אבנר פינטו נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7913/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7913/09 ע"פ 8770/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט נ' הנדל המערער בע"פ 7913/09: המערער בע"פ 8770/09: אבנר פינטו ויקטור פלד נ ג ד המשיבה מדינת ישראל ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 23.9.09, בת.פ. 7089/08, שניתן על ידי השופט עודד גרשון תאריך הישיבה: כ"ב בכסלו התש"ע (09.12.09) בשם המערער בע"פ 7913/09: בשם המערער בע"פ 8770/09: עו"ד בנדל רונן עו"ד תמר אולמן בשם המשיבה: עו"ד עדי שגב פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. אבנר פינטו, המערער בע"פ 7913/09 (להלן: פינטו) הקים בשנת 2006 חברה בשם G8 (להלן: החברה) שמטרתה היתה לעסוק בשיפוץ ותחזוקה של מבנים ודירות. בחודש מאי 2007 קשר פינטו עם ויקטור פלד, המערער בע"פ 8770/09 (להלן: פלד) לבצע באמצעות החברה מעשי מרמה, ובלשון כתב האישום, להפוך את החברה ל"חברת עוקץ, קרי, חברה שכל מהותה, מטרת קיומה, ועיסוקה יהיה ליצור מצגי שווא, כלפי חוץ, של חברה לגיטימית, וזאת כדי לקבל סחורות מחברות שונות ואשראי מבנקים שונים, וזאת ללא כל כוונה לעמוד בהתחייבויות השונות שהחברה לקחה על עצמה". ועוד נטען, כי במסגרת הקשר הפלילי נקבע כי החברה תפסיק את פעילותה ביום 29.11.07. פלד תואר בכתב האישום כמי שיזם את העוקץ, קבע את דרכי פעולתו, המועד בו יפסיקו הקושרים את פעילותם, והוא היה זה שבדרך כלל מכר את הסחורות אותן רכשה החברה וקיבל לידיו את התמורה. באשר לפינטו, נטען כי בנוסף על היותו הבעלים הרשום של החברה ומנהלה, הוא חתם בחלק מהמקרים על המחאות החברה ועל הסכמים שהיתה צד להם, ובנוסף היה לו חלק פעיל ברכישות ומכירות שביצעה החברה. להשלמת התמונה נוסיף, כי לטענת המשיבה לקשר היו שותפים שניים נוספים – משה סגל ויואב יהוד, אשר תפקדו כקניינים. 2. למערערים יוחסה שורה ארוכה של מעשי מרמה מסוג זה, אותם ביצעו תוך שהם אינם מתכוונים לשלם את התמורה עבור השירותים או הטובין שקיבלו. בחודשים יולי וספטמבר 2007 הם שכרו את שרותיהם של עובדים באמצעות שתי חברות כח אדם; מחברה בפרדס חנה רכשו שתי עגלות נגררות בסכום של למעלה מ-19 אלף ש"ח; מחברה נוספת רכשו שלושה גנרטורים; מחברת דלק נרכש מיכל סולר, דלק ומשאבה בסכום כולל של 48 אלף ש"ח; מחברה בירושלים נרכש ציוד אינסטלציה בערך כולל של 850 אלף ש"ח, מתוכו שולם סכום של 100 אלף ש"ח בלבד; ציוד אינסטלציה נרכש משתי חברות נוספות, וערכו היה כ-220 אלף ש"ח; מחברה אחרת רכשו מערכות חימום בסכום של כ-30 אלף ש"ח; מחברת מחשבים רכשו מחשבים וציוד נוסף בסכום 26 אלף ש"ח; כמו כן, רכשו המערערים מלט לבנייה ומכבש ידני לסלילה בסכום של 97 אלף ש"ח; וציוד למיזוג אויר בסכום של 60 אלף ש"ח. לבסוף, פתחו המערערים חשבונות בשלושה סניפים של בנקים, ולאחר שאושרה להם מסגרת אשראי, הם משכו מזומנים וכתוצאה מכך עמד חובם הכולל ביום הפסקת פעילות החברה על כ-450 אלף ש"ח. 3. בכל אלה הודו המערערים רק לאחר שהסתיימה הבאתן של ראיות המשיבה, ובעקבות כך הם הורשעו בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (17 מקרים). בגדרו של הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, עתרה המשיבה לגזור לפלד 5 שנות מאסר ולפינטו 20 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי לא ראה לנכון לאמץ את המלצת הצדדים לעונש, ודן את פלד לשבע וחצי שנות מאסר, בעוד שפינטו נדון לשלושים חודשי מאסר. כמו כן, נגזר לשניים מאסר על-תנאי בן 30 חודשים. הערעורים שבפנינו מופנים כנגד גזר הדין, ובמרכזם עומדת הטענה כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו להחמיר עם המערערים מעבר למסגרת הענישה אותה הציעו הצדדים. 4. הסדר הטיעון אינו שיקול יחיד ובלעדי לעניין העונש, אף כי הוא שיקול מרכזי. השקפה זו אומצה על ידי ההלכה הפסוקה, הן מטעמים של האינטרס הציבורי, והן במטרה שלא לפגוע בציפיות הנאשם שוויתר בהודאתו על זכותו לקיומו של הליך פלילי סדיר, מראשיתו ועד סופו. עם זאת, נקבע כי "יתרונותיו של הסדר הטיעון אינם חזות הכל ומצויים הם על כף אחת של המאזניים, על הכף האחרת מצויים המקרים בהם האינטרס הציבורי, יחייב עמידה איתנה של התביעה ללא קיצורי דרך וללא הקלות. אם באלה תעניק התביעה הסדר טיעון, תעמוד היא לביקורתו של בית המשפט, ויהיה בכך נימוק לדחיית הסדר הטיעון לעונש. הסדר טיעון המקל במידה מופרזת בעונש מערער את האמון במערכת האכיפה, פוגע בשוויון בפני החוק ומעורר חשד של העדפת נאשמים שיש בידיהם להשיג ייצוג בעל כישורים וקשרים המועילים להם" (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 608 (2002)). בערעורים שבפנינו, בהם הודיעה המשיבה כי היא נותרה נאמנה לעמדתה לפיה יש לאמץ את הסדר הטיעון שהוצג לבית המשפט המחוזי כלשונו, היא נימקה את שיקוליה להסדר באותם טעמים שהובאו בפני בית המשפט המחוזי, לאמור, הרצון לסיים את הדיון בתיק רחב היקף ומורכב, הרצון לחסוך בזמן הדרוש לשמיעתה של פרשת ההגנה וכתיבתם של סיכומים, והחשש כי ידרשו פניות נוספות לבית המשפט להארכת תקופת מעצרו של פלד מכח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. בית המשפט המחוזי דחה טיעון זה, ולהשקפתנו הצדק עמו. ראשית, הודאת המערערים בעובדות ניתנה רק לאחר שנסתיימה הבאת עדי התביעה, ומטעמה העידו עשרות עדים, ועל כן החיסכון בזמן, ככל שהיה, אינו משמעותי. שנית, לעניין המשך מעצרו של פלד, הקדים לכך בית המשפט המחוזי תרופה כאשר קבע עשרות ישיבות נוספות לסיומו של ההליך שבפניו. הנה כי כן, הסבריהם של הצדדים לגיבושו של הסדר הטיעון אינם עומדים במבחן הביקורת, ולדברים אלה נודעת חשיבות מכרעת בכל הנוגע לפלד. מערער זה ביצע בעבר עשרות עבירות מאותו סוג, בגינן נדון בשנת 2005 למאסר של 21 חודשים. כפי שעינינו רואות, זמן לא רב לאחר שנשא בעונשו, הוא שב לעסוק בפלילים, וגם הפעם הפיל ברשתו שורה ארוכה של אנשים ומוסדות תמימים, מהם גזל רכוש בעל ערך ניכר מבלי שהתכוון לשלם את תמורתו. נוכח האמור, העונש שהושת על פלד הנו מקל, ומאחר והנימוקים שניתנו לכך לא הניחו את דעתנו, הגענו לכלל מסקנה כי זהו מסוג המקרים בהם רשאי גם רשאי בית המשפט לשנות מן העונש המוצע על ידי הצדדים. עם זאת, אין להתעלם כליל מן היתרונות, ולו הפעוטים, שהיו כרוכים בהסדר הטיעון, ועל כן סברנו כי נכון למתן מעט את העונש שהשית בית המשפט המחוזי על פלד. נוכח האמור, אנו מקבלים את הערעור בע"פ 8770/09 ומעמידים את תקופת המאסר בפועל בה ישא פלד על שש וחצי שנות מאסר. אנו מקבלים גם את הערעור בע"פ 7913/09, מאחר ולפינטו אין הרשעות קודמות מסוג העבירות בהן הורשע הפעם. אנו נוהגים כך אף שהעונש שהושת על פינטו הנו מתון, אולם לא במידה המצדיקה החמרה עמו מעבר לעונש המוסכם. אי לכך, ישא פינטו בתקופת המאסר של 20 חודשים בלבד. יתר רכיביו של גזר-הדין בעניינם של המערערים, יעמדו בעינם. ניתן היום, כ"ז בכסלו התש"ע (14.12.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09079130_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il