לואי חורי נ. כונס נכסים הרשמי

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7962/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין המערער: לואי חורי נ ג ד המשיבים: 1. כונס נכסים הרשמי 2. עו"ד נצר גיא ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט העמית י' בן-חמו) מיום 3.11.2021 בפש"ר 57078-01-19 בשם המערער: עו"ד אריג' חורי פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט העמית י' בן-חמו) מיום 3.11.2021 בפש"ר 57078-01-19, בו בוטל צו הכינוס שניתן למערער ונדחתה בקשתו להכריז עליו פושט רגל. הרקע לערעור ביום 23.1.2019 הגיש המערער בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל. על פי הצהרתו, במועד הגשת הבקשה עמדו חובותיו על סך של 3,516,565 ש"ח. עוד הצהיר המערער, מהנדס אזרחי במקצועו, בין היתר כי בשנת 2012 הקים חברה העוסקת בתחום הבנייה אשר במרוצת השנים נקלעה לקשיים כלכליים שבגינם ספגה הפסדים רבים, וכי הוא היה ערב באופן אישי לחובותיה. ביום 30.1.2019 ניתן צו כינוס לנכסי המערער; הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך של 1,200 ש"ח; ומשיב 2 מונה למנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד). דיון בבקשה נקבע ליום 3.11.2021. ביום 28.10.2021 הגיש המנהל המיוחד דוח מסכם בו ציין כי בקופת הכינוס הצטבר סכום של 35,926 ש"ח, בעוד שהוגשו נגד המערער 32 תביעות חוב בסך כולל של 4,237,044 ש"ח. עוד צוין כי המערער לא עמד בצו התשלומים שנקבע בעניינו, וכי עד למועד הגשת הדוח הוא צבר חוב פיגורים ביחס לחמישה חודשים בסך כולל של 6,000 ש"ח. בנוסף, המערער לא הגיש את הדוחות החודשיים באופן סדיר ורציף ולא המציא את כלל המסמכים הנדרשים ממנו. גם הדוחות שהגיש לא היו מהימנים, שכן הם לא כללו דיווחים על אודות תשלומים עליהם הצהיר במסגרת חקירתו, ובכלל זה שכר הטרחה ששילם לעורך דינו לצורך ייצוגו המשפטי ועשרות אלפי שקלים שהעביר לנושיו ב"שוק האפור". עוד צוין כי המערער לא מיצה את כושר השתכרותו וכי הוא עובד בשכר נמוך אשר אינו תואם את יכולותיו, כישוריו והשכלתו. נתונים אלה מלמדים כי המערער אינו מדווח על כלל הכנסותיו במסגרת הדוחות החודשיים שהגיש. בנסיבות המתוארות, המליץ המנהל המיוחד על ביטול צו הכינוס שניתן למערער מחמת התנהלות חסרת תום לב מצדו. בדיון שהתקיים ביום 3.11.2021 שב המנהל המיוחד על עמדתו והוסיף בין היתר כי המערער לא דיווח שבחודש אפריל 2021 השתחרר לחשבונו סך של כ-81,000 ש"ח, מתוכו נמשך סך של כ-30,000 ש"ח; וכי המערער פעל להבריח נכסים שונים בטרם נקט בהליכי פשיטת הרגל. המערער טען מנגד כי מאז ניתן צו הכינוס שילם את התשלומים החודשיים והגיש את הדוחות החודשיים כנדרש, על אף שחלקם הוגשו רטרואקטיבית ובמקבץ אחד. נטען גם כי המנהל המיוחד פעל בשיהוי רב עת שפנה אליו לראשונה בבקשה להמצאת שורה ארוכה של מסמכים הנוגעים להסתבכותו הכלכלית רק כשנתיים וחצי לאחר מתן צו הכינוס. חרף זאת, לאחר שקיבל את הדרישה הוא פעל להמציא את המסמכים המבוקשים לקראת החקירה שצפויה הייתה להיערך בעניינו. לאחר חקירתו מיום 30.8.2021 התבקש המערער להמציא מסמכים נוספים תוך זמן קצר וליתן את התייחסותו לכלל תביעות החוב שהוגשו נגדו, אולם לא עלה בידו לעשות כן משום שבסמוך למועד החקירה נזקק ללוות את אביו, הסובל ממחלה קשה, לבדיקות ולטיפולים רפואיים. בנסיבות אלה, דרישת המנהל המיוחד להמציא מסמכים רבים בתוך פרק זמן קצר ביותר היא חריגה, ועל כן המלצתו להורות על ביטול צו הכינוס בשל חוסר שיתוף פעולה מצדו אינה סבירה בנסיבות העניין. המערער הוסיף והדגיש כי הטענות העובדתיות שהעלה המנהל המיוחד בדוח ובדיון אינן נכונות. בתגובתו טען המנהל המיוחד כי נכון למועד הדיון המערער טרם המציא את כלל המסמכים שנתבקשו, וזאת על אף שחלפו כחודשיים מאז נערכה החקירה בעניינו. משיב 1 (להלן: הכנ"ר) הצטרף לעמדת המנהל המיוחד וטען כי המערער לא עמד בדרישות הבסיסיות ביותר בהליך. בתום הדיון ניתן פסק הדין מושא ערעור זה. בית המשפט קבע כי התמונה העובדתית העולה מממצאי הדוח המסכם היא כי מדובר במקרה מובהק בו ניתן לקבוע בוודאות שהמערער אינו ממלא אחר תנאיה של פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה), ועל כן הוא אינו זכאי להגנה הניתנת מכוחה. המערער משלם אלפי שקלים לנושים ב"שוק האפור", עובדה המצביעה כשלעצמה על היעדר תועלת בניהול ההליך בעניינו. כמו כן, אשתו של המערער מסרבת לשתף פעולה ולהגיש תדפיסים של חשבונה, וברי כי התדפיסים נחוצים על מנת לקבל תמונה ברורה של יכולתו הכלכלית של המערער. בנוסף, מבדיקת המנהל המיוחד עולה כי השתחרר לחשבון הבנק של המערער פיקדון בסך של 80,000 ש"ח עליו לא דיווח ומתוכו נמשכו כספים בסך של 30,000 ש"ח. פירעון חובותיו של המערער מחוץ למסגרת ההליך עולה כדי העדפת נושים. עוד הוסיף בית המשפט כי החייב יצר את החובות בחוסר תום לב שכן חלק ניכר מחובותיו הם בגין חוב של אחת מהחברות שלו לחברה אחרת בבעלותו; כי על אף שהוא מהנדס במקצועו, הוא עובד בעסק של אחיו כ"עוזר מהנדס" בשכר הנמוך ממשכורת מינימום, ומכאן שהוא אינו ממצה את כושר השתכרותו כנדרש; וכי ניתן להתרשם שהמערער פעל להבריח נכסים שונים בסמוך לבקשתו למתן צו כינוס ולהכרזתו פשוט רגל. משכך, הורה בית המשפט על דחיית בקשתו להכריז עליו פושט רגל ועל ביטול צו הכינוס בעניינו. עוד נקבע כי המערער לא יהיה רשאי להגיש בקשה חדשה לפשיטת רגל אלא בחלוף שנתיים. מכאן הערעור שלפנינו. יצוין כי לצד הערעור הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין ושל כלל הליכי ההוצאה לפועל העומדים ותלויים נגדו, אולם זו נדחתה בהחלטת השופטת ד' ברק-ארז מיום 13.12.2021. במסגרת הערעור העלה המערער בעיקרו של דבר השגות הנוגעות לאופן מילוי תפקידו של המנהל המיוחד. המערער טען כי שגה בית המשפט כאשר לא ייחס כל משקל למועד בו פנה אליו המנהל המיוחד לראשונה בבקשה להמצאת מסמכים, כשנתיים וחצי לאחר מתן צו הכינוס; למועד בו נערכה החקירה בעניינו, כחודשיים בלבד לפני מועד הדיון בהליך; ולמועד בו הגיש המנהל המיוחד את הדוח המסכם מטעמו, ימים ספורים בטרם הדיון בהליך, וזאת מבלי שניתנה למערער הזדמנות להתגונן מפני הטענות שהועלו בגדרו. נטען כי התנהלות המנהל המיוחד לוקה בחוסר מקצועיות ואינה עומדת בקנה אחד עם החובות המוטלות עליו על פי הנחיות הכנ"ר (האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, המחלקה המשפטית אוגדן הנחיות למנהלים מיוחדים ולנאמנים בהליך פשיטת הרגל 10, 75 (2017) (להלן: הנחיות הכנ"ר)). עוד נטען כי שגה בית המשפט כאשר לא נתן משקל לעובדה כי נכון למועד הדיון הוא הגיש את כלל הדוחות החודשיים וסילק את יתרת חוב הפיגורים, שנצברה בשל משבר הקורונה; ולא ייחס חשיבות לעובדה שאף אחד מהנושים לא התנגד לבקשה. בית המשפט התבסס בפסק דינו על עמדתו של המנהל המיוחד בלבד חלף הפעלת שיקול דעתו העצמאי, ולא התמודד עם טענותיו שהועלו במהלך הדיון. דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. כפי שנאמר פעמים רבות מספור, נקודת המוצא היא כי הליך פשיטת רגל הוא "חסד של המחוקק", וזאת בשל ההזדמנות המוענקת לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית (ראו לדוגמה: ע"א 3544/21 פלדבאו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 7 (24.8.2021); ע"א 7482/21 חסן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 11 (22.12.2021)). ואולם, היד המושטת כלפי החייב מלוּוה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו, בפרט מקום שבו הוא זה אשר יזם את הליך פשיטת הרגל. נוכח זאת, יש לוודא שהחייב לא ינצל את החסד שניתן לו לרעה, שכן "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית-המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר" (ראו: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004); ע"א 3542/21 ברק נ' קורן, פסקה 19 (3.2.2022)). כחלק מחובת תום הלב המוטלת על החייב, עליו לעמוד במגבלות שהוטלו עליו ובתשלומים החודשיים בהם הוא מחויב לפי צו התשלומים; וכן לשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה לו, ובכלל זה לחשוף את מלוא המידע הנדרש להערכת כלל הכנסותיו והוצאותיו ולהערכת כושר השתכרותו הפוטנציאלי (ראו: ע"א 7708/21 לנקרי נ' עו"ד איהאב סבאח – הנאמן לנכסי החייב, פסקה 10 (12.12.2021); ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9 (18.12.2019)). בענייננו, נראה כי לא יכול להיות חולק על כך שנפל פגם בהתנהלותו של המערער במסגרת ההליך. המערער צבר חוב פיגורים ביחס לתקופה לא מבוטלת, ולא פנה בבקשה להפחתת צו התשלומים שהושת עליו. כמו כן, במשך מספר חודשים נמנע המערער מהגשת דוחות חודשיים (הגם שבדיעבד תיקן לטענתו את מחדליו). חרף ההבנה לנסיבותיו האישיות של המערער, ולהסתבכותו הכלכלית בפרט, לא ניתן להתעלם מכך שהוא לא סיפק הסברים המניחים את הדעת ביחס להתנהלותו המתוארת ולממצאים שהועלו במסגרת הדוח המסכם, ובכלל זה להעברת התשלומים לנושיו ב"שוק האפור", באופן העולה כדי העדפת נושים, ולמכירת נכסיו זמן קצר טרם נכנס להליך. על כן, ואף אם נשעה לטענת המערער לפיה המנהל המיוחד לא פעל בחריצות, הרי שאין באמור כדי לרפא את הפגמים שנפלו בהתנהלותו. פסק הדין של בית המשפט ניתן אפוא בהתבסס על מכלול הנתונים שהוצגו לפניו בנוגע להתנהלותו חסרת תום הלב של המערער בהליך, בהתחשב בהמלצתו של המנהל המיוחד ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים בעל-פה לפניו. משאלו הם פני הדברים, ובשים לב לשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית הדנה בהליכי חדלות פירעון לנוכח מומחיותה הייחודית והתרשמותה הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין (ע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 7 (3.5.2021); ע"א 7496/21 ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ נ' י.מ האחים שמואלי בע"מ, פסקה 28 (3.1.2022); ע"א 6301/21 בוארון נ' אייל כהן בתפקידו כמנהל מיוחד, פסקה 8 (8.11.2021)), אין כל עילה להתערבות בפסק הדין. לא למותר לציין אין כל פסול בהסתמכותו של בית המשפט על המלצת המנהל המיוחד שניתנה במסגרת הדוח המסכם, בהיותו הגורם המקצועי האובייקטיבי המלווה את כלל הליכי פשיטת הרגל (ראו: רע"א 295/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (16.5.2018); רע"א 2968/18 פלוני נ' פלוני, פסקה 8 (12.8.2018)). הערעור נדחה אפוא בלא צורך בתשובה. לפנים משורת הדין, משלא התבקשה תשובה לערעור ובהתחשב במתכונת הדיונית שבה ניתנה ההכרעה ובמהות ההליך, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"א באדר א התשפ"ב (‏22.2.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21079620_N04.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1