פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בש"פ 7936/96

אילנה שפירא נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דין שקבע כי לא נכרת חוזה ביטוח להרחבת כיסוי עקב היעדר מסוימות בפרטי סכום הביטוח.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 15/01/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בש"פ — בקשות שונות פלילי.
מספר התיק 7936/96 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני ביטוח — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על פסק דין שקבע כי לא נכרת חוזה ביטוח להרחבת כיסוי עקב היעדר מסוימות בפרטי סכום הביטוח.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בש"פ 7936/96

אילנה שפירא נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דין שקבע כי לא נכרת חוזה ביטוח להרחבת כיסוי עקב היעדר מסוימות בפרטי סכום הביטוח.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המבקשת, אילנה שפירא, ביטחה את ביתה בחברת 'מגדל'. לאחר שיפוצים בבית, פנתה לסוכן הביטוח כדי להגדיל את הכיסוי הביטוחי. הסוכן התחייב לכיסוי מלא עד לעריכת שומה חדשה. בטרם בוצעה השומה, פרצה שריפה בבית. בית משפט השלום קיבל את תביעתה וקבע כי חברת הביטוח מחויבת להתחייבות הסוכן. בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וקבע כי לא נכרת חוזה בשל היעדר הסכמה על סכום הביטוח. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי הסכמת הצדדים לכיסוי ביטוחי של בית נתון, תוך הסכמה על מנגנון הערכה, מהווה חוזה מחייב. התיק הוחזר למחוזי להמשך דיון בשאלות נוספות.

השלכות רוחב

הלכה בנוגע לתוקף התחייבויות של סוכני ביטוח והשתכללות חוזי ביטוח גם בהיעדר סכום ביטוח נקוב מראש.

סוג הליך בקשות שונות פלילי (בש"פ)
הרכב השופטים ש' לוין, א' מצא, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אילנה שפירא

נתבעים

  • מגדל חברה לביטוח בע"מ
  • יצחק לוי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • סוכן הביטוח פעל כשלוחה של חברת הביטוח והתחייב לכיסוי ביטוחי מלא.
  • המבקשת פעלה בתום לב, מסרה מידע וביקשה הערכה מחודשת.
  • היעדר סכום ביטוח נקוב אינו מונע השתכללות חוזה כאשר הוסכם על מנגנון הערכה.
טיעוני ההגנה
  • לא נכרת חוזה להרחבת הביטוח בשל היעדר מסוימות (לא נקבע גבול אחריות).
  • היעדר הסכמה על דמי ביטוח ותגמולי ביטוח מונע את השתכללות החוזה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התחייבות סוכן הביטוח לכיסוי מלא מחייבת את חברת הביטוח.
  • האם חסרו פרטים מהותיים בחוזה הביטוח המונעים את תוקפו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • התחייבות סוכן הביטוח לכיסוי ביטוחי מלא לבית ולתכולתו.
  • פניית המבקשת להערכה מחודשת של ערך הבית והתכולה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"א 321/95
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
תקדימים משפטיים
  • סעיף 33 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981
  • סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981
  • סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973
  • סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981

תגיות נושא

  • דיני ביטוח
  • חוזה ביטוח
  • סוכן ביטוח
  • מסוימות בחוזה

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון רע"א 7936/96 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' אנגלרד המבקשת: אילנה שפירא נגד המשיבים: 1. מגדל חברה לביטוח בע"מ 2. יצחק לוי בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 26.9.96 בע"א 321/95 שניתן על ידי כבוד השופטים: אבן ארי, בר אופיר, אחיטוב תאריך הישיבה: ט"ז בטבת תשנ"ח (14.1.98) בשם המבקשת: עו"ד סלומון ועו"ד נוביץ' בשם המשיבה 1: עו"ד אטיאס אלישע בשם המשיב 2: אין התייצבות פסק-דין השופט י' אנגלרד: בהסכמת הצדדים ראינו בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. המבקשת היתה מבוטחת אצל המשיבה "מגדל" חברה לביטוח בע"מ, על פי פוליסה בשקלים ישנים הצמודה לדולר. הפוליסה חודשה ביום 20.6.85 לתקופה שמסתיימת ביום 30.6.86. ביום 17.12.85 סיימה המבקשת לערוך שיפוצים בביתה, ועל כן פנתה לסוכן הביטוח וביקשה להעריך מחדש את ערך הבית ותכולתו בשל השיפוץ ובשל רכישות ותוספות של פרטים בתכולה. כמו כן ביקשה התובעת ביטוח זמני מוגדל עד לביצוע ההערכה המחודשת. סוכן הביטוח הודיע למבקשת כי: אם יהיה צורך בכך הוא מתחייב לכך שיהיה כיסוי ביטוחי מלא לבית מגורי המבקשת ולתכולתו, לרבות התוספת בשווי המבנה והתכולה. במקביל פנה הסוכן לחברת "מגדל" והודיע על הצורך בשיגור סוקר לצורך שומה מחודשת של המבנה ותכולתו. למרבה הצער, טרם שנערך הסקר האמור, פרצה שריפה בבית מגורי המבקשת וכילתה את המבנה ופגעה קשות בכל אשר בו. בית משפט השלום בכפר-סבא, מפיו של סגן הנשיא הרטל, בהסתמכו על סעיף 33 לחוזה חוזה הביטוח, תשמ"א1981-, קבע כי סוכן הביטוח פעל כשלוחה של חברת הביטוח, וכי לעניין חובת הגילוי רואים את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות כידיעת המבטח. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת המבטחת כי מלכתחילה היתה טעות בהערכת שטח המבנה, בנימוק שקביעת שטח המבנה נעשתה על ידי סוכן הביטוח בהתבסס על דו"ח של שמאי; העובדה כי השמאי לא היה מוסמך לשום את שטח המבנה אינה יכולה לפעול לרעת המבקשת, כי הסוכן פעל גם כאן כשלוחה של המבטחת. השופט קבע כי משהודיע הסוכן למבקשת כי "יהיה כיסוי מלא (זמני) לכל התוספות", הרי שפעולתו זו מחייבת את חברת הביטוח. מסקנתו הסופית של השופט היתה כי על המבטחת לשלם למבקשת את מלוא תגמולי הביטוח עבור הבית ותכולתו כפי ערכם בפועל בעת השריפה. המשיבים ערערו על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בפסק דינם, הגיעו השופטים א' אבן ארי, ד' בר-אופיר וה' אחיטוב למסקנה אחרת. לדעתם, לא נכרת חוזה להרחבת סכום הביטוח, מאחר ולא נקבע גבול האחריות (היקף החבות) על ידי הצדדים. סוכן הביטוח והמבוטחת לא ידעו באיזה סכום ביטוח מדובר. ולכן סברו השופטים כי מאחר ושיעור דמי הביטוח ותגמולי הביטוח לא סוכמו בין הצדדים, חסרה ההתקשרות בפרטים מהותיים אשר לא ניתנים להשלמה. עם זאת, קבעו השופטים כי הפוליסה הקודמת נשארה בתוקפה ותנאיה חלים בין הצדדים. מאחר ותכולת הדירה והמבנה, במתכונתם החדשה עולים בשווים על הקבוע בפוליסה שבתוקף, מדובר במצב של "ביטוח בחסר" כמשמעותו בסעיף 60 לחוק חוזה הביטוח. לדעתנו, נתפש בית המשפט המחוזי לכלל טעות. הנתונים שחסרו בהתקשרות אינם מונעים השתכללות של חוזה בשל היעדר מסוימות. הסכמת הצדדים היתה לכיסוי ביטוחי של בית נתון ותכולה נתונה, שאת שיעורם החדש, לאחר השיפוץ, יש להעריך על ידי גורם מוסמך מטעם המבטחת. הסכמה זו התייחסה במפורש להשלמת פרט מהותי על ידי אחד הצדדים. אין כל מניעה, כי צדדים להתקשרות יסכימו לדרך זו של השלמת פרט. בנסיבות אלה אין אף צורך להיזקק לסעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג1973-. כפי שקבע השופט קמא בבית משפט השלום, היה גילוי מלא מצד המבקשת: היא הזרימה אינפורמציה, פתחה ביתה לרווחה בפני המבטחת לצורך כך, ואף הזמינה סיקור מקצועי נוסף. לסוכן הביטוח היתה לפחות תמונה כללית על היקף הסיכון (הזמני) שהוא הסכים לשאת בו. בנסיבות אלה, נוצר חוזה ביטוח חדש, כפי שהסוכן הבטיח במפורש. לאור מסקנתנו זו, אין לנו צורך להסתמך על סעיפים 19-17 לחוק חוזה הביטוח, שהיו מביאים אותנו לאותה תוצאה על יסוד חוזה הביטוח הקודם. אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור, ומחזירים את הדיון לבית המשפט המחוזי כדי שיחליט בכל השאלות הנוספות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ובהסכמת בעלי הדין גם בשאלות האחרות שכבר נדונו, לרבות גם הסוגיה של ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, ובערעור שכנגד שהוגש. המשיבים יישאו בהוצאות המבקשת בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין. ניתן היום, ט"ז בטבת תשנ"ח (14.1.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96079360.Q04 /שב