פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 7963/21

עמי שמיר נ. עיריית ירושלים

בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית ירושלים בטענה להתרשלות בטיפול בשרידי אסבסט בואדי האסבסטונים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/01/2023 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 7963/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תובענה ייצוגית - מפגעי אסבסט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית ירושלים בטענה להתרשלות בטיפול בשרידי אסבסט בואדי האסבסטונים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 7963/21

עמי שמיר נ. עיריית ירושלים

בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית ירושלים בטענה להתרשלות בטיפול בשרידי אסבסט בואדי האסבסטונים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית ירושלים בטענה כי העירייה התרשלה בטיפול בשרידי אסבסט ב'ואדי האסבסטונים'. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לאחר שקבע כי לא הוכחו עילות התביעה, לא הוכח נזק, ולא התקיימו התנאים להגשת תובענה ייצוגית נגד רשות. המערערים ערערו לבית המשפט העליון על דחיית הבקשה ועל אי-פסיקת גמול ושכר טרחה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי אין עילה להתערב בממצאי העובדה של הערכאה הדיונית, אשר העדיפה את חוות דעת המומחה מטעם העירייה על פני זו של המערערים. משכך, לא נמצא מקום לפסוק גמול או שכר טרחה.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים י' וילנר, ג' כנפי-שטייניץ, ר' רונן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עמי שמיר
  • יניב בנדלין

נתבעים

  • עיריית ירושלים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העירייה התרשלה בטיפול בשרידי אסבסט שנותרו בואדי האסבסטונים
  • העירייה הפרה חובה שבחוק
  • קיומו של נזק לקבוצה
טיעוני ההגנה
  • העירייה פעלה כדין
  • לא הוכחה התרשלות
  • לא הוכח נזק
  • לא התקיימו התנאים להגשת תובענה ייצוגית נגד רשות
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת התרשלות בטיפול בשרידי האסבסט
  • האם הוכח נזק לקבוצה
  • האם חוות דעת המומחה מטעם המערערים עדיפה על זו של המשיבה

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוות דעתו של המומחה מטעם המשיבה
  • עדויות העדים שנשמעו בבית המשפט המחוזי
ראיות מרכזיות שנדחו
  • חוות דעת המומחה מטעם המערערים

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"צ 1177-02-20
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

תגיות נושא

  • תובענה ייצוגית
  • רשלנות
  • מפגעי אסבסט
  • עיריית ירושלים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

10000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7963/21 לפני: כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן המערערים: 1. עמי שמיר 2. יניב בנדלין נ ג ד המשיבה: עיריית ירושלים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט א' דראל) בת"צ 1177-02-20 מיום 12.9.2021 תאריך הישיבה: ‏כ"ד בטבת התשפ"ג (‏17.1.2023) בשם המערערים: עו"ד דוד סמואל בשם המשיבה: עו"ד אורי הברמן פסק-דין בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד רשות, עיריית ירושלים, שעיקרה בטענה להתרשלות העיריה בטיפול בשרידי אסבסט שנותרו ב"ואדי האסבסטונים" בירושלים, לאחר הריסת צריפי אסבסט בהם שוכנו עולים בעבר. דחיית בקשת האישור הושתתה בעיקרה על מסקנת בית המשפט המחוזי ולפיה לא התקיימו התנאים להגשת תובענה ייצוגית נגד רשות לפי סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ולפי פרט 6 לתוספת השנייה לחוק, ואף לא הוכח שקיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה. בהקשר אחרון זה נקבע, לאחר בחינת עילות התביעה לגופן, כי לא הונח בסיס לטענות המערערים להתרשלות העירייה או להפרת חובה שבחוק, ואף לא הונח בסיס מספק לקיומו של נזק. המערערים משיגים בערעורם על כלל קביעותיו של בית משפט המחוזי. כן הם טוענים שאף אם היה מקום לדחיית בקשת האישור, ראוי היה לפסוק גמול למערערים ושכ"ט עו"ד לבאי-כוחם. לאחר שבחנו את פסק דינו של בית משפט קמא, ונתנו דעתנו לטיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. נעיר כי לצורך מסקנה זו לא ראינו להידרש לטענות המערערים לעניין כשרותה של בקשת האישור לפי סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ופרט 6 לתוספת השנייה לחוק, ודי לנו במסקנתו של בית המשפט המחוזי כי לא הוכחו עילות התביעה, ולפיכך לא קיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה. מסקנתו זו של בית המשפט המחוזי נסמכה על ממצאי עובדה שקבע, על יסוד עדויות העדים שבאו לפניו, וכן על יסוד חוות דעתו של המומחה מטעם המשיבה, אותה ביכר על פני חוות דעת המומחה מטעם המערערים. בהינתן ההלכה ולפיה אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בממצאי עובדה שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, לא מצאנו עילה להתערב בממצאים עובדתיים אלה ובמסקנות המשפטיות הנגזרות מהן. לנוכח תוצאה זו, אף לא נמצא טעם מיוחד לפסיקת גמול למערערים ושכ"ט עו"ד לבאי-כוחם. הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיבה את הוצאות הערעור בסך 10,000 ₪. ניתן היום, ‏כ"ה בטבת התשפ"ג (‏18.1.2023). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 21079630_X16.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il