פחימה יורם (מאיר) נ. עו"ד אורן הראל- נאמן על נכסי החייב

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7933/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המערער: פחימה יורם (מאיר) נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אורן הראל - נאמן על נכסי החייב 2. כונס הנכסים הרשמי 3. עיזבון המנוח דהרי יחיאל ז"ל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת פ' גילת כהן) בפש"ר 3391-08-17 מיום 29.9.2022 בשם המערער: עו"ד צביקה מועלם פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת פ' גילת כהן) בפש"ר 3391-08-17 מיום 29.9.2022, בו נתקבלה בקשת משיב 1 לאישור הסכמתו להצעת הסדר נושים בתיק פשיטת רגל אחר, שהמערער הגיש בו תביעת חוב. הרקע לערעור ביום 2.8.2017 הגיש המערער בקשה לצו כינוס לנכסיו, בה הצהיר כי חובותיו מגיעים לסך של כ-900,000 ש"ח. באותו היום נעתר בית המשפט המחוזי לבקשתו, הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך של 500 ש"ח ומשיב 1 מונה למנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד). ביום 25.10.2018 הגיש המערער בקשה לביטול צו הכינוס, בה טען כי הוא מתקשה לעמוד בצו התשלומים ובהגשת דוחות ומבקש להסדיר בעצמו את החובות מול נושיו. המנהל המיוחד התנגד לבקשה וטען כי מדובר בהתנהלות בחוסר תום לב מצד המערער המנסה להסתיר סכומי כסף נכבדים בסך של 3.5 מיליון ש"ח שהוא עתיד לקבל כנושה בתיק פשיטת רגל בעניינו של אחר (פש"ר 20446-01-13), אשר משיב 3 הוא עיזבונו (להלן: דהרי ו-עיזבון דהרי, בהתאמה). משיב 2 (להלן: הכנ"ר) הצטרף לעמדת המנהל המיוחד והתנגד לביטול ההליך. בהחלטתו מיום 19.12.2018 דחה בית המשפט את הבקשה בציינו כי הליך פשיטת רגל איננו "תכנית כבקשתך" ואין המערער יכול לחזור בו כרצונו מבקשתו לפתיחת ההליך, מבלי שהתקבל אישור בית המשפט לכך לאחר שיבחן אם יהיה בהמשך ההליך משום תועלת לנושים. בענייננו, המערער לא גילה למנהל המיוחד כי הגיש תביעת חוב בהליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינו של דהרי, כאשר לפי המסתמן הוא צפוי לקבל עקב כך סכומי כסף לא מבוטלים. מכך עולה כי במקרה זה צפויה לנושי המערער תועלת מההליך אשר מצדיקה את קיומו. לבסוף הורה בית המשפט למערער להסיר את מחדליו שאם לא כן ינקטו נגדו אמצעי אכיפה. ביום 30.4.2019 הגיש המנהל המיוחד דוח מסכם בעניינו של המערער ממנו עלה כי הוא לא משתף פעולה בהליך, לא עומד בצו התשלומים החודשי, צבר חוב פיגורים בסך של 7,000 ש"ח, לא ממצה את כושר השתכרותו ולא ממציא דוחות ומסמכים נוספים שנדרש להמציא. המנהל המיוחד טען כי מחדלי המערער מהווים ניסיון חסר תום לב מצדו להביא לביטול ההליך, אולם לאור תביעת החוב שהגיש בהליך פשיטת הרגל המתנהל נגד דהרי, אין הצדקה לעשות כן. לאחר הגשת הדוח, הורה בית המשפט למערער בהחלטתו מיום 27.5.2019 להסיר את מחדליו. אלא שהמערער לא פעל להסרת מחדליו, וזאת גם לאחר שניתנו לו הזדמנויות נוספות לעשות כן. בשלב מסוים אף הוצא נגדו צו מאסר אשר בוטל לבסוף לאחר שהפקיד סך של 3,000 ש"ח בקופת הכינוס. ברם, גם צו המאסר שריחף מעל ראשו של המערער לא הביא לשינוי התנהלותו. ביום 18.5.2021 הגיש המנהל המיוחד הודעת עדכון בה ציין כי המערער לא פעל להשלמת מסמכים שנדרשו ממנו, לא הגיש דוחות, לא עמד בצו התשלומים והמשיך לצבור חוב פיגורים. כן ציין המנהל המיוחד כי המערער נמנע מלעדכן אותו בדבר התקדמות הטיפול בתביעת החוב שהגיש נגד דהרי. המנהל המיוחד ציין כי מעיון בתיק פשיטת הרגל בעניינו של דהרי התברר כי תביעת החוב שהגיש המערער אושרה על סך של 2,948,209 ש"ח, אך ערעור שהגיש דהרי על ההכרעה בתביעת החוב עודנו תלוי ועומד. בעוד שהמערער ממשיך במחדליו, ביום 6.1.2022 הוא הגיש לבית המשפט הצעת הסדר. המערער טען כי יש להפחית את סך החובות שאושרו נגדו נוכח הסכמות אליהן הגיע עם חלק מנושיו, ובכפוף לכך הציע כי הוא ישלם לנושים בדין קדימה את מלוא החוב הפסוק כלפיהם ולנושים בדין רגיל דיבידנד בשיעור של 50% מהחוב. הצעה זו נדחתה על ידי בית המשפט ביום 28.3.2022, לאחר שנקבע כי בהתחשב בהתנהלותו של המערער לאורך ההליך אשר אינו מקיים את הוראות בית המשפט, אינו מגיש דוחות ואינו מגלה את מלוא המידע שנדרש ממנו, לא ניתן לקיים בעניינו הליך הגון של הסדר נושים. זאת שכן הנושים אינם מודעים לתמונה המלאה בדבר התנהלותו הכלכלית באופן שבו יוכלו לשקול את הצעתו כדבעי. ביום 6.7.2022 הגיש המנהל המיוחד בקשה למתן הוראות בה עדכן כי דהרי נפטר במהלך ניהול הליך פשיטת הרגל בעניינו, ולאחר מכן נמשך ההליך אל מול עיזבונו. יורשיו של דהרי הגישו הצעת הסדר בתיק לפיה בתוך שישה חודשים הם יוסיפו סך של 375,000 ש"ח לסכום של 677,000 ש"ח שנצבר עד כה בקופת הכינוס, כך שהיתרה בקופה תעמוד על סך של 1,052,000 ש"ח; ערעורו של דהרי על ההכרעה בתביעת החוב שהגיש המערער – יידחה; והמערער יקבל את חלקו היחסי – 83% מכלל החובות המאושרים בדין רגיל. המנהל המיוחד טען כי יש לקבל את הצעת ההסדר לאור העובדה שקיים חשש שדחייתה תביא לביטול הליך פשיטת הרגל של עיזבון דהרי. כן צוין כי המערער התנגד להצעה, אך זאת בהסתמך על טענה כללית בלבד כי ניתן לקבל סכום כסף גדול יותר. לאור האמור נתבקש בית המשפט לאשר למנהל המיוחד להסכים להצעת ההסדר או לחלופין להורות למערער לשלם לקופת הכינוס את הסכום שהיה אמור להתקבל אם היתה מתקבלת הצעת ההסדר. בתגובתו מיום 1.8.2022 התנגד המערער לבקשה וטען כי יש לדחותה כיוון שהיא פוגעת בו ולטענתו לא מקדמת את נושיו. כן נטען כי המנהל המיוחד לא הציג לפני בית המשפט את מלוא הנתונים הרלוונטיים להכרעה בבקשה מעין זו, ולא הצטייד בטרם הגשתה בעמדתם של הכנ"ר ושל המערער. המערער חזר וביקש כי חלף היענות לבקשת המנהל המיוחד, יתקיים דיון בהצעת ההסדר "הנדיבה" שהוגשה מטעמו. בתסקיר שהוגש על ידי המנהל המיוחד ביום 29.8.2022 הוא ציין כי המערער ממשיך במחדליו ומנצל את ההליך לרעה – נושא בחוב פיגורים משמעותי של 40 תשלומים, כאשר מאז שהפקיד 3,000 ש"ח בעת שהוצא נגדו צו מאסר, לא הפקיד לקופת הכינוס מאומה; אינו מגיש מסמכים והבהרות שהתבקש להעביר; אינו ממצה את כושר השתכרותו ואף מתעורר חשש כי הוא עובד מבלי שהוא מדווח על הכנסותיו. בפסק דין מיום 29.9.2022 הוכרז המערער פושט רגל, המנהל המיוחד מונה לנאמן לנכסיו ונקבע כי יש לקבל את ההסדר המוצע בתיק פשיטת הרגל של עיזבון דהרי. בית המשפט עמד על התנהלות המערער בהליך, אשר לא עמד בצו התשלומים שהושת עליו חרף העובדה שזה הועמד על הצד הנמוך, לא הגיש דוחות חודשיים כנדרש, לא מיצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו ואף קיים חשש כי הוא עובד בעסק של הוריו מבלי שהוא מדווח על הכנסותיו. בשים לב להתנהלות זו; לכך שהמערער לא הציג מקורות כספיים אשר עשויים לשמש כאלטרנטיבה ראויה להצעת ההסדר; ולסיכון הרב הכרוך בהמשך ניהול ההליך בעניינו של דהרי אשר הלך לעולמו מבלי להותיר אחריו נכסים, כשהכרעת החוב איננה חלוטה וקיים חשש להימשכות ההליכים עוד זמן רב – מצא בית המשפט כי ההסדר המוצע על ידי עיזבון דהרי הינו ראוי. הובהר כי מדובר בהסדר אשר צפוי להכניס לקופה סך של 375,000 ש"ח בתוך 6 חודשים. בית המשפט ציין כי הוא מודע לקושי הכרוך בכך שמדובר בכפיית הסדר על המערער המתנגד לכך, אולם מדובר בפתרון המתאים בנסיבות העניין. הובהר כי אין באישור ההסדר כדי למנוע מהמערער לפנות אל המנהל המיוחד בבקשה להפחית את סכומי תביעות החוב נגדו אם יתברר כי הגיע להסכמות עם נושיו. מכאן הערעור שלפנינו, בו טוען המערער בעיקר כי למנהל המיוחד לא הייתה סמכות להיכנס בנעליו ולפעול בשמו בקשר להצעת ההסדר, בטרם הוכרז המערער פושט רגל ובטרם הוקנו נכסיו למנהל המיוחד. בנוסף על כך טען המערער כי פעולות המנהל המיוחד נעשו בחוסר תום לב תוך פגיעה אנושה בזכויותיו והעדפת אינטרס הנושים על פני כל אינטרס אחר כשהוא מסתפק בסכום מינימלי של כרבע מתביעת החוב שאושרה לו, אשר יספיק אך ורק לכיסוי החובות כלפי הנושים מבלי להותיר לו דבר. עוד טען המערער כי בית המשפט אישר את בקשת המנהל המיוחד מבלי שבחן את הצעת ההסדר על כלל רכיביה ובהתעלם משיקולים רלוונטיים שונים ומנתונים המצביעים על הבעייתיות הגלומה בה. דיון והכרעה דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. אכן, נכסי חייב מוקנים לנאמן רק עם הכרזתו פשיטת הרגל, לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה). אולם, גם טרם הכרזת החייב פושט רגל, רשאי המנהל המיוחד לפעול לגבי נכסיו, בכפוף לאישורו של בית המשפט (ראו: ע"א 2454/13 פרי-הר נ' עו"ד אורי חורש, פסקה 10 (24.3.2015); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1417 (מהדורה 13, 2020)). יתר על כן, גם כאשר מדובר בפעולות אשר ניתן לנקוט רק לאחר הכרזת חייב פשיטת רגל, כגון ביטול הענקה לפי סעיף 96 לפקודה, נקבע זה מכבר כי אין מניעה לדון בהן קודם ההכרזה (ראו למשל: ע"א 5822/16 שמיר נ' המנהל המיוחד עו"ד ארז חבר, פסקה 13 (24.1.2018)). על כן, אין בסיס לטענת המערער – אשר יצוין כי לא הועלתה ולוּ ברמז בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי – כי המנהל המיוחד פעל במקרה זה בחוסר סמכות. באשר ליתר טענות המערער, הרי שלא מצאתי כי הוא הצביע על עילה המצדיקה התערבות באישור הצעת ההסדר על ידי בית המשפט של פשיטת רגל, לו נתון שיקול דעת רחב לאור מומחיותו הייחודית בתחום כמו גם נוכח התרשמותו הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין (וראו למשל: ע"א 8013/22 עמי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 10 (14.2.2023); ע"א 4836/22 קוליש נ' עו"ד שמואל מיכאל, פסקה 10 (11.12.2022)). כידוע, על הליך פשיטת רגל חולשת דרישה קפדנית להתנהלות בתום לב מצד החייב בכל אחד משלבי ההליך (ראו לאחרונה מיני רבים: ע"א 8070/22 סעדאללה נ' עו"ד אביטל רושינבויץ – מנהלת מיוחדת, פסקה 7 (22.2.2023); ע"א 6244/22 אבו טריף נ' עו"ד יעקב זיסמן (הנאמן) בתפקידו כמנהל מיוחד, פסקה 10 (13.2.2023)). כחלק מדרישה זו מוטל על החייב לשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בעניינו, ובכלל זה עליו להגיש דוחות; לספק את מלוא המידע הדרוש ביחס לעיסוקיו, הכנסותיו והוצאותיו; לשלם את התשלומים אשר הושתו עליו בצו התשלומים; ולעמוד בכל יתר הדרישות שהוטלו עליו בהליך (ע"א 142/23 סרחאן נ' כונס נכסים הרשמי, פסקה 17 (10.1.2023); ע"א 7841/22 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 13 (19.12.2022)). בענייננו ברור כי המערער לא עמד בחובת תום הלב המוטלת עליו. התנהלותו לכל אורך ההליך התאפיינה בשורת מחדלים מכוונת וארוכה, לרבות סירובו לשתף פעולה עם המנהל המיוחד, הימנעותו מלהמציא דוחות חודשיים ומסמכים נוספים, אי-עמידתו בצו התשלומים שהוטל עליו, אי-מיצוי כושר השתכרותו, הימנעותו העקבית מלקיים את החלטות בית המשפט והחשש כי הוא עובד ומסתיר הכנסותיו. כל זאת כשברקע עומדת לחובת המערער העובדה כי הוא לא גילה כלל למנהל המיוחד את תביעת החוב שהגיש בהליך פשיטת הרגל שהתנהל בעניינו של דהרי. אמנם בדרך כלל תוצאת הפרת חובת תום הלב באופן כה מובהק היא ביטולו של ההליך (ראו למשל מיני רבים: ע"א 2586/23 אלוף נ' עו"ד אורן הראל (30.3.2023); ע"א 8055/22 אייל נ' עו"ד יניב אינסל (28.12.2022); ע"א 3456/22 בצר נ' עו"ד איהאב סבאח (28.11.2022)), אולם במקרה זה ביטול ההליך היה מיטיב דווקא עם המערער על חשבון נושיו, והדבר אף התבקש על ידו – על רקע הסתרת תביעת החוב שהגיש כאמור – בעוד שלנושים הייתה צפויה תועלת דווקא מהמשך קיום ההליך, כך שלא קמה כל הצדקה לבטלו. להתנהלותו חסרת תום הלב של המערער עדיין יש ליתן משקל בעת מציאת נקודת האיזון שבין זכויות החייב לבין אינטרס הנושים, ובצדק עשה כן בית המשפט. בהקשר זה, גם לא נפל פגם בכך שנלקחה בחשבון העובדה שאי-קבלת ההסדר המוצע הייתה עשויה להוביל לביטולו של הליך פשיטת הרגל בעניינו של דהרי. דבר אשר עלול היה להביא לכך שנושי המערער יפסידו כל אפשרות לזכות בדיבידנד. התוצאה היא שהערעור נדחה בלא צורך בתשובה. לפנים משורת הדין, משלא התבקשה תשובה ובהתחשב במתכונת הדיונית שבה ניתנה ההכרעה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ג' באייר התשפ"ג (‏24.4.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22079330_N04.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1