עו"ד אליהוד יערי נ. שר המשפטים,פרופ' דניאל פרידמן

פסק-דין בתיק בג"ץ 7953/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7953/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותר: עו"ד אליהוד יערי נ ג ד המשיבים: 1. שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן 2. שר האוצר, מר רוני בר און עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד דנה בריסקמן פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. העותר, עורך דין במקצועו, פועל בשנים האחרונות במרץ רב לקידום הקמת "קרית משפט מודרנית באזור התעסוקה הארצי של תכנית המתאר שבאזור קרית אריה בפתח תקווה". העתירה מכוונת נגד היעדר החלטה של המשיבים בהתאם למוצע על ידו. העותר פנה בעניין זה בשנים האחרונות לכמה שרי משפטים. בעתירה נתבקש צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יפעלו לקידום הרעיון המוצע ומדוע לא יקצו את המשאבים הנדרשים לכך. כן נתבקש צו על תנאי המונע מהמשיבים לקדם את התכנית הקיימת להרחבת מבנה בית המשפט המחוזי הקיים בתל אביב. 2. העותר הגיש בעבר עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים המכוונת נגד התכנית המפורטת למתחם המקיף את בית המשפט המחוזי בתל אביב, שבמסגרתה התירה עיריית תל אביב הקמת בניינים לצרכי מסחר ומשרדים (עת"מ 261/02 – להלן העתירה המינהלית בבאר שבע). העותר טען בעתירה כי תכנית זו אינה לוקחת בחשבון את צרכי מערכת בתי המשפט וצרכי המתדיינים וכי הבניה לצרכי מסחר ומשרדים תהיה על חשבון אחוזי הבניה שיש לייעד, לגישתו, לצורך הרחבת היכל בית המשפט בתל אביב. ביום 8.3.2004 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' הנשיא בדימוס ג' גלעדי) את העתירה. ערעור על פסק הדין טרם נדון (עע"מ 5572/04). כעבור זמן מה הגיש העותר עתירה מינהלית נוספת והפעם לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים (עת"מ 195/05 – להלן העתירה המינהלית בירושלים). העתירה כוונה נגד ההחלטה להרחיב את בית המשפט המחוזי הקיים בתל אביב, בטענה כי הליכי התכנון האדריכלי להרחבה הוענקו בניגוד לחוק בפטור ממכרז. במסגרת העתירה המינהלית בירושלים נתבקשו סעדים דומים לסעדים שנתבקשו בעתירה הנוכחית, שתכליתם למעשה החלפת תכנית ההרחבה בתכנית להקמת היכל בית משפט חדש בקרית אריה, כרעיונו העדכני של העותר. כך למשל ביקש העותר בעתירה המינהלית בירושלים צו על תנאי מדוע לא יועברו התקציבים שנועדו להרחבת בית המשפט הקיים לצורך הקמת "היכל משפט חדש לאזור תל אביב... במיקום שונה ומתאים יותר לבניית היכל משפט, בסדר גודל הדרוש לצרכי בית-המשפט". ביום 11.9.2005 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט נ' סולברג) את העתירה. בפסק הדין נקבע: "על-פי שורת הדין היה מקום לדחיית העתירה... עם זאת, נמסר על כך שבימים אלה בוחנת שרת המשפטים ביחד עם הנהלת בתי המשפט והמינהלת את האפשרות לבניית היכל בתי המשפט בתל אביב, במקום אחר. הסברתי לב"כ הצדדים את דעתי, כי אין בבחינה מחודשת זו כדי לשנות את סיווגו של המעשה נשוא העתירה, והוא עודנו, לדעתי 'מעשה עשוי'. ואולם נכון יהיה – וכך הוסכם – כי במסגרת הבחינה המחודשת יובאו במניין השיקולים, גם אלה שנימנו בעתירה זו". העותר לא ערער על פסק הדין. 3. בעקבות העתירה המינהלית בירושלים פנה העותר לשרי המשפטים בבקשה שלא להרחיב את בית המשפט המחוזי בתל אביב, ותחת זאת לאמץ ובדחיפות את תכניתו להקמת בית משפט חדש במיקום אחר, וכמוצע על ידו, באזור קרית אריה. ביום 28.3.2007 פנה העותר גם לשר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן אשר הפנה את העותר ליועצו הבכיר ד"ר גיא רוטקופף (להלן – יועץ השר). בתחילת אפריל 2007 נפגשו העותר ויועץ השר. העותר שטח בפגישה את תכניתו והתכתבויותיו בעניין הקמת היכל משפט חדש ואת הצורך בקבלת החלטה בנושא. לטענת העותר הבטיח לו יועץ השר ללמוד את הנושא ולהביא את הדברים בפני שר המשפטים, אולם מאז פגישתם ועד הגשת העתירה לא ניתן לו כל מענה. מכאן עתירה זו. 4. הטענה העיקרית בעתירה צופה פני עתיד ועניינה הצעת העותר להקמת היכל בית משפט חדש. לטענת העותר "צרכי מערכת המשפט" מחייבים תוספת של לפחות 150,000 מ"ר "שטחים עיקריים", כלשונו, באופן המצדיק החלטה דחופה על בנית היכל משפט חדש. לטענתו "בנית קרית משפט חדשה באתר המוצע בקרית אריה, על שטח של 31 דונם, תאפשר בניה מהירה, זולה ומודולרית של בתי-היכלי המשפט וכל הפונקציות השיפוטיות האחרות במחוז תל אביב והמרכז". לפיכך ראוי לדבריו כי המשיבים "יחדלו וימנעו מדחיית הדיון ויצאו בהכרעה והחלטה בעלת חשיבות עליונה לשלטון החוק.... ויורו לאלתר על הקמתה ובנייתה המיידית של קרית משפט במתחם קרית אריה". 5. העותר העלה בעתירה טענות נגד שני עניינים: הראשון הוא התכנית המפורטת למתחם המקיף את בית המשפט המחוזי בתל אביב ושעניינן בהרחבת בית המשפט הקיים. טענות בעניין זה הועלו כבר בעתירה המינהלית בבאר שבע, שנדחתה כאמור. השני הוא הצורך להקים ובדחיפות היכל משפט חדש. טענותיו של העותר, שיסודן בדיני התכנון והבניה, הועלו כבר בעתירה המינהלית בירושלים,שנדחתה כאמור. לפיכך בשני עניינים אלה שנדונו בערכאות הדיוניות (ובאחד מהם תלוי ועומד ערעור) אין מקום להתערבותו של בית משפט זה. אשר לצורך בהכרעה דחופה - עולה מן החומר המונח בפנינו כי הנושא נמצא אמנם תקופה ארוכה על סדר היום וכי בינתיים נפתח היכל משפט זמני בפתח תקווה. 6. הטענה היחידה שהועלתה בעתירה ושעשויה היתה לגלות עילה היא הטענה בדבר אי-מתן תשובה בכתב לפניית העותר ליועץ השר. לפיכך בהחלטתי מיום 20.9.2007 ביקשתי את תגובת המשיב 1 לעניין זה בלבד. 7. ביום 8.11.2007 הגישה פרקליטות המדינה את מכתבו של יועץ השר מיום 5.11.2007 לעותר ובו תשובה בכתב לטענה שהועלתה בעתירה. יועץ השר כתב לעותר כי עוד במפגש בתחילת אפריל 2007 הסביר לו כי "ההחלטה לגבי עיר המחוז בה יבנה בית המשפט טרם הוכרעה, ובכל מקרה בעניין זה עוסק מינהל הדיור הממשלתי, בראשותו של מר גבי שוחט". עוד כתב יועץ השר כי לאחר הפגישה הנזכרת התקיימו בין העותר ובינו מספר רב של שיחות טלפוניות בהן הובהר לעותר כי עליו לפנות בנושא לממונה על הדיור הממשלתי וכי הוא הגוף שמונה לבחון את הנושא. יועץ השר עדכן את העותר כי טרם התקבלה החלטה לעניין המקום בו ייבנה בית המשפט הקבוע של מחוז מרכז וכי מינהל הדיור הממשלתי בוחן כעת את החלופות השונות. יועץ השר הציע לעותר להעלות את בקשותיו והצעותיו לחלופות בפני מינהל הדיור הממשלתי. המדינה ביקשה להשית על העותר הוצאות משפט בהתחשב בכך שהעתירה אינה מגלה עילה ובהתחשב בהשתלשלות העניינים שפורטה במכתבו של יועץ השר. 8. משניתן מענה בכתב לפניית העותר לשר המשפטים – העתירה מיצתה את עצמה ואין עוד מקום לדון בטענת העותר לפיה לא קיבל תשובה לפנייתו. נראה כי העותר נענה, גם אם לא בכתב, פעמים רבות. יתירה מכך: לאחר מתן התגובה דין העתירה להידחות על הסף גם בשל אי מיצוי ההליכים בפני הרשות המוסמכת עובר לפנייה לבית המשפט הגבוה לצדק. אחד הכללים הבסיסיים שהותוו בהלכה הפסוקה בנוגע לביקורת השיפוטית הוא מיצוי ההליכים בפני הרשות המוסמכת עובר לפנייה לבית המשפט הגבוה לצדק (ראו דבריי ב-בג"ץ 9403/05 מסוף העברת מסמכי מחשבים בע"מ נ' שר האוצר (מיום 6.10.2005)). דרישת מיצוי ההליכים איננה רק דרישה פורמאלית. היא נועדה בין היתר להביא את העותר ואת הרשות המוסמכת לכדי הידברות וניסיון מוקדם לפתרון הסוגיה טרם הבאתה לפתחו של בית משפט זה (ראו גם בג"ץ 2365/06 צלול - עמותה לאיכות הסביבה ושימור ים-סוף נ' מדינת ישראל - השר לאיכות הסביבה (מיום 3.4.2006)). אשר לדחיפות העניין – אין מקום להתערבות בשלב זה, כאשר העניין מונח לפתחו של מינהל הדיור הממשלתי הבוחן חלופות לבניית היכל המשפט הקבוע של מחוז מרכז. על העותר למצות אפוא את ההליכים מול מינהל הדיור הממשלתי שכאמור במכתבו של יועץ השר, על החלטתו תימסר הודעה לעותר. אם ההחלטה שתתקבל בסופו של יום לא תהיה לרוחו של העותר, וככל שתהיה לו עילה על פי דין לכך, שערי בתי המשפט פתוחים. 9. העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏‏‏‏‏ח' כסלו, תשס"ח (18.11.2007). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07079530_C02.doc רפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il