושתו) בעתירתו הקודמת (בג"ץ 5912/06), שנדחתה על הסף בפסק דין
מיום 17.9.06. כן מבקש העותר, בשנית, כי בית משפט זה יושיט לו סעד מן הצדק ויתערב בפסיקותיהם של המשיב 1 (מיום 8.12.05) והמשיב 2 (מיום 23.1.05 ומיום 18.12.05),
שעניינן חלוקת הרכוש בין העותר למשיבה 3.
2. דין העתירה להידחות על הסף.
תקנה 7(ב2) לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984, קובעת כי "בעל דין לא יגיש תשובה לתגובת המשיב
אלא ברשות בית המשפט". לפיכך, ומאחר שלא ניתנה רשות לכך מאת בית משפט זה, לא קמה למבקש זכות להשיב לתגובת המשיבה 3 בעתירתו הקודמת.
3. מעבר לדרוש אוסיף, כי טענותיו של העותר
ביחס לייצוגו על-ידי הטוען הרבני אדרי הועלו בפני בית משפט זה בעתירה הקודמת ונדחו. אף בעתירה דנן לא עלה בידי העותר לסתור את עובדת קיומו של ייפוי
הכוח מיום 22.3.05 בתיק. בנסיבות אלו לא נמצאה לי עילה לאפשר לעותר לפנות שוב אל בית משפט זה בבקשה כי ידון בסוגייה זו בשנית. מושכלות ראשונים הם, כי צד לדיון בעניין שכבר הוכרע
בבית המשפט, אינו רשאי לשוב ולחזור על טענות שהועלו בדיון הקודם. כלל זה הוחל גם
על הדיונים המתנהלים בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אם מכוח תורת "מעשה בית דין" ואם מכוח המטרה של מניעת בזבוז זמנו של בית המשפט לריק על ידי
מתדיינים, שיביאו לפתחו בשנית עתירות שכבר הוכרעו (בג"ץ 3785/06 דוד סיני נ' מפכ"ל משטרת ישראל (טרם פורסם)).
4. אשר לטענותיו של העותר בדבר התעלמות המשיבים
1 ו-2 מטענותיו המרכזיות, הרי שהתערבותו של בית משפט זה בפסיקותיהם של בתי הדין הדתיים מוגבלת למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות צדק טבעי, סטייה
מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי, או כאשר נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו
בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר (סעיפים 15(ג) ו-15(ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה;
ראו, כדוגמה, בג"ץ 1811/03 דניאל שם אור נ' בית
הדין הרבני הגדול, פסק דין מיום 2.3.03). לאחר עיון בעתירה על צרופותיה,
לא מצאנו כי יש בטענותיו של העותר כדי להקים עילה להתערבות בית משפט זה במסגרת החריגים הקיצוניים לעיל, ואף לא בגדרי סעד מן הצדק.
5. העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, ל' בחשוון תשס"ז (21.11.2006).
ש ו פ
ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06079800_F01.doc עכב
מרכז מידע,
טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il