פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7927/06

המרכז לפלורליזם יהודי-התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ. הרשות ה

העותר ביקש להסדיר ולפקח על חלוקת כספי צדקה על ידי חברות קדישא מכספי ציבור.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 20/03/2008 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7927/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פיקוח על חברות קדישא — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להסדיר ולפקח על חלוקת כספי צדקה על ידי חברות קדישא מכספי ציבור.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7927/06

המרכז לפלורליזם יהודי-התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ. הרשות ה

העותר ביקש להסדיר ולפקח על חלוקת כספי צדקה על ידי חברות קדישא מכספי ציבור.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, המרכז לפלורליזם יהודי, הגישה עתירה נגד חברות קדישא ורשויות המדינה בדרישה להסדיר את חלוקת כספי הצדקה על ידי חברות קדישא. העותרת טענה כי חברות קדישא מחלקות כספים שמקורם בכספי ביטוח לאומי ומכירת חלקות קבר למטרות צדקה ללא פיקוח מספק. במהלך ההליך, המדינה גיבשה נוהל מפורט המגביל את חלוקת כספי הצדקה, קובע קריטריונים שוויוניים, מחייב הפרדה חשבונאית בין מקורות המימון, ודורש אישור מראש של הרשות המוסמכת לכל חלוקה. לאור העובדה שהמדינה יצרה תשתית פיקוח מוסדרת כפי שביקשה העותרת, הוסכם על מחיקת העתירה. בית המשפט פסק הוצאות משפט לטובת העותרת.

השלכות רוחב

קביעת סטנדרטים מחייבים ופיקוח מנהלי על אופן השימוש בכספי ציבור על ידי חברות קדישא.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, ס' ג'ובראן, י' אלון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • המרכז לפלורליזם יהודי-התנועה ליהדות מתקדמת בישראל

נתבעים

  • הרשות הארצית לשרותי דת
  • ראש הממשלה
  • רשם העמותות
  • המוסד לביטוח לאומי
  • חברה קדישא גחש"א תל אביב-יפו

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • דרישה להטלת פיקוח על העברת כספים שלא כדין למטרות צדקה
  • טענות בדבר התנהלות כספית לא תקינה של חברה קדישא
  • התנגדות למתן היתר לחלוקת כספי צדקה מעודפי כספי הביטוח הלאומי
טיעוני ההגנה
  • התנגדות לכל צורה של פיקוח והתנאה מראש על אופן חלוקת כספי צדקה (מצד חברה קדישא)
  • גיבוש נוהל וקריטריונים מוסדרים לחלוקת כספי צדקה תחת פיקוח (מצד המדינה)
מחלוקות עובדתיות
  • האם חברות קדישא רשאיות לחלק כספי צדקה מכספי ציבור
  • האם קיימת הפרדה חשבונאית נאותה בין מקורות המימון של חברות קדישא

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • דו"ח רואה חשבון משקיף
  • הנחיות מנכ"ל הרשות הארצית לשירותי דת
  • התחייבות המדינה לקביעת קריטריונים שוויוניים ושקופים

הדגשים פרוצדורליים

  • הגשת עתירה מתוקנת בעקבות שינוי עמדת המדינה
  • העתירה נמחקה לאחר שהמדינה אימצה נוהל פיקוח מוסדר

תגיות נושא

  • חברות קדישא
  • פיקוח מנהלי
  • כספי ציבור
  • צדקה
  • עמותות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

7500

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • אימוץ נוהל משרד הדתות לחלוקת כספי צדקה
  • התניית חלוקת כספי צדקה באישור מראש של הרשות המוסמכת
  • חובת הפרדה חשבונאית בין מקורות מימון שונים בחברות קדישא
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 7927/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7927/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' אלון העותר: המרכז לפלורליזם יהודי-התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ ג ד המשיבים: 1. הרשות הארצית לשרותי דת 2. ראש הממשלה 3. רשם העמותות 4. המוסד לביטוח לאומי 5. חברה קדישא גחש"א תל אביב-יפו עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ב באדר ב התשס"ח (19.03.08) בשם העותר: עו"ד יונית שליין בן-אור , עו"ד עינת הורוביץ בשם המשיבים 1-3: עו"ד אבי ליכט בשם המשיב 4: עו"ד עירית אלטשולר בשם המשיבה 5: עו"ד עו"ד אשר אקסלרד, עו"ד זלינגר פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. העתירה במקורה נועדה להביא להתניית תנאים שונים ברשיון הקבורה של חב' קדישא גחש"א ת"א-יפו, היא המשיבה 5 (להלן - החב' קדישא) לצורך הטלת פיקוח על העברת כספים שלא כדין על ידה למטרות צדקה, ובכלל זה, לטובת אברכים הלומדים בישיבות, וכן למשפחות נזקקות לשם עילוי נשמות הנפטרים. כן העלתה העתירה טענות שונות ביחס להתנהלותה הכספית של החב' קדישא. העתירה הופנתה כנגד רשויות המדינה המוסמכות לפקח על החברות קדישא, וכנגד החב' קדישא עצמה. 2. מתגובתה של המדינה מיום 1.11.06 עולה כי מאז 1.10.04 מונה לחב' קדישא רואה חשבון משקיף, אשר ליווה את פעילותה הכלכלית והכספית של החברה. בעקבות פיקוח הרשויות המוסמכות ורואה החשבון המלווה, חל שיפור משמעותי בהתנהלותה הכספית של החב' קדישא. באמצע מאי 2006 קבלה החב' קדישא אישור ניהול תקין מרשם העמותות. אשר לכספי הצדקה, נקטה הרשות המוסמכת, המפקחת על העמותה, בעמדה כי יש אכן מקום לקבוע מערכת קריטריונים כללית לתשלום כספי צדקה על ידי כלל החברות קדישא וישנה כונה להיערך לקביעת תשתית של כללים לחלוקה אמור, אשר ייכללו במסגרת תנאי רשיונות הקבורה הניתנים מעת לעת לגופים אלה. 3. בעקבות פניית העותרת, נבדק נושא העתירה על ידי הרשות המוסמכת, ובעקבות כך נדרשה תחילה החב' קדישא להימנע מחלוקת כספים למטרות צדקה מן התקציב השוטף של העמותה, המורכב מכספי ביטוח לאומי ומכירת חלקות בחיים. כן הונחתה החב' קדישא לפצל את הכנסותיה לשלושה חשבונות נפרדים: (1) כספי ביטוח לאומי המשמשים למימון הוצאות קבורה, ואחזקה שוטפת של בתי העלמין (2) כספים המגיעים לחב' קדישא ממכירת חלקות קבר בחיים, מהם מועברים כספים לטובת פיתוח בית עלמין בלבד (3) מקורות מימון עצמאיים של החב' קדישא, לרבות תרומות. 4. ביום 28.2.07 הוצאה הנחייה ממנכ"ל הרשות הארצית לשירותי דת לכל ראשי חברות קדישא, לפיה אסור להן לחלק כספי צדקה מדמי הקבורה המגיעים אליהם מן המוסד לביטוח לאומי ומכספי מכירות של חלקות קבר בחיים. על פי ההנחייה, כל חברה קדישא תהא רשאית לחלק צדקה מכספי תרומות על פי מבחנים שוויוניים, ענייניים, וסבירים, ותוך שקיפות מלאה. 5. ביום 10.6.07 הודיעה המדינה כי גיבשה את הכללים הבאים בנושא הנדון: באשר למקורות המימון – חברות קדישא המאוגדות כעמותות פרטיות או כחברות למטרות רווח רשאיות לחלק כספי צדקה מכספי דמי הקבורה המגיעים מן המוסד לביטוח לאומי בשיעור מירבי של 5% מדמי הקבורה, וכן מכספי תרומות או הכנסות אחרות של חברות קדישא ממקורות עצמיים אחרים. לעומת זאת, כספים הנגבים בתמורה למכירת חלקות קבר על סוגיהן השונים ישמשו לצורכי פיתוח בתי עלמין בלבד, והחברות אינן רשאיות לבצע בהן כל שימוש אחר, ובכלל זה, חלוקת כספי צדקה. כדי להבטיח שחלוקת כספים אלה תיעשה רק מתוך המקורות המורשים לכך, יידרשו חברות קדישא לנהל את הכספים בחשבונות בנק נפרדים. הטעם לאבחנה בין סוגי המקורות הוא: כספים הנגבים בתמורה לחלקות קבר מיועדים לצרכי פיתוח בית העלמין ורכישת קרקעות. תקבולי דמי קבורה מהמוסד לביטוח לאומי מיועדים לתפעול שוטף של החברה. אם החב' קדישא מבצעת את המוטל עליה כמתחייב מהחובות המוטלות עליה, אין מניעה כי תחלק כספי צדקה מתוך כספים אלה בכפוף לקיום רף מקסימלי. על החלוקה להתבצע על פי קריטריונים שוויוניים וענייניים. 6. בעקבות התפתחות זו בעמדת המדינה, הגיש העותר עתירה מתוקנת, ובה תקף את המדיניות שפורטה לעיל. העתירה המתוקנת מתמקדת במתן היתר לחלק כספי צדקה מעודפים שנותרו בידי חברות קדישא הנובעים מכספי הביטוח הלאומי. 7. בתשובה לעתירה המתוקנת הודיעה המדינה ביום 13.12.07 כי אין הרשות המוסמכת רואה מניעה למתן כספי צדקה על ידי חברות קדישא מכספי תרומות: היא אינה מתירה מתן כספי צדקה מכספי מכירת חלקות קבר; אשר לכספי הביטוח הלאומי, אין מניעה למתן כספי צדקה הנלקחים מעודפים, אולם זאת, בכפוף לתנאים הבאים: (א) חלוקת כספי צדקה תותר רק לחברות קדישא שאינן גרעוניות; (ב) החלוקה תתאפשר רק לחברה המספקת כיאות את שירותי יום הקבורה שלמענם הועברו כספי הביטוח הלאומי לידי החב' קדישא. (ג) חלוקת כספי הצדקה הוגבלה בכל מקרה עד לשיעור של 5% בלבד מכספי הביטוח הלאומי; (ד) כספי הצדקה יחולקו על פי קריטריונים שוויוניים וענייניים, ובכפוף לכל דין. (ה) חלוקת צדקה מותנית בכל מקרה באישור מראש של הרשות המוסמכת – כיום משרד הדתות. אישור זה ינתן רק לאחר קבלת דו"ח של רואה חשבון החברה, המצביע על כך שהחברה אינה גרעונית, ובנתון לכך, כי קיימת הפרדה בחשבון הבנק בין כספי פיתוח, כספים לניהול שוטף, וכספי תרומות. (ו) בדיון שהתקיים בעתירה ביום 19.3.08, הודיע ב"כ המדינה, עו"ד ליכט, כי הקריטריונים לחלוקת כספי צדקה ייכללו להבא ברשיונות הקבורה שינתנו לחברות קדישא. הוא חזר והדגיש כי כל חלוקה של כספי צדקה טעונה אישור הרשות המוסמכת, ובמסגרת פיקוח זה יבחן גם היעד אליו מכוונים כספי הצדקה. כמו כן הודיע ב"כ המדינה, לבקשתנו, כי הקריטריונים לחלוקת כספי צדקה עליהם הצביע, המפורטים כיום במכתב מנכ"ל הרשות הארצית לשירותי דת מיום 9.9.07, יאומצו בנוהל של משרד הדתות, אשר יופץ לכל חברות קדישא. 8. חב' קדישא גחשא ת"א-יפו הודיעה באמצעות בא כוחה כי היא מתנגדת מצידה לכל צורה של פיקוח והתנאה מראש על אופן חלוקת כספי צדקה על ידה. 9. לאחר טיעון מקיף מטעם בעלי הדין, ובהמלצתנו, הודיע העותר כי לאור עמדת המדינה, והקריטריונים המפורטים שנקבעו על ידה לחלוקת כספי צדקה, תכליתה העיקרית של העתירה נתממשה. לאור הישגיה של העתירה, אשר הביאה ליצירת תשתית של כללים ופיקוח על החלוקה המותרת של כספי צדקה על ידי חברות קדישא, מבקש העותר כי ייפסקו לזכותו הוצאות משפט. 10. בנסיבות הענין, ומאחר שהעתירה השיגה את תכליתה העיקרית, אנו מחליטים על מחיקתה. המשיבים 1 עד 3 ישלמו לעותר שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪. ניתן היום, י"ג באדר ב' תשס"ח (20.3.08). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06079270_R13.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il