אלעד אילוז נ. כונס הנכסים הרשמי

6 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 794/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין המערער: אלעד אילוז נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד עדי גילת חכמון ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' טאהא) מיום 13.1.2022 בפר"ק 38779-09-16 ובפש"ר 46266-09-17 בשם המערער: עו"ד יוסף פרחי פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' טאהא) מיום 13.1.2022 בפר"ק 38779-09-16 ובפש"ר 46266-09-17, בה נדחתה בקשת המערער להעברת משיבה 2 מתפקידה כנאמנת לנכסיו. הרקע לערעור ברקע לערעור, הליכי חדלות פירעון המתנהלים הן בעניינו של המערער והן בעניינה של חברת י.א. מרכז המזון כפר תבור בע"מ (להלן: החברה) אשר נטען כי המערער הוא מנהלה והגורם העומד מאחוריה. כך, ביום 23.11.2016 ניתן צו פירוק נגד החברה, ומשיבה 2 (להלן: המשיבה) מונתה כמפרקהּ. כעשרה חודשים לאחר מכן, ביום 14.9.2017, ניתן במסגרת הליכי חדלות הפירעון של החברה פסק דין בהיעדר הגנה נגד המערער (אשר שהה בחוץ לארץ באותה תקופה), המחייבו בחובות החברה לפי סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983. נקבע כי המערער ניהל את נכסי החברה במרמה ועל כן יש להטיל עליו אחריות אישית לחובותיה (להלן: פסק הדין). על יסוד פסק הדין, הגישה המשיבה בקשה לבית המשפט המחוזי בנצרת למתן צו כינוס לנכסי המערער. ואכן, ביום 28.11.2017 ניתן צו כינוס לנכסי המערער, הוא חויב בתשלום חודשי בסך של 1,000 ש"ח והמשיבה מונתה מנהלת מיוחדת לנכסיו. ביום 3.6.2018 הכריז בית המשפט המחוזי על המערער פושט רגל ומינה את המשיבה נאמנת לנכסיו, לאחר שהוגשו נגדו תביעות חוב בסך כולל של כ-37 מיליון ש"ח ולאחר שנקבע כי המערער ביצע מעשה פשיטת רגל משיצא מן הארץ. המערער התקשה להשלים עם פסק הדין שניתן נגדו בהיעדר הגנה המטיל עליו אחריות לחובות החברה, וביום 26.8.2020 הגיש בקשה לביטולו. ביום 29.12.2020 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המערער לביטול פסק הדין. נקבע כי טענת המערער כי לא ידע על הבקשה שהוגשה נגדו לא הופרכה, אף כי היא מעוררת אי נוחות נוכח העובדה שהמערער שהה בחוץ לארץ על מנת להתחמק מחובותיו. כמו כן, נקבע כי סיכויי ההגנה להם טען המערער מצדיקים גם הם בירור חוזר של הבקשה לגופה. נוכח ביטול פסק הדין, הגיש המערער ביום 14.1.2021 בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל המתנהל נגדו. הבקשה נדחתה ביום 9.3.2021 משנמצא כי הוגשו נגד המערער תביעות חוב נוספות והמערער לא גילה יכולת פירעון; כי ביטול פסק הדין אין משמעותו כי החוב של המערער כלפי החברה אינו קיים; כי אין בביטול פסק הדין כדי לשמוט את הקרקע מתחת מעשה פשיטת הרגל המתבטא בכך שהמערער עזב את הארץ כדי להשתמט מתשלום חובותיו; וכי בהינתן אופיו הקולקטיבי של הליך חדלות הפירעון, ביטול פסק דין לטובת נושה מסוים (החברה) אינו מאיין את הצורך בהוכחת יתר התנאים המצדיקים ביטול הליך פשיטת רגל. משלא צלח ניסיון זה, הגיש המערער ביום 4.10.2021 בקשה לבית המשפט המחוזי להעברת המשיבה מתפקידה כנאמנת בהליך פשיטת הרגל, בה העלה שלוש טענות עיקריות: האחת, כי העובדה שהמשיבה ביקשה, בכובעה כמפרקת החברה, לראות במערער אחראי לחובות החברה ושבקשתה זו מתבררת כעת לגופה, מעמידה את המשיבה בניגוד עניינים שאינו מאפשר לה להמשיך ולשמש בעלת תפקיד בהליך פשיטת הרגל; השנייה, כי המשיבה מכפישה את שמו של המערער בפני צדדים שלישיים ובכללם עורכת דין שמונתה לייצגו מטעם הלשכה לסיוע המשפטי, גרושתו ונושה בהליך פשיטת הרגל; והשלישית, כי המשיבה אינה נכללת ברשימת הנאמנים מטעם משיב 1 (להלן: הכנ"ר), כך שמינויה נעשה בחוסר סמכות. במסגרת בקשה למתן החלטה שהגיש בהמשך, הוסיף כי המשיבה מתעלמת תדיר מפניותיו אליה וכי היא פעלה מאחורי הקלעים לשם הגשת תביעת חוב נגדו מטעם נושה אחר על מנת לסכל את בקשתו לביטול ההליך. המשיבה התנגדה לבקשת המערער, בציינה כי אין בכך שעתרה לחייבו בחובות החברה כדי להצביע על ניגוד עניינים הפוסל אותה מלשמש נאמנת בהליך פשיטת הרגל. אשר לטענה השנייה, צוין כי זו מתבססת על שמועות בלבד וכי לא צורפו תצהירים רלוונטיים לתמיכה בה. המשיבה אישרה כי ערכה שיחה עם גרושתו של המערער, אך טענה כי שיחה זו התקיימה מכוח סמכויותיה כנאמנת ולצורך קידום הליך פשיטת הרגל. בנוגע לטענת המערער בדבר מינויה של המשיבה בחוסר סמכות, נטען כי ההחלטה בדבר מינוי בעל תפקיד בהליך חדלות פירעון מסורה לבית המשפט אשר אינו מוגבל לרשימה סגורה כלשהי של בעלי תפקיד. הכנ"ר הצטרף לעמדת המשיבה, בציינו כי אין במינוי אדם למפרק בהליך פירוק של חברה ולבעל תפקיד בהליך פשיטת רגל של נושא משרה בה כדי להקים ניגוד עניינים אוטומטי, כאשר לעתים אף יש בצעד זה כדי לייעל את ההליכים, לקדמם ולפשטם. ביום 13.1.2022 נדחתה בקשת המערער. תחילה ציין בית המשפט כי מדובר בבקשה חסרת בסיס נגד המשיבה אשר מבצעת את תפקידה על הצד הטוב ביותר ובמקצועיות רבה ללא רבב. כך נקבע כי אין ממש בטענות המערער באשר להימצאותה של המשיבה בניגוד עניינים לנוכח כפל תפקידיה. צוין כי במקרים מסוימים אף ישנה עדיפות לכך שימונה אותו בעל תפקיד הן בהליכי פירוק של תאגיד והן בהליכי חדלות פירעון אישיים של נושאי משרה בו, שכן יש בכך כדי למנוע הכרעות סותרות בתביעות חוב, לאפשר לבעל התפקיד לקבל תמונה רחבה יותר ולבצע חקירות יעילות ואפקטיביות. עוד הובהר, כי ככל שיתעורר ניגוד עניינים ספציפי, כגון ביחס להכרעה בתביעת החוב שהגישה המשיבה נגד המערער בשם החברה, ימונה בעל תפקיד אחר לצורך ההכרעה בתביעת חוב זו. כמו כן נדחתה טענת המערער למשוא פנים מטעם המשיבה בשל שיחות עם צדדים שלישיים שונים, בהיעדר ראיות רלוונטיות לנכונותה ומשלא גובתה טענה זו בתצהירים מתאימים. עוד נקבע כי אין ממש בטענת המערער כי המשיבה מונתה בחוסר סמכות משום ששמה אינו נמנה עם רשימת בעלי התפקיד מטעם הכנ"ר. זאת בשים לב לכך שהוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון), המורות על מינוי נאמן שנכלל ברשימה ייעודית של נאמנים, אינן חולשות על הליכי חדלות הפירעון בעניינו של המערער אשר מתנהלים לפי הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה). כמו כן, הנאמנת מונתה בשל בקיאותה בהליך הפירוק ומתוך כוונה לייעל את הליך פשיטת הרגל. עוד צוין כי טענה זו לוקה בחוסר תום לב ובשיהוי. על כל אלה הוסיף בית המשפט כי יש לדחות את הבקשה אף מחמת עיתוי הגשתה, כאשר היא נגועה במידה רבה של חוסר תום לב ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. זאת שעה שהליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער מתנהל כבר משנת 2017 ואין חולק על כך שהמערער שב מחוץ לארץ בחודש ספטמבר שנת 2020, למעלה משנה טרם הגשת הבקשה להעברת המשיבה מתפקידה. מכאן הערעור שלפנינו, במסגרתו שב המערער על טענותיו שהעלה לפני בית המשפט המחוזי. המערער טוען כי המשיבה יזמה את הליך פשיטת הרגל נגדו; כי עם ביטול פסק הדין פנתה לנושה מסוים בבקשה להגיש תביעת חוב בהליך על מנת למנוע את ביטולו על ידי המערער; כי היא מכפישה אותו ומתעמרת בו בדרכים שונות; וכי היא עושה כל שלאל ידה על מנת לסכל אפשרות לאישור הסדר נושים בהליך. לשיטתו מכלול הדברים מצביע על ניגוד עניינים המונע מהמשיבה להמשיך ולשמש בתפקידה. נטען כי המשיבה גיבשה דעה שלילית לגביו וכי הדברים עולים מבין שורות כתבי טענותיה ומדברים שלכאורה שֹחה בעבר לעורך דינו ולגרושתו. לכל אלה מצטרפת העובדה שהמשיבה בתפקידה כמפרקת החברה עתרה לקבוע כי המערער אחראי באופן ישיר לחובותיה באופן שמקים ניגוד עניינים מובנה ביחס לאפשרות שתמשיך לשמש נאמנת בהליך פשיטת הרגל. המערער חוזר על טענתו כי המשיבה אינה מופיעה ברשימת הנאמנים, באופן שמעורר ספק בדבר קיומה של סמכות למנותה כבעלת תפקיד. דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דינו להיות מסולק על הסף, בין אם לפי תקנה 147(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) ובין אם לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות. לא אחת נפסק כי החלטה הדוחה בקשה להעברה מתפקידו של בעל תפקיד בהליך חדלות פירעון המתנהל לפי הפקודה, מהווה "החלטה אחרת" הנתונה לערעור ברשות בלבד (ראו: ע"א 3823/21 שימר נ' ארז חבר, עו"ד, נאמן, פסקה 8 (21.7.2021) (להלן: עניין שימר) והאסמכתאות הנזכרות שם; רע"א 120/22 רביצקי נ' שמואל מיכאל, עו"ד, פסקה 13 (26.5.2022) (להלן: עניין רביצקי)). אמנם, לפי סעיף 349(א)(2) לחוק חדלות פירעון החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של נאמן לפי סעיפים 55 או 140 לחוק האמור מהווה פסק דין הנתון לערעור בזכות. ברם, אין בכך כדי להשליך על ענייננו, לנוכח העובדה שחוק חדלות פירעון אינו חל על המקרה דנן בהינתן מועד פתיחתו של הליך פשיטת הרגל. המסקנה היא, אפוא, כי כלל לא עומדת למערער זכות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 13.1.2022, וכי תחת ההליך שבכותרת היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור. די בכך כדי להוביל למחיקת הערעור על הסף, בהיעדר זכות ערעור, לפי תקנה 147(ב)(2) לתקנות. בבחינת למעלה מן הצורך, אעיר כי גם לגופו של עניין דין הערעור להידחות. כלל הוא כי על המבקש להעביר בעל תפקיד מתפקידו בהליכי חדלות פירעון מחמת ניגוד עניינים מוטל הנטל להראות כי קיים חשש קונקרטי וממשי להימצאותו בניגוד עניינים, ולבסס טענות אלה היטב (רע"א 8765/15 פרנקפורט נ' אינסל, פסקה 5 (13.3.2016) (להלן: עניין פרנקפורט); רע"א 5347/18 ש.א עובדיה בע"מ נ' עו"ד גולדבלט-לוי, פסקה 8 (16.9.2018) (להלן: עניין עובדיה); רע"א 8702/19 זועבי נ' זהר אלר חברה לנאמנויות בע"מ, פסקאות 12-11 (13.2.2020); רע"א 3138/21 דיוטי פארם פ"ת בע"מ נ' ארז חבר, עו"ד, בתפקידו ככונס נכסים, פסקאות 15-14 (29.6.2021) (להלן: עניין דיוטי פארם); עניין שימר, פסקאות 12-10; עניין רביצקי, פסקה 15).   במקרה זה טענת המערער לניגוד עניינים נסמכת בעיקר על העובדה שהמשיבה משמשת כמפרקת החברה והגישה נגדו במסגרת זו תביעה לחיוב כספי בגין חובות החברה. אולם מעבר לטענות כלליות אלה וטענות כלליות נוספות, לא עלה בידי המערער להצביע על נתונים ממשיים המלמדים על חשש קונקרטי לניגוד עניינים המונע מן המשיבה לשמש נאמנת בהליך פשיטת הרגל בעניינו. בית המשפט המחוזי אף ציין כי ככל שיתעורר ניגוד עניינים קונקרטי, למשל בקשר להכרעה בתביעת החוב שהגישה המשיבה נגד המערער בשם החברה, ימונה בעל תפקיד אחר. לא למותר לציין כי עצם העובדה שהמשיבה הגישה נגד המערער, בכובעה כמפרקת החברה, תביעה לחיובו בחובות החברה, אינה מקימה כשלעצמה ניגוד עניינים. זאת, כפי שמינויו של בא-כוח של נושה שיזם הליך נגד חייב, כבעל תפקיד, אינו מבססת כשלעצמה טענה לניגוד עניינים ואף נתפסת כמוצדקת מטעמי יעילות ולשם קידום תכלית פירעון החוב לנושים (רע"א 4400/15 בן משה (חלה) נ' עו"ד מרים זפט, "מנהלת מיוחדת" לנכסי "החייב", (30.6.2015); עניין שימר, פסקה 13; עניין דיוטי פארם, פסקה 15; עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים 503-500 (2019) (להלן: מאור ודגני)). כמו כן, נכון הוא כי היה גם מקום לדחות את בקשת המערער מחמת עיתוי הגשתה. אין חולק כי העובדות שעל בסיסן התבקשה העברת המשיבה מתפקידה – בעיקר היותה משמשת גם כמפרקת החברה – היו ידועות לו מלכתחילה. בצדק אפוא קבע בית המשפט המחוזי כי אין לשעות לטענה זו בעיתוי הנוכחי (וראו למשל: עניין עובדיה, פסקה 9; רע"א 8315/20 נעאמנה נ' עו"ד מוטי בן ארצי, פסקה 10 (21.1.2021)). על כך יש להוסיף כי אין ממש בטענות המערער כי מינוי המשיבה נעשה בחוסר סמכות מפני שהמשיבה אינה נמנית ברשימת הנאמנים שגובשה על ידי ועדה ציבורית לפי סעיפים 125 ו-126 לחוק חדלות פירעון. כפי שציין בית המשפט המחוזי, החובה למנות בעל תפקיד מתוך רשימת הנאמנים רלוונטית רק ביחס להליכים המתנהלים לפי חוק חדלות פירעון, והיא אינה תקפה לגבי הליכים המתנהלים מכוח הפקודה, כבענייננו. הערעור מסולק אפוא על הסף בלא צורך בתשובה. משלא התבקשה תשובה לערעור ולנוכח המתכונת הדיונית שבה ניתנה ההכרעה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22007940_N04.docx לש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1