פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 7959/16

זוהיר מרשוד איוב נ. מדינת ישראל

ערעור על פסק דין בנושא פיצויים בגין הפקעת מקרקעין ושווי דמי חכירה.

הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית ?
תאריך פרסום 09/04/2018 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 7959/16 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הפקעת מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על פסק דין בנושא פיצויים בגין הפקעת מקרקעין ושווי דמי חכירה.
החלטת בית המשפט הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית — בית המשפט החזיר את התיק לדיון נוסף בערכאה שמתחתיו.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 7959/16

זוהיר מרשוד איוב נ. מדינת ישראל

ערעור על פסק דין בנושא פיצויים בגין הפקעת מקרקעין ושווי דמי חכירה.

הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית ?

סיכום פסק הדין

המערערים, יורשיו של המנוח מרשוד חנא איוב, ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוגע לפיצויים בגין הפקעת קרקע. בית המשפט העליון דחה את טענותיהם בנוגע להיקף השטח (בהתבסס על הסכם חלוקה משנת 1962) ובנוגע להערכת שווי דמי החכירה (בהתבסס על חוות דעת שמאי). עם זאת, בהסכמת הצדדים, הוחלט להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן האם יש להחיל הלכות משפטיות חדשות שניתנו לאחר פסק דינו (הלכות אסדי ודבאח) על המקרה הנדון, תוך מתן אפשרות להגשת חוות דעת שמאיות משלימות.

השלכות רוחב

התיק עוסק בהחלת הלכות משפטיות חדשות בנוגע לפיצויי הפקעה על הליכים תלויים ועומדים.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים נ' סולברג, י' אלרון, י' וילנר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • זוהיר מרשוד איוב
  • חנא מרשוד איוב
  • נעמאן מרשוד איוב
  • יוסף מרשוד איוב
  • תייסיר מרשוד איוב
  • ריניה מרשוד איוב
  • מהא מרשוד איוב
  • גאנית מרשוד איוב

נתבעים

  • מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ערעור על קביעות בית המשפט המחוזי בנוגע להיקף השטח המופקע
  • ערעור על קביעות בית המשפט המחוזי בנוגע לשווי דמי החכירה האבודים
טיעוני ההגנה
  • הסתמכות על הסכם חלוקה משנת 1962 המפחית את שטח החלקה
  • הצדקת חוות דעת השמאי רוגובין שקבעה שווי לפי ייעוד חקלאי
מחלוקות עובדתיות
  • היקף השטח המדויק בגינו יש לפצות את המערערים
  • הערכת שווי דמי החכירה האבודים

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הסכם חלוקה משנת 1962
  • חוות דעת השמאי רוגובין
ראיות מרכזיות שנדחו
  • חוות דעת השמאי דרעי

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 28754-01-13
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 7959/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחיים ע"א 7959/16 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר המערערים: 1. זוהיר מרשוד איוב 2. חנא מרשוד איוב 3. נעמאן מרשוד איוב 4. יוסף מרשוד איוב 5. תייסיר מרשוד איוב 6. ריניה מרשוד איוב 7. מהא מרשוד איוב 8. גאנית מרשוד איוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 26.7.2016 בת"א 28754-01-13 שניתן על ידי כבוד השופט א' אליקים תאריך הישיבה: כ"ד בניסן התשע"ח (9.4.2018) בשם המערערים: עו"ד איימן אבורייא בשם המשיבה: עו"ד ברק מימון פסק-דין השופט נ' סולברג: למקרא סיכומי טענות ב"כ הצדדים, מזה ומזה, על רקע פסק הדין של בית המשפט המחוזי מושא הערעור, מנימוקיו, המלצנו למערערים לחזור בהם מערעורם, זולת עניין אחד שעלה על הפרק לאחר שניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי. היקף השטח שבגינו יש לפצות את המערערים עומד על 9,512 מ"ר. בטרם ההפקעה, בשנת 1962, ויתר המנוח מרשוד חנא איוב על שטח בהיקף של 2,581 מ"ר לטובת בעלי החלקה הסמוכה. הסכם החלוקה הוכח כדבעי, המערערים – יורשיהם של המנוח הנ"ל – לא סתרו אותו, לא במענה ל-4 מכתבים שהמשיבה שלחה אליהם, ולא במהלך המשפט. הסכם החלוקה ברור, קריא, מפורש, נשמר בגנזך המדינה עם חותמת מתאים למקור, וכאמור – לא נסתר. צדק בית המשפט המחוזי בפסיקתו בעניין זה, ונימוקי המשיבה במענה לטענות המערערים – נכוחים. אשר לשווי דמי החכירה האבודים – בצדק הועדפה חוות דעת השמאי רוגובין על זו של השמאי דרעי, ולא נמצאה לנו עילה להתערב בכך. החלקה המופקעת כלולה בייעוד חקלאי; לא בייעוד למגורים. גם המתודולוגיה שבה נערכה חוות הדעת של השמאי רוגובין הריהי נכונה, כפי שהראה בית המשפט המחוזי בפסק הדין. כאמור, עניין אחד טעון השלמה, ובהמלצתנו הוסכם לילך בעניינו במתווה דומה לזה שננקט לאחרונה, בע"א 7964/16 עאבד נ' מדינת ישראל (7.3.2018), ובע"א 8549/16 סעיד נ' רשות הפיתוח (19.3.2018). מדובר בהשלכה של ההלכה שנקבעה בע"א 4299/15 צאלח מוחמד אחמד אסדי ואח' נ' מדינת ישראל (8.12.2016), אשר הסתמכה על פסק הדין שניתן יומיים קודם לכן בע"א 7060/14 מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל נ' סמיח סאלח דבאח ואח' (6.12.2016)), על העניין נושא פסק הדין של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי מתבקש להשלים את פסק דינו בהתייחס להשלכות הלכות אסדי ודבאח הנ"ל, ככל שישנן. לצורך כך, ובהסכמת הצדדים, ניתן יהיה להגיש לבית המשפט המחוזי חוות דעת שמאיות משלימות. בית המשפט המחוזי יעשה ויחליט כחכמתו. מצידנו איננו נוקטים עמדה. כאמור, בכפוף להשלמה הנ"ל, בהסכמה, הערעור נדחה. אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ד בניסן התשע"ח (9.4.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16079590_O09.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il