פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 7947/13
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 7947/13
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המערער:
ראובן קרינסקי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בקריות
מיום 27.10.2013 בת"פ 20034-07-09, שניתנה
על ידי כבוד השופט י' טורס
בשם המערער: בעצמו
פסק-דין
1. לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט י' טורס) מיום 27.10.2013 שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 20034-07-09.
2. נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו, בין השאר, הפרה של הוראה חוקית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים ותקיפה. ההליך העיקרי המקורי נקבע לדיון בפני כבוד השופטת ר' לאופר חסון. לאור בקשת המערער, פסלה השופטת את עצמה מלדון בעניינו משום שדנה בנושא מעצרו. בהמשך, נדון ההליך בפני כבוד השופטת ט' תדמור-זמיר. בקשה של המערער לפסילת השופטת נדחתה, והיא נתנה הכרעת דין בעניינו. במסגרת הכרעת הדין, זוכה המערער מחלק מן האישומים והורשע ביתר העבירות שיוחסו לו. לאחר הכרעת הדין לא התייצב המערער להמשך המשפט, וההליכים בעניינו הותלו. ביני לביני, עברה כבוד השופטת ט' תדמור-זמיר לכהן בבית משפט אחר. לאחר איתורו של המערער, המשיך ההליך להתנהל בפני כבוד השופט י' טורס. ביום 15.10.2013, הגיש המערער בקשה, שלישית במספר, לבית המשפט לפסול עצמו מלדון בעניינו. בקשה זו לא צורפה לערעור שלפניי. ביום 27.10.2013, התקיים בפני בית המשפט דיון בבקשת הפסלות. במסגרת הדיון טען המערער טענות מגוונות הנוגעות למעצרו ולפגמים באישומים אשר הוגשו כנגדו. לאור פגמים אלו טען המערער כי אין לבית המשפט סמכות לדון בעניינו. המערער טען עוד כי כבוד השופט י' טורס אינו יכול לדון בהליך, משלא דן בשלב ההוכחות ומשלא הוא שנתן את הכרעת הדין. לבסוף, טען המערער כי מספר חודשים לפני תחילת כהונתו כשופט, הופיע כבוד השופט י' טורס כעורך דין בפני כבוד השופטת ט' תדמור-זמיר, ובאותו הליך זוכה הנאשם אותו ייצג. לשיטתו, יש בכך כדי להביא לפסילת השופט.
3. בהחלטתו שניתנה בתום הדיון, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בית המשפט ציין כי מאחר שמדובר בשלב הטיעונים לעונש, אין פגם בכך שלא דן בשלב ההוכחות ואינו יכול להכריע בדבר מהימנות העדים. בית המשפט הוסיף כי החלטה זו אף תואמת את בקשתו הקודמת של המערער כי כבוד השופטת ט' תדמור-זמיר לא תדון בעניינו. בנוסף, קבע בית המשפט כי הנסיבות שעליהן הצביע המערער אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט קבע כי יתר טענות המערער מופנות נגד הכרעת הדין אותה נתנה כבוד השופטת ט' תדמור-זמיר, כך שאין מקומן בבקשת פסלות, אלא בערעור אותו יוכל להגיש המערער ככל שימצא לנכון.
4. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. ככל שירדתי לסוף דעתו של המערער, המייצג את עצמו, חוזר הוא על שלל טענותיו כפי שהועלו בדיון בבית משפט קמא. בנוסף, לבקשה צורפה בקשה להעברת הדיון למחוז שיפוט אחר. דין הערעור, ובכלל זה הבקשה להעברת הדיון למחוז שיפוט אחר, להידחות. מרבית טענותיו של המערער נוגעות להכרעת הדין שניתנה בענייננו. טענות מסוג זה יש להעלות בגדרי ערעור על פסק הדין כולו. בוודאי שאין מקומן של טענות אלו במסגרת בקשת פסלות של שופט. זאת ועוד, העובדה שכבוד השופט שדן בסוגיית העונש לא היה זה שנתן את הכרעת הדין, אינה מונעת ממנו לדון בטיעונים לעונש וליתן את גזר הדין של המערער. למעלה מכך, גם אילו הייתה נענית בקשתו של המערער להחלפת המותב, הרי שעדיין ידון בנושא גזר דינו שופט שלא בפניו התנהל שלב ההוכחות. לבסוף, המערער לא הצביע על קיומן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). הופעתו של כבוד השופט י' טורס כבא כוח בהליך קודם בפני כבוד השופטת ט' תדמור-זמיר אינה מהווה עילת פסלות.
5. אשר על כן, הערעור נדחה מבלי שהמשיבה נתבקשה להגיב. אוסיף כי כתב הערעור רצוף בביטויים בלתי ראויים (למשל בסעיף 14). הערעור עצמו חסר יסוד כלשהו. בנסיבות אלה על המערער לנמק עד ליום 12.12.2013 מדוע לא יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
ניתן היום, ל' בכסלו התשע"ד (3.12.2013).
ה נ ש י א
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13079470_S01.doc דז
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il