סעאבנה מאג'ד נ. ראש המועצה המקומית כפר-קרע עו"ד חסן עתאמנה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 797/00 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד העותרים: 1. סעאבנה מאג'ד 2. סונול ישראל בע"מ נגד המשיבים: 1. עו"ד חסן עתאמנה 2. נאדר מחמוד מסרי 3. אור טקס אויל השקעות חברת הדלק לישראל בע"מ 4. עו"ד איאד זחאלקה 5. עבדל פתח זחאלקה-חבר מועצה מקומית 6. משטרת ישראל 7. הועדה המקומית לתיכנון ולבניה עירון 8. משרד העבודה והרווחה 9. נזיה מסארוה ראש המועצה המקומית כפר קרע עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ג' בשבט התשס"ב (16.01.02) בשם העותרים 1-2: עו"ד סולומונוב עמנואל בשם המשיבים 1,4,9: עו"ד ביידוסי ת'אבת בשם המשיב 2: עו"ד ארשיד סאמי בשם המשיב 3: עו"ד זידאן סטאטור זידאן בשם המשיבים 6,8: עו"ד ליכט אברהם בשם המשיב 7: עו"ד דקה רסמי פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: 1. עניינה של העתירה בדרישת העותרים כי המשיב 1 (ראש המועצה) יבטל את רשיון העסק שניתן למשיב 2 (בעל תחנת דלק) להפעלת תחנת דלק בכפר קרע. תוקפו של רשיון העסק שניתן לבעל התחנה הוא עד ליום 26.12.01 ומשכך פג תוקפו. בתאריך 19.12.01 התחלף ראש המועצה ובא במקומו ראש מועצה חדש (משיב 9). 2. ב"כ ראש המועצה הנוכחי, הצהיר בפתח הדיון, כי בעתיד לא יינתן רשיון עסק למשיב 2 אלא אם כן יתקיימו כל התנאים הקבועים לכך בחוק. לדבריו, לא חידש ולא יחדש ראש המועצה החדש את רשיון העסק וזאת מהנימוקים המפורטים בתגובת פרקליטות המדינה בשם משטרת ישראל ומשרד העבודה והרווחה (משיבים 6 ו8-). בתגובתם של משיבים אלה צוין על ידם כי על פי הוראות החוק, עובר להענקת רשיון עסק להפעלת תחנת דלק וכתנאי מוקדם לכך, על המשיב 2 לקבל את אישורם המוקדם של המשרד לאיכות הסביבה, משטרת ישראל ושר העבודה והרווחה, למתן הרישיון. 3. לאור המוצהר והאמור לעיל, עושים אנו את הצו על תנאי שהוצא, לצו מוחלט, באופן שראש המועצה המקומית כפר קרע לא יתן למשיב 2 רשיון להפעלת תחנת דלק, אלא אם כן עובר להענקת רשיון כזה וכתנאי מוקדם לכך, יהיו בידי משיב 2 אישורים עדכניים על פי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח1968- והתקנות והצווים שהותקנו על-פיו, שהם, אישורים של המשרד לאיכות הסביבה, של משטרת ישראל ושל משרד העבודה והרווחה וכן יימצא בידו של משיב 2 רישיון בניה כחוק. 4. לאחר ששקלנו את טענות כל הצדדים בשאלת ההוצאות, אנו מחליטים לחייב את המשיבים 1 ו2- לשלם לכל אחד מן העותרים הוצאות בסך 10,000 ש"ח וכן למשיבים 6 ו8- יחד, הוצאות בסך 10,000 ש"ח. אין אנו מוצאים לפסוק הוצאות למשיבה 3 ולמשיב 4 באשר הטענות המתייחסות אליהם לא לובנו בדיון בעתירה במידה המצדיקה לפסוק להם הוצאות. ניתנה היום, ג' בשבט תשס"ב (16.1.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 00007970.J19 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il