פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7914/05

ידידה חיימוביץ נ. בית הדין הרבני הגדול

עתירה נגד פסק דין של בית הדין הרבני הגדול שחייב את העותרת לקבל גט וקבע תנאים כספיים להשלשתו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 04/09/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7914/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני משפחה - גירושין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד פסק דין של בית הדין הרבני הגדול שחייב את העותרת לקבל גט וקבע תנאים כספיים להשלשתו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7914/05

ידידה חיימוביץ נ. בית הדין הרבני הגדול

עתירה נגד פסק דין של בית הדין הרבני הגדול שחייב את העותרת לקבל גט וקבע תנאים כספיים להשלשתו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת ביקשה לבטל פסק דין של בית הדין הרבני הגדול שחייב אותה לקבל גט מבעלה בנפרד, לאחר 17 שנות פירוד. העותרת טענה כי אין עילה לחיובה בגט, כי בית הדין חרג מסמכותו כשדן בענייני רכוש, וכי זכויותיה הרכושיות נפגעו. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. נקבע כי בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין הדתיים אלא בוחן פגמים מהותיים בלבד, שלא נמצאו במקרה זה. בנוסף, הובהר כי פסק הדין של בית הדין הרבני לא הכריע בחלוקת הרכוש בין הצדדים, אלא התייחס רק לפיצויי הגירושין והמזונות, ולכן העותרת רשאית להעלות את טענותיה הרכושיות בפני הערכאה המוסמכת.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ביניש, א' ריבלין, א' חיות
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ידידה חיימוביץ

נתבעים

  • בית הדין הרבני הגדול
  • שמואל חיימוביץ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • אין עילה לחיובה בגט.
  • בית הדין הרבני הגדול חרג מסמכותו בכך שדן בענייני רכוש שלא נכרכו בתביעת הגירושין.
  • אין מקום לשלילת זכויותיה הרכושיות על פי הדין.
טיעוני ההגנה
  • אין תוחלת לחיים משותפים לאחר 17 שנות פירוד.
  • האישה מסרבת לקבל גט משיקולים כספיים בלבד.
  • הבעל מוכן לשלם פיצוי בסך 100,000 ש"ח כנגד קבלת הגט.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת עילה לחיוב בגט.
  • האם בית הדין הרבני הגדול הכריע בענייני רכוש שלא כדין.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול.
  • פרוטוקול הדיון מיום 7.6.05.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • דיני משפחה
  • גירושין
  • בית דין רבני
  • סמכות עניינית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 7914/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7914/05 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת א' חיות העותרת: ידידה חיימוביץ נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. שמואל חיימוביץ עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין השופטת ד' ביניש: בעתירה זו מבקשת העותרת כי ייצא צו על תנאי כנגד המשיבים לנמק מדוע לא יתבטל לאלתר פסק-דינו של בית-הדין הרבני הגדול הקובע כי יש לחייב את העותרת בגירושין וכי המשיב 2 יוכל להשליש את הגט "ולהפטר בזה מכל חיובי הממון כלפי האישה". 1. העותרת והמשיב 2 (להלן: המשיב) נישאו בשנת 1966 ולהם שני ילדים בגירים. בני-הזוג חיים בנפרד כבר 17 שנים, למעט תקופה קצרה של מספר חודשים בשנת 1999, במהלכה התגורר המשיב עם העותרת. בשנת 2002 הגיש המשיב תביעת גירושין לבית-הדין הרבני האזורי בתל-אביב וכרך בה את מזונות האישה. לאחר מספר דיונים החליט בית-הדין האזורי לדחות את תביעת המשיב לגירושין, נוכח קביעתו כי הבעל שיקר כאשר טען כי העותרת נקטה נגדו באלימות. עם זאת, בסיום פסק-הדין קרא בית-הדין לעותרת "לא לקבע את המצב הבלתי נסבל אלא הצדדים ינהלו מו"מ הוגן כדי לסיים את הפרשה הכאובה ויפה שעה אחת קודם". ערעורו של המשיב בפני בית-הדין הרבני הגדול התקבל (הדיינים עמאר, דיכובסקי ובר-שלום). בפסק-דינו קבע בית-הדין הרבני הגדול כדלקמן: "אנו מתקשים להבין את עמדת בית הדין האזורי בפסק-דינו האחרון...הצדדים חיים בנפרד כ- 17 שנה למעט מספר חודשים שהבעל חזר לבית. אין כל תוחלת ואין כל תקווה לחיים משותפים. הבעל אינו חפץ באשתו והעדיף לחיות חיי צער במשך השנים הללו, בכדי שלא יתגורר עמה. אין ספק שלא ניתן לחייבו בשלום, ולהיפך, יש מקום לחייב את האישה בגט. גם האישה אינה מתכוונת לשלום בית ברצינות. כל מגמתה היא כספו של הבעל שלדעתה שייך לה. נושא זה לא נבדק מבחינה משפטית, וכל עוד לא נקבע שהבעל נטל ממנה כספים, אין מקום לעיכוב הגט. כפי שנראה, האשה מעדיפה את המשך המצב הקיים, עקב פסק דין למזונות בסך 2000 ₪ לחודש. בעבר הסכים הבעל לתת פיצוי לאשה בסך 100,000 ₪. סכום זה הופקד בבית הדין בתל אביב, והאשה סירבה לקבל את הגט. גם כיום מוכן הבעל לתת סכום זה. הגענו למסקנה, שבנסיבות האמורות, יש מקום לחייב את האשה בגט, ולהפסיק את התשלום המזונות שנפסקו על ידי בית הדין הרבני. הבעל יוכל להשליש גט ולהפטר בזה מכל חיובי הממון כלפי האשה. יחד עם השלשת הגט, ישליש הבעל בבית הדין סך 100,000 ₪ שיימסרו לאשה כפיצוי, במידה ותקבל את גיטה. אולם, 100,000 ₪ יימסרו לה, אך ורק אם תיטול את הגט תוך 30 יום מהפקדתו. במידה ותוך 30 יום לא תטול את הגט, אזי יקבל הבעל את כספו בחזרה, והגט ימשיך להיות מופקד בבית הדין". כנגד פסק-דין זה של בית-הדין הרבני הגדול מופנית העתירה שבפנינו. העותרת מעלה בעתירתה שלוש טענות עיקריות כנגד פסק-הדין האמור: ראשית, כי אין עילה לחיובה בגט; שנית, כי לא היה בסמכותו של בית-הדין הרבני הגדול להיזקק לענייני הרכוש של בני-הזוג באשר נושא זה לא נכרך בתביעת הגירושין שהוגשה על-ידי המשיב; ושלישית, כי על-פי הדין החל על העניין אין מקום לשלילת זכויותיה הרכושיות. 2. דין העתירה להידחות על הסף. אשר לטענת העותרת כי אין עילה לחייבה בגט, הרי הלכה פסוקה היא כי בית-משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי-הדין הדתיים, והתערבותו מוגבלת למקרים בהם מתגלה בהחלטה פגם ממשי, כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק המחייבות את בית-הדין הדתי או מקרים חריגים אחרים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק (ראו למשל: בג"צ 892/04 טטרואשוילי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ואח' (לא פורסם) והאסמכתאות המובאות שם). טענתה של העותרת כנגד חיובה בגט אינה מגלה כל פגם מסוג זה, ולפיכך אין היא מקימה עילה להתערבותנו. אשר לטענת העותרת לפיה בית-הדין הרבני הגדול שלל ממנה את זכויותיה הרכושיות שלא כדין, הרי אין בטענה זו ממש. בית-הדין הרבני הגדול קבע אמנם בפסק-דינו כי עם השלשת הגט ייפטר המשיב "מכל חיובי הממון כלפי האשה", אולם עיון בפסק-הדין מלמד כי דברים אלה התייחסו לפיצויי הגירושין בסך 100,000 ₪ שעל הבעל להשליש בבית-הדין, וכן לתשלום המזונות שנפסקו על-ידי בית-הדין הרבני. אין בפסק-דינו של בית-הדין הרבני הגדול כדי לקבוע דבר בנוגע לחלוקת הרכוש בין בני-הזוג. בפרוטוקול הדיון מיום 7.6.05 ציין בית-הדין הגדול בפני הצדדים כי "איננו דנים בזה [בעניין הרכושי] עכשיו", ובפסק-דינו שב וציין בית-הדין כי "נושא זה [העניין הרכושי] לא נבדק מבחינה משפטית". הנה כי כן, אין בפסק-דינו של בית-הדין הרבני הגדול כדי להכריע בענייניהם הרכושיים של בני-הזוג, ואין מניעה כי העותרת תביא טענותיה בסוגיה זו בפני הערכאה המוסמכת בדבר. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, כ' באב התשס"ה (25.8.2005). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05079140_N02.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il