צבי זולדן נ. מדינת ישראל

2 בבית המשפט העליון עפס"פ 79466-09-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: צבי זולדן נגד המשיבות: מדינת ישראל ערעור על החלטותיו של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו בת"פ 34846-06-24 ובבע"ח 5370-09-25 מיום 29.9.2025 שניתנה על ידי כב' השופטת ענת יהב בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטותיו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ע' יהב) מיום 29.9.2025 בת"פ 34846-06-24 ובבע"ח 5370-09-25 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. עניינו של ההליך ת"פ 34846-06-24 בכתב אישום המייחס למערער עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 של הטרדה באמצעות מתקן בזק, ועבירה לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 של הפרת צו בית-משפט שנועד להגן על אדם. עניינו של ההליך בע"ח 5370-09-25 בבקשה לעיון בחומרי חקירה שהגיש המערער, שלא באמצעות באת-כוחו, בקשר לכתב אישום זה. בהמשך להגשת הבקשה לעיון בחומרי חקירה, המותב הורה לבאת-כוח המערער להבהיר אם הודע לה על הפסקת ייצוגו של המערער; ומשלא נמסרה התייחסותה במועד, קבע המותב כי ניתן יהיה לבחון את הבקשה ולקבל את עמדת המשיבה רק לאחר התייצבות המערער לדיון. 2. ביום 29.9.2025 הגיש המערער בשני ההליכים, שלא באמצעות באת-כוחו, בקשה (זהה) לפסילת המותב שבה טען כי על המותב לפסול את עצמו מלדון באחד משני ההליכים. זאת, כך המערער, מכיוון שבקשתו לעיון בחומרי חקירה צריך שתידון על ידי מותב אחר מזה שדן בכתב האישום. למען שלמות התמונה יצוין כי בד בבד הגיש המערער לבית משפט זה בקשה להעברת מקום דיון, אשר נדחתה בו ביום (הד"פ 76079-09-25 זולדן נ' מדינת ישראל (29.9.2025) (השופטת ג' כנפי-שטייניץ)). 3. עוד באותו יום ניתנה החלטת המותב בת"פ 3846-06-24, לפיה הוא משמש כשופט מוקד, ולא כשופט בתיק העיקרי, אשר יתנהל ככל שהמערער יבקש לכפור בכתב האישום ולנהל הוכחות. על כן הסביר המותב, כי הוא יכול לבחון את כלל הראיות ולהיחשף אליהן, ואף לדון בבקשות שונות כמו בקשה לקבלת חומרי חקירה. כמו כן, בבע"ח 5370-09-25 הבהיר המותב בהחלטתו כי ניתנה החלטה בבקשה זו בתיק הנוסף. 4. מכאן הערעור שלפניי, שגם אותו הגיש המערער שלא באמצעות באת-כוחו. המערער טוען כי חרף האמור בהחלטת המותב מיום 29.9.2025, מעיון ב"נט המשפט" עולה שהמותב יושב גם בתיק העיקרי, ולכן – בהתאם לסעיף 74(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי) – היה על המותב לפסול את עצמו מאחד ההליכים. על כן, מבקש המערער להורות על פסילת המותב מלדון באחד ההליכים או בשניהם, עקב "חשש לחוסר צדק". 5. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. המבחן לפסלות שופט, בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הוא כי "קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". המותב הבהיר כאמור בהחלטתו מיום 29.9.2025 כי הוא משמש כשופט מוקד, וכי הוא אינו אמור לדון בהליך העיקרי (לעניין טיבו והשלכותיו של דיון בפני שופט מוקד, ראו: עפס"פ 38130-08-25 אייל נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (29.9.2025) (להלן: עניין אייל). על כן, ככל שהמערער טוען כי חרף הבהרת המותב, המותב עשוי בכל זאת להידרש בעתיד לדון בהליך העיקרי – לאחר סיום הטיפול בו כשופט מוקד – הרי שמדובר בטענה ספקולטיבית המתייחסת לאירועים שטרם התרחשו. כפי שכבר נקבע בפסיקתו של בית משפט זה, "אין להלום מצב שבו צד להליך מבקש 'להקדים תרופה למכה' ולפסול את המותב בטרם התברר כלל [...] אם התגבשו התנאים המבססים את עילת הפסילה" (ע"פ 8682/19 רוזנטל נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (6.1.2020)). די בכך כדי לדחות טענה זו, וזאת מבלי להביע כל עמדה בנוגע לנסיבות המקרה הקונקרטי. 6. לחלופין, ככל שהמערער טוען כי עצם הדיון בבקשה לעיון בחומרי החקירה יבסס עילה לפסילת המותב מלדון בעניינו כשופט מוקד – טענה זו אף היא אינה מקימה עילת פסלות. המערער לא פירט בבקשת הפסלות או בערעורו מדוע עיונו של המותב בחומרי החקירה המבוקשים יקים כשלעצמו חשש ממשי למשוא פנים מצדו (לעניין הרף לטענת פסלות המבוססת על היחשפות לחומרים בלתי-קבילים, ראו: ע"פ 4587/20 חאמד נ' מדינת ישראל, פסקה 3 ‏(5.8.2020‏)‏‏; ע"פ 8080/12 מדינת ישראל נ' אולמרט, פ"ד סז(1) 303, פסקה 14 לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס (2012)). 7. לסיום יוער, כי טוב יעשה המערער אם ינהל את הליכיו באמצעות ייצוג משפטי. 8. לנוכח האמור, הערעור נדחה. ניתן היום, י"ט כסלו תשפ"ו (09 דצמבר 2025). יצחק עמית נשיא